מהפכת הקלינטק: 2 מיליארד שקל לפיתוח תחליפי נפט
תוכנית חדשה תעביר 200 מיליון שקל בשנה במשך עשר שנים לפיתוח טכנולוגיות לייצור רכב חשמלי ותחליפי דלק. המחלוקת: המועצה הלאומית לכלכלה רוצה להקים קרן הון סיכון משותפת לממשלה ולגופים פרטיים, אך האוצר מתנגד
במועצה הלאומית לכלכלה ובמשרד התשתיות מנסים ללכת בעקבות ארצות הברית ולפתח תוכנית אב חדשה להשקעה בטכנולוגיות שיחליפו את השימוש בנפט. היקף התוכנית, שתובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים, יעמוד על 200 מיליון שקל בשנה לתקופה של עשר שנים, והתקציב ליישומה יוקצה כבר מתקציב המדינה לשנת 2011.
האחריות לגיבוש התוכנית, שנהגתה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, הוטלה על ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, שהסתייע בפקידים באוצר ובוועדה אקדמית שכללה שורה של מדענים בראשות נשיא הטכניון יצחק אפלויג. בימים אלה מסכמת הוועדה הלאומית לכלכלה את פרטי התוכנית, שתכלול השקעה בשלוש גישות שונות לתחליפי נפט: טכנולגיות לייצור רכב חשמלי, מנועים אלטרנטיביים ותחליפי דלק מבוסס נפט כגון אתנול, ביודיזל ומימן. התוכנית תשקיע בסטארט־אפים ובמחקרים אקדמיים בתחום.
נוסף על ההשקעה הממשלתית מתכננים אדריכלי התוכנית לגייס הון פרטי באמצעות מינוף. אחד המכשירים לגיוס הון יהיה קרן דו־לאומית שתכלול השקעה של שקל ישראלי על כל שקל של מדינה זרה. בפרויקטים של שיתוף פעולה ישיר עם תאגידים בינלאומיים תיתן המדינה שקל על כל 2 שקלים של התאגיד. נוסף על כך, יינתנו תמריצי מס לחברות ישראליות שיבקשו לפתח טכנולוגיות רלבנטיות, ולחברות תשתית ישראליות כדי לעודד אותן לעבור לשימוש בטכנולוגיות אלה או לשתף פעולה עם סטארט־אפים ישראליים בתחום.
אילו גידולים יכולים להחליף את הנפט? צילום: בלומברג
התוכנית תשקיע במיזמים הנמצאים בשלושה שלבים שונים, לפי מפתחות השקעה שטרם נקבעו. השלב הראשון יכלול השקעה באקדמיה בשיתוף עם ות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה) והקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו ייבנו מרכזי מצוינות - מרכזי מחקר שירכזו חוקרים מדיסציפלינות שונות במחקרים בתחום - ותיערך השקעה בהשבת מדענים ובמחקרים שונים בתחומים הרלבנטיים. משך הזמן של התוכנית, עשר שנים, עשוי להבטיח למדענים צעירים שנות מחקר רבות ולגרום להם לבחור בתחומי מחקר ספציפיים כדי לקבל תמיכה מהתוכנית.
איתן גלזר מנהל תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן PwC
השלב השני יכלול השקעה בסטארט־אפים המפתחים רעיונות שעברו את שלב ההוכחה, אולם זקוקים עדיין להוכחת יישום. משך התמיכה בפרויקט שכזה ייארך כשלוש שנים ויכלול בניית מתקני הדגמה. כך, לדוגמה, חברה שתעסוק בפיתוח דלק מאצות תוכל לבנות חוות אצות גדולה בסיוע התוכנית הממשלתית.
השלב השלישי יכלול השקעה במיזמים שדורשים הוכחה מסחרית. שלב זה יכלול שידוך חברות ישראליות צעירות לחברות תשתית גדולות - ישראליות או זרות - כדי ליצור שיתופי פעולה שיכולים לשמש הוכחה מסחרית להיתכנות הטכנולוגיה, כפי שהדבר נעשה כיום בקרן בירד אנרג'י, הקרן הדו־לאומית הישראלית־אמריקאית לחברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הקלינטק וחברות תשתית אמריקאיות.
התקציב החדש ישמש לא רק להשקעות במיזמים, אלא יופנה גם להקמת מוסדות רגולציה למחקר ופיתוח, שתנוהל ככל הנראה על ידי משרד התשתיות.
מטרת המוסדות היא לבצע תיאום בין הגופים השונים ולמנוע מצב שבו פרויקטים מעוכבים מסיבות ביורוקרטיות. אחד הרעיונות שעלו בתחום נגע להקמת "מסלול ירוק" שיבחן כלי רכב ומנועים חדישים.
קרן הון סיכון משותפת
למרות התוכניות המגובשות, קיימת מחלוקת באשר לאופן ביצוע ההשקעה בפועל. בעוד קנדל תומך בהקמת קרן הון סיכון משותפת לממשלה ולגופים פרטיים ישראליים וזרים שנועדה למנף את ההשקעה הממשלתית, במשרד האוצר מתנגדים לכך בגלל חוסר רצונם להתערב ישירות בשוק החופשי, וכן בגלל היותה של קרן שכזו מנגנון חוץ־תקציבי.
מחלוקת דומה פרצה בין קנדל לבין משרד האוצר גם על גיבוש תוכנית הקידום לענף ההייטק, "יתרון יחסי", שמוביל משרד האוצר. גם שם הציע קנדל להקים קרן משותפת לאוצר ולגופים המוסדיים להשקעה בחברות הייטק. ל"כלכליסט" נודע כי משרד התשתיות ומשרד התמ"ת תומכים בטיוטה האחרונה שהועברה להם, לקראת העברתה לאישור ממשלה בשני מועדים אפשריים: יום ראשון הבא או זה שאחריו.
יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה צילום: סיון פרג'
"להתמקדות בפיתוח תחליפי נפט יש הצדקה ביטחונית, כיוון שהיא אמורה לצמצם את התלות של מדינות העולם בנפט הערבי שחלקו זורם למימון טרור ופעילות של מדינות לא דמוקרטיות", אומר ל"כלכליסט" איתן גלזר, שותף קלינטק ב־PwC קסלמן וקסלמן.
גלזר מזכיר כי לתוכנית כמו זו שמציעים המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האנרגיה יש סיכויים גבוהים לקבל שיתופי פעולה מגופים בינלאומיים. "שיתופי הפעולה יכולים להגיע בעיקר מגופים אמריקאיים, שמגדירים את התלות בנפט כסיכון אסטרטגי", הוא אומר. "מעבר לכך קיימות, כמובן, סיבות סביבתיות וכלכליות כגון הידלדלות בארות הנפט בעולם ועליית מחיר הנפט, שמסייעות למוטיבציה לעודד טכנולוגיה חלופית וירוקה".
נוסף על כך, גלזר מרוצה מכך שהתוכנית מתפרשת על פני עשר שנים. "לתוכנית ארוכת טווח שמתבססת במידה רבה על האקדמיה יש סיכוי טוב עוד יותר להצליח, מפני שבניגוד לתעשיית ההייטק, הקלינטק נשען הרבה יותר על מחקרים אקדמיים ממושכים", הוא מזכיר.
בשונה מן המתרחש בארה"ב, כמות ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק בישראל הולכת ופוחתת. השנה גילם הקלינטק 1% בלבד מכלל השקעות ההון סיכון במחצית השנה הראשונה, לעומת 10% בשנה שעברה.
"בשנת 2009 פורסמה תכנית אובמה, שיצרה בישראל 'אשליית כסף' וציפייה למבול של אקזיטים במימון אמריקאי - דבר שלא קורה עקב היעדר שוק מקומי שנדרש להוכחת יכולת של מוצרים ושירותים חדשים שפותחו", אומר גלזר. "אבל ב־2010 חלה התפכחות עקב ההכרה שבישראל אין מדיניות עקבית ארוכת טווח, ויש תחושה שמשרדי הממשלה עסוקים בוויכוחים ולא מקדמים את הענף. הסדרת תעריפי האנרגיה הסולארית אינה עקבית, וישנם קשיים ביורוקרטיים ורגולטוריים רבים. כתוצאה מכך נותרו הקרנות עם החסמים וללא פתרונות, וזה מה שגרם לירידת ההשקעות הפרטיות בענף".
לא לשכוח את המים
אחת הדמויות המרכזיות ביישום התוכנית עתידה להיות ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "75% מאספקת הנפט מגיעים כיום לשימושים בתחבורה, והתוכנית מתמקדת ספציפית בתחום זה", אומר ולד ל"כלכליסט". "תחליפי נפט לתעשייה, או מקורות אנרגיה חלופיים כמו אנרגיית שמש ורוח, אינם נכללים בה. במסגרת התוכנית יושקו תקציבים בפיתוח תחליפי דלק מאצות, מצלולוזה המצויה בפסולת האורגנית, ובדרכים חדשות לפרק צלולוזה על ידי בקטריות או פטריות, בפיתוח מנועים חשמליים וכן בייעול פעולתם של מנועי דלק קיימים".
קרן בירד הישראלית־אמריקאית היא אחד מהמודלים שעשויים לשמש בסיס לתוכנית התמריצים החדשה. הקרן מבוססת על השקעה ישראלית ואמריקאית - כל אחת בהיקף זהה - במיזמי שיתוף פעולה בין חברות סטארט־אפ ישראליות לאמריקאיות.
לאחרונה השקיעה זרוע הקלינטק של הקרן, בירד אנרג'י, 4.5 מיליון דולר במיזמי קלינטק. "מודל שיתוף הפעולה בין החברות הישראליות לאמריקאיות נכון לסטארט־אפים הישראליים, כיוון שבצורה זו הוא חושף אותם לתקציבים שמגיעים מתוכניות התמריצים של אובמה, המיועדות לחברות אמריקאיות בלבד", אומר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן בירד ל"כלכליסט".
טים קארי, ראש חטיבת הקלינטק בפירמת PwC העולמית, מציע לא להזניח השקעה ממשלתית גם בתחום המים -טכנולוגיות שאינן מצויות בתוכנית של קנדל. "עיקר ההשקעות בתוכניות התמריצים בעולם נגעו למיזמי סולאר, רוח וחשמל, ומיעוטם זרם לחדשנות בתחום המים", אומר קארי ל"כלכליסט". "אבל המגמה החשובה הבאה בהשקעות בקלינטק העולמי היא מים".
ד"ר יצחק ברזין, מומחה ישראלי לאצות, טוען כי טכנולוגיות מים יבואו לידי ביטוי בתוכנית בתרומתן להשקיה חכמה של צמחיה מדברית ירוקה כגון קיקיון, ג'נטרופה ואצות המשמשים ליצירת דלקים חלופיים.
