"יש פה הזדמנות לפיתוח זול ויעיל של תרופות"
קרן ההון סיכון ביי סיטי קפיטל, שייסדה משפחת פריצקר האמריקאית, היא אחת הזוכות במכרז המדען הראשי להקמת קרנות ביוטק. נציגי הקרן בישראל מאמינים כי אפשר לשחזר בה את ההצלחות של טייוואן וסן פרנסיסקו בבניית תעשיות משגשגות כמעט מאפס
פרסום שמות הזוכים במכרז המדען הראשי במשרד התמ"ת להקמת קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים הוביל לעלייה לרגל אל בתי ההשקעות בישראל, בחיפוש אחר משקיעים שישימו את כספם בקרנות החדשות. ארבע הקבוצות שזכו במכרז בחודש שעבר ישקיעו בשנים הקרובות מאות מיליוני דולרים בחברות מקומיות בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה. הקרן הראשונה תנהל קרן של 108 מיליון דולר, ושלוש האחרונות ינהלו 100 מיליון דולר.
את הקרנות החדשות יקימו ארבעה גופים: פיטנגו ומדיקה הישראליות, ואורבימד וביי סיטי קפיטל האמריקאיות. על פי המודל במכרז, הקבוצות הזוכות נדרשות לגייס 76 מיליון דולר בשנה הקרובה כדי לקבל מממשלת ישראל 24 מיליון דולר נוספים. הקבוצה שתשלים ראשונה את הגיוס תקבל בונוס של 8 מיליון דולר.
ביי סיטי קפיטל, מייסודה של משפחת ההון האמריקאית פריצקר, מנהלת בארה"ב 1.6 מיליארד דולר בתחום מדעי החיים בשש קרנות נפרדות. את הקרן החדשה שתוקם בישראל יובילו השותפים בביי סיטי קפיטל האמריקאית, צ'רלס שו ומייק פרי. השותפה הישראלית הבכירה של הקרן החדשה תהיה ד"ר דליה מגידו, מנהלת קרן ההון סיכון הישראלית 7 Health Ventures. מגידו היא אחת מוותיקות תעשיית מדעי החיים הישראלית. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מספרים השלושה על מה שהביא אותם להשתתף במכרז ועל התוכניות לעתיד.
עלויות הפיתוח קטנו
"אנחנו חושבים שזו תקופה מצוינת להשקעה בחברות בתחום הפארמה", אומר צ'רלס שו, "בגלל שני גורמים חשובים ביותר: שינוי המבנה העסקי בתחום הפארמה וירידת עלויות הפיתוח בתחום. לפני 15 שנה נבנה המודל של חברות תרופות סביב תאגידי ענק של חברות כמו מרק, פייזר ובריסטול־מאיירס, שהכל היו בבעלותן. כולם רצו
ד"ר דליה מגידו: "נעניין משקיעים מתחום מדעי החיים שלא היו כל כך פעילים בישראל עד היום" לבנות את אמג'ן הבאה. אבל מאז, תחומי התרופות והביוטכנולוגיה הלכו בתוואי חדש של מבנה עסקי מבוזר עם הרבה שותפויות, שמשתמשות ביתרון שיש למערכות גלובליות.
"הדבר השני שקרה הוא שבעבר, 7–8 שנים אחורה, התפתחה יכולת גבוהה מאוד של פיתוחים בתחומי הפארמה בארצות רבות שבהן העלויות אינן גבוהות - למשל, הודו, סין ומדינות במזרח אירופה ובדרום אמריקה.
"כאשר משלבים את הגורמים האלה מגלים שיש הזדמנויות לפתח תרופות בדרך הרבה יותר יעילה וזולה, הרבה פחות מסוכנת, וכזאת שפונה לשווקים המתרחבים".
המכרז מגיע לישראל בזמן טוב?
שו: "לדעתי, זהו עניין של טיימינג היסטורי. ההייטק בישראל קיבל התנעה לפני 30 שנה בעיקר בגלל יוזמות דוגמת קרן בירד הדו־לאומית וקרן יוזמה שהוקמה ב־1993. ההצלחות של בירד ויוזמה הניעו את התעשייה. אני רואה את זה גם בתעשיות אחרות שבהן יש גורם שמניע את התעשייה. בתחילת שנות התשעים, לדוגמה, לטייוואן לא היתה שום תעשיית הייטק, אבל אז כמה יזמים הקימו חברות אחדות להרכבת רכיבים, ובתוך עשר שנים טייוואן לקחה בעלות על חצי משוק הרכבת הרכיבים. וזה ניזון מההצלחה.
"לסן פרנסיסקו לא היה ביוטק עד שדור ראשון של בוגרים מהחברות ג'ננטק וקאירון יצאו והקימו חברות משלהם. בזכות הניסיון שלהם, סן פרנסיסקו היא כיום מרכז הביוטכנולוגיה הגדול בעולם, עם אלף חברות שנוסדו על ידי בוגרי שתי החברות.
"המכרז, לדעתי, הוא החלק הראשון בתהליך דומה. אני לא רוצה להגזים בחשיבות ההון סיכון. יש עוד הרבה גורמים חשובים; בסן פרנסיסקו, למשל, היה חיבור חשוב של ידע אקדמי רב והרבה הצלחות שאנשים למדו מהן. אבל במקרה של מדעי החיים בישראל האפשרות שזה יקרה שוב בהחלט קיימת. מבחן הזמן ילמד אם אכן אחרי כמה הצלחות תיווצר 'התפוצצות' של התעניינות בתעשייה הישראלית בתחום".
באילו שלבים אתם מתכוונים להשקיע בחברות?
מייק פרי: "ראינו שיש בישראל הרבה הזדמנויות במגוון של שלבים. לא בשלבים מאוחרים מאוד, כלומר חברות שקרובות לשלב המסחרי שלהן, אלא בחברות שנמצאות בשלב הביניים, שבמקרה שלהן אני משער שנוכל ליצור ערך במודל החדש. אני חושב שבעיקר חשוב מאוד לדעת לבחור את הטכנולוגיה הנכונה; את האנשים הנכונים, שמבינים איך מפתחים מוצר; וחשוב באותה מידה - את האנשים שיודעים לעבור ממוצר למוצר".
צ'רלס שו: "לסן פרנסיסקו לא היה ביוטק עד שבוגרי ג'ננטק וקאירון הפכו אותה למרכז ביוטק הגדול בעולם. בהחלט ייתכן שתהליך דומה יקרה בישראל" צילום: דמיטרי שבצינקו
יש תחומים שכבר שמתם עליהם עין כפוטנציאל להשקעה?
שו: "עדיין לא החלטנו או בחרנו, אבל יש כמה תחומים שבהם יש לישראל בולטות. תחום הדליברי, למשל, שבו בודקים איך נכנסת התרופה לגוף האדם. התחום נוסף הוא התחום של שינוי בתרופה קיימת. ישנן תרופות רבות שמתאימות לסוג אחד של מחלה וניתן לשנותן כך שיתאימו לעוד מקרים. כאן אני רואה סיכוי רב לישראל. אני חושב שנהיה מאוד אופורטוניסטיים בבחירת ההשקעות שלנו בישראל, ואם נזהה הזדמנות מתאימה ניקח אותה. ישראל וסן פרנסיסקו אינן שונות מבחינת ההזדמנויות — חסרה רק החשיפה שישראל מקבלת והיכולות להביא חברות לבשלות".
האם כאן נמצא היתרון שלכם?
שו: "לי, למייק ולדליה יש ניסיון רב בבניית חברות בישראל. מייק פרי מקורב למרבית ההנהלות של חברות הפארמה הגדולות בעולם, דוגמת נוברטיס, מרק ואחרות. אני הייתי מעורב במשך השנים בבניית חברות גם בישראל, כמו חברת די פארם ואחרות".
האם משפחת פריצקר עדיין מעורבת בקרן?
פרי: "כפי שידוע לך, משפחת פריצקר היתה המייסדת של הקרן, ובשלבים הראשונים מרבית הכסף הגיע מהכסף המשפחתי שלה. כיום הקרן מגייסת את ההון שלה ממגוון רחב של משקיעים, אבל בני המשפחה עדיין חברים בדירקטוריון".
מתי ביי סיטי קפיטל החליטה להשתתף במכרז?
פרי: "אנשי האוצר בישראל עשו סיור רציני מאוד בארצות הברית וביקרו גם אצלנו, בעיקר כדי לשמוע הערות על המכרז. אחרי שראינו שרבות מההצעות שהצענו מתקבלות, בעיקר הפרדת הקרנות לכמה קרנות, הבנו שיש כאן פוטנציאל רב".
תחרות על המוסדיים
אנשי הקרן לא יכולים להתייחס לנושא גיוס הקרן, בעיקר בגלל חוקי המס בארצות הברית, אך ל"כלכליסט" נודע שהגיוס יתחלק בין ישראל לארצות הברית. בארצות הברית המלאכה אמורה להיות קלה בהרבה, מאחר שמשקיעי ביי סיטי קפיטל יהיו קשובים מאוד להצעה החדשה על רקע הניסיון הרב של הקרן. בכל הקשור לישראל ההערכות הן שתהיה תחרות קשה בין כל ארבע הקרנות על כספי המוסדיים הישראליים.
מייק פרי: "אנשי האוצר ביקרו אצלנו כדי לשמוע הערות על המכרז. אחרי שראינו שרבות מההצעות שלנו מתקבלות, הבנו שיש כאן פוטנציאל" צילום: דמיטרי שבצינקו
לדברי ד"ר דליה מגידו, השותפה הישראלית בקרן, שיתוף הפעולה בין הצוות שלה לצוות של ביי סיטי טבעי מאוד, משום ששני הצדדים התפתחו ורכשו ניסיון באמצעות גידול חברות מהשלב הצעיר ביותר ועד להצלחה.
האם את רואה תסריט שבו יתקיים שיתוף פעולה בהשקעות בין הקרנות שזכו במכרז?
"אני חושבת שאחד היתרונות בעובדה שיש ארבע קרנות הוא בכך שלהרבה השקעות נוכל ללכת יחד, על פי הצורך ועל פי ההתאמה. אני מאמינה שההשקעה והמכרז של המדען ייצרו כאן התעניינות מאוד גדולה בקרב השחקנים הבינלאומיים השונים, בעיקר בזכות הקרנות הבינלאומיות. לנו ברור שבכל השקעה אנחנו נעניין גם משקיעים שאינם דווקא פעילים בישראל. מדובר בעיקר במשקיעי הון סיכון מתחום מדעי החיים שלא היו כל כך פעילים בישראל עד היום, ואנחנו מצפים מאוד להגדלה משמעותית של פעילותם כאן".
