הכסף הגדול שמאחורי חוק הזיהוי הביומטרי
כמה חברות ישמחו מאוד אם הצעת חוק המאגר הביומטרי תעבור השבוע בכנסת: עלות הקמת המאגר מוערכת ב־270 מיליון שקל לפחות ותפעולו יעלה כ־20 מיליון שקל בשנה. מי ייהנה מהמאגר ומי יגרוף את הרווחים?
הכל כבר היה נראה סגור: חוק המאגר הביומטרי שיזם ח"כ מאיר שטרית אמור היה לקבל היום (ב') את אישור מליאת הכנסת, ולצאת לדרך. אולם לבקשת השר מיכאל איתן בוועדת השרים לענייני חקיקה יתקיים דיון נוסף בסעיפי החוק, בהשתתפות שר המשפטים יעקב נאמן, שר הפנים אלי ישי והשר מיכאל איתן עצמו. אם אכן תחליט ועדת השרים לעניני חקיקה כי יש צורך בשינוי סעיפי החוק, הצעת החוק תחזור לוועדת המדע והטכנולוגיה, לפני ההצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
אולם כמו שנראה כרגע, אם לא יהיו הפתעות נוספות - גם אם הצעת החוק לא תגיע היום לדיוני המליאה זה יקרה בימים הקרובים, עוד לפני יציאת הכנסת לפגרה ביום רביעי. למרות הבעייתיות הקיימת בחוק הזה וההתנגדות לו, בשלב זה נראה שיהיה קשה מאוד לעצור אותו. ייתכן שהאדישות הציבורית כלפיו נובעת ממורכבות הנושא. לשם כך ריכזנו כמה שאלות לגבי חוק המאגר הביומטרי ולגבי המחיר שלו - הכלכלי והחברתי.
מאיר שטרית מציג את "תעודת הזהות החכמה" צילום: ליאור מזרחי
מהו בכלל החוק הזה?
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים, שעומד לאישור בהצבעה שנייה ושלישית בכנסת, יחייב כל אזרח להצטלם במשרד הפנים ולמסור בו את טביעות אצבעותיו. האזרחים יקבלו תעודת זהות חכמה בעלת שבב אלקטרוני שיאפשר לזהות אותם מול מאגר הדיוקנאות וטביעות האצבעות.
מה מטרתו?
לפי נוסח הצעת החוק, מטרתו למנוע זיוף תעודות זהות ודרכונים, ובכך להילחם בהגירה בלתי חוקית, בעבירות פליליות וכלכליות וב"פעילות הפוגעת בביטחון המדינה". מצדדי החוק גם טוענים שהוא יסייע לשפר את השירות לאזרח ברשויות, ויאפשר לזהות הרוגים באסונות המוניים. לדברי יוזם החוק ח"כ מאיר שטרית, הקמת המאגר והמעבר לתעודות זהות חכמות יחסכו לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה.
כמה זה יעלה לנו?
ההערכות בנוגע לעלוּת הקמת המאגר הביומטרי נעות בין 270 מיליון שקל - הסכום שהוקצה ליישום פרויקט תעודות הזהות החכמות, על בסיס המכרז שבו זכתה חברת HP - לבין "מיליארדי שקלים", כפי שהעריך לאחרונה מיכאל איתן, השר היחיד בממשלה שמתנגד לחוק. בבריטניה נדונה כיום יוזמה דומה, והלונדון סקול אוף אקונומיקס העריך שעלות היוזמה הבריטית תגיע ל־10.6 מיליארד ליש"ט (כ־67 מיליארד שקל).
מלבד עלויות ההקמה, עלות התפעול השוטף של המאגר הביומטרי מוערכת ב־20 מיליון שקל בשנה.
גורמים המעורים בפרטי החוק אמרו ל"כלכליסט" כי במסגרת הפרויקט המקורי של הנפקת תעודות הזהות החכמות התחייבה חברת HP להחליף את כל תעודות הזהות הקיימות בישראל תמורת מיליוני שקלים בודדים - תשלום שעשוי להגיע לעשרות שקלים עבור הנפקה של כל תעודת זהות חכמה חדשה בעתיד. חברה ממולחת תוכל להגיע עם המדינה להסכם שיניב לה הכנסות גבוהות - מכספי משלם המסים.
אל מי ילך הכסף?
המרוויחות הגדולות מיישום חוק המאגר הביומטרי יהיו החברה שזכתה במכרז לבניית המאגר והחברה שתזכה במכרז לתפעולו השוטף. בין החברות ששמן הוזכר ככאלה שעשויות להשתתף במכרזים הן OTI - האחראית לבדיקות הביומטריות במעברי הגבול סביב רצועת עזה, חברת קומדע שמוכרת טכנולוגיות של אבטחה וזיהוי ביומטרי, חברת HP שזכתה במכרז תעודות הזהות החכמות של משרד הפנים - אף שלפי מקורות בחברה, היא עשויה שלא להשתתף בפרויקט.
מי עוד עשוי להרוויח מכך?
קשה להעריך את ההשפעות של יישום הפרויקט בישראל, אולם ניכר כי חברות שעוסקות בטכנולוגיות ובמכשירים למדידה ביומטרית יוכלו להתחרות במכרזים עתידיים לרכישת הטכנולוגיה - ובממשלה גם מעריכים שלמדינה ייחסכו נזקים כספיים שנובעים מזיופי תעודות זהות.
מה הסטטוס של הצעת החוק?
החוק אמור היה לקבל היום את אישורה של הכנסת בהצבעה שנייה ושלישית במליאה. מיכאל איתן, השר היחיד בממשלה שמתנגד לחוק, הצליח אתמול לדחות את ההצבעה כששכנע את ועדת החקיקה לתת לו שהות להיפגש עם שר הפנים אלי ישי. איתן אמר אתמול ל"כלכליסט": "ח"כ מאיר שטרית אמנם מקדם את החוק מאז שהיה שר הפנים, אבל שר הפנים הנוכחי אלי ישי הביע דאגה מהנושא, למרות שעד כה גיבה את מהלכי החקיקה. אם ישנה את תמיכתו, יהיה קשה יותר לקדם את החוק, ולכן הוא נקודת המפתח". לדחייה הזמנית אחראית גם מחאה ציבורית נרחבת שסוקרה בימים האחרונים.
היום גם יוחלט אם ההצבעות על אישור החוק במליאה יתקיימו השבוע או רק לאחר חזרת הכנסת מפגרה. כרגע נראה שלחוק יש רוב בכנסת. גם בהצבעה הראשונה עליו באוקטובר 2008 הצביעו 66 חברי כנסת בעד החוק ורק עשרה התנגדו.
איור: יונתן וקסמן
מה יקרה אם החוק יאושר השבוע?
אם החוק יאושר, הוא יועבר לוועדה שתקבע את התקנות ליישומו. במקביל יתבצע ניסוי בהיקף מצומצם ובפיקוח משרדי האוצר והמשפטים, שהצלחתו היא תנאי לכניסת החוק לתוקף. אם הפיילוט יצליח, החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2010.
החוק קובע כי במשרד הפנים תוקם מחלקה שעובדיה יעסקו אך ורק בניהול המאגר הביומטרי של האזרחים, ורק להם תהיה גישה אליו. במהלך 2010 יוזמנו האזרחים ללשכות של משרד הפנים לשם תיעוד דיוקנאותיהם וטביעות אצבעותיהם. לאחר מכן יצוידו האזרחים בתעודות זהות חכמות.
מה טוענים המתנגדים להצעת החוק?
מתנגדי החוק טוענים שאפשר להשיג את מטרותיו גם ללא יצירת מאגר מידע ממשלתי, אלא באמצעות אחסון הפרטים על גבי תעודות הזהות בלבד. בעיה נוספת היא החשש מדליפת המאגר: דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי גילה כי זה עשור שאין במשרד הפנים מומחה לביטחון מחשבים, וכי המשרד התרשל בהגנה על מאגרי מידע שבניהולו ובהם מרשם האוכלוסין ופנקס הבוחרים, שהגיעו לאינטרנט. אם ידלוף המאגר או ייגנב הוא עלול להגיע לידי עבריינים או גורמים עוינים, שיוכלו לבצע זיופים והתחזויות בהיקף חסר תקדים.
בעיה שלישית היא הפלישה לפרטיות האזרחים. סגנית הסנגורית הציבורית הראשית עו"ד חגית לרנאו אמרה לאחרונה: "אין כיום אף לא מדינה דמוקרטית אחת שמחזיקה במאגר מידע בהיקף כזה, למעט הונג קונג". ח"כ שטרית ענה בשעתו כי "החוק קובע שכל העובדים שם יעברו סיווג ביטחוני ובדיקות פוליגרף, והמערכת עצמה מוצפנת."
