טכנולוגי על הבוקר: האמריקאים לא רוצים לשחק בפאלוג'ה
ממשלת בריטניה מתעקשת להמשיך ולעקוב אחרי המשתמשים, נחשף פן לא סימפטי במיוחד באישיותו של סטיב ג'ובס, אפל נתבעת בשל נסיון לסתום פיות, ואם לקחתם חופש מחלה, רצוי שלא תגלשו בפייסבוק
רגיש מדי, עדיין לא
חברת ההוצאה לאור של משחקים Konami נסוגה מכוונתה לשווק משחק, וזאת בשל זעם נרחב בארצות הברית – והמשחק בכלל עוד לא יצא.
הכותר המדובר הוא Six Days in Fallujah, שמתיימר להיות שחזור קרוב למציאות של הקרבות הקשים בעיר העיראקית הזו בנובמבר 2004. במהלך הקרבות בין חיילי ארה"ב, כוחות מסייעים עיראקיים ובין אסופת מורדים איסלאמיסטיים, שגרמו לתרגיל האוגדתי "עופרת יצוקה" להיראות כמו ויכוח ידידותי בין מתחרים לוועד הבית, הוחרבה פאלוג'ה כמעט עד היסוד ו-2,000 איש, חלק ניכר מהם אזרחים, שילמו את המחיר.
מלחמת העולם השניה? בכיף. פאלוג'ה? עוד לא. אילוסטרציה יצרנית המשחק היא Atomic Games, ועצם השם יגרום לחיוכים נוסטלגיים בקרב שחקני מלחמה: סדרת Close Combat שלה היתה לשם דבר בזמנו. לדברי אטומיק, המטרה של "שישה ימים בפאלוג'ה" היתה ליצור "משחקמנטרי", משחק שמתעד מציאות. לצורך הכנת המשחק, ראיינו אנשי אטומיק – שתמיד הצטיינה בדיוק ובאותנטיות – יותר מ-30 חיילים אמריקאים שהשתתפו בקרב.
אבל, ככל הנראה, הם גם ראיינו כמה מורדים ששרדו, כדי להבין איך זה נראה בצד שחטף את ה-Daisy Cutters הידועות לשמצה. התגובה לעצם הרעיון של המשחק בקרב ותיקי צבא ארה"ב וארגונים מסונפים, כמו גם המכונה הפאבלובית של הימין האמריקאי, היתה קשה וצפויה. הם יצרו מספיק לחץ על קונאמי, והיא נסוגה.
הרעיון של משחקים כאמצעי דוקומנטרי הוא מעניין, ומעניין לא פחות יהיה לבחון פעם לעומק את המלחמות המתועדות בהם. מלחמת העולם השנייה – אין בעיה, בכיף. מלחמת העולם הראשונה? אין כמעט משחקים שעוסקים בה. קוריאה? כנ"ל. ויאטנאם? טראומטי מדי, לפחות לקהל האמריקאי. ועיראק? מי ירצה לזכור את עיראק? אפילו לעימות הקצר בסומאליה ב-1993 הוקדש משחק (בלאקהוק דאון), אם כי הוא יצא בעקבות ספר וסרט מצליחים. אבל פאלוג'ה? לא. דברו איתנו עוד ארבעים שנה, אולי.
ג'קי "הפסיכית" בהתקף
שרת הפנים הידועה לשמצה של בריטניה, ג'קי "הפסיכית" סמית' (Wacky Jacqui, במקור), במצב רוח שלילי לאחרונה. בעלה נתפס בסקנדל בריטי טיפוסי: הוא הזמין סרטי פורנו – ומילא זה, הוא ניסה להפוך אותם להוצאה מוכרת על חשבון הממלכה. ועכשיו הצליחו השמרנים לטרפד לטרפד את משוש ליבה, התוכנית להקמת מאגר מידע אוכל-כל שיידע מה עושה כל נתין.
איך הצליחה המפלגה השמרנית, מפלצת ידועה לשמצה, להפוך לבחור הטוב מול ממשלת לייבור שיצאה משליטה – זה יהיה ודאי נושא מרתק להיסטוריונים, אם יישארו כאלה בעידן הטוויטר והבלוג. אבל אם ג'קי הובסה בקרב, היא מסרבת להודות בתבוסה במלחמה, ולאחר שהורתה בצער רב וביגון קודר על ביטול פרויקט מאגר המידע, היא מנסה שטיק אחר.
היא הודיעה כי הממשלה תוציא שני מיליארדי ליש"ט – מיליארד ועוד מיליארד, אמר פעם סנאטור אמריקאי, ובתוך כמה זמן אנחנו מדברים על כסף אמיתי – כדי ליצור את מאגר המידע הזה, אבל הפעם אצל ספקיות הרשת הבריטיות, שיידרשו מעתה לשמור תיעוד של כל המיילים, שיחות ה-VoIP, ההודעות המיידיות והפעילות ברשתות חברתיות של לקוחותיהן.
הספקיות צריכות את זה כמו עוד חור בראש, אבל הממשלה לא כל כך שואלת אותן. ולמה צריכה הממשלה שני מיליארדים? אה, כדי לפתח טכנולוגיה יציבה ל"בדיקה עמוקה" של חבילות ה-TCP/IP, אבני הבנייה של תעבורת הרשת, כדי לדעת בדיוק מה מעביר המשתמש עוד בטרם הגיע המידע לצד השני.
סטיב ג'ובס, פלישתי
המונח האנגלי Philistine מייצג, שלא בצדק, אדם חסר תרבות. הפלישתים היו, למעשה, תרבות די מתקדמת, ודאי ביחס למה ששרץ כאן בסביבה. כך או כך, מתקבל הרושם שסטיב ג'ובס הרוויח ביושר את הכינוי הזה.
ג'ובס מקפיד באופן אובססיבי על פרטיותו, אבל לעתים אין לו ברירה אלא להיחשף. זה מה שקרה בפרשיית בית ג'קלינג. המדובר באחוזה שרכש ג'ובס בקליפורניה בשנת 1984 – השנה שבה יצא המק הראשון – ושמכילה בית עתיק יחסית, בן 84. הבית שימש את ג'ובס היטב בעשור השנים שלאחר רכישתו, אבל אחר כך החליט המיליארדר שהוא רוצה להרוס אותו ולבנות בית מודרני על פי טעמו – כנראה אייפוד ענקי או משהו - במקומו.
להפתעתו, מישהו התנגד לו. זה לא קורה הרבה. התושבים המקומיים התאגדו כדי למנוע את הריסתו של הבית ההיסטורי וטענו שיש לשקם אותו. בתגובה, נמנע ג'ובס מלגור שם בשמונה השנים האחרונות, והניח לבית להפוך לחורבה; תמונות אפשר לראות כאן.
אם הוא כל כך לא רצה בו – הוא טוען שמדובר בתועבה ארכיטקטונית - הוא יכול היה למכור אותו. זה מה שהיה עושה אדם נורמלי. ג'ובס איננו הומלס: יש לו גם אחוזה מפוארת בפאלו אלטו. אבל לא: היום יגיע ג'ובס – או, סביר יותר, עורך הדין שלו – למועצה המקומית כדי להסביר מדוע יש צורך להרוס את הבית העתיק. עניין של עקשנות.
אנחנו יודעים על ג'ובס עצמו מעט מאוד. חלק ניכר ממה שהוא מספר על עצמו הוא, בלשון המעטה, לא מדויק. הוא נשא נאום מרגש בסטנפורד ב-2005, שהתייחס למחלת הסרטן שלו, ובואו נאמר שהוא שיפץ את המציאות כך שתתאים לסיפור. גאונים הם אנשים לא נעימים בדרך כלל, ונראה שג'ובס לא חריג כאן. אולי זו אחת הסיבות למעטה המסתוריות שלו – וסיפורים כמו זה שופכים אור אחר על המיתוס שהוא ואפל בונים סביבו.
המשתמשים נגד אפל
ואם כבר אפל והסודיות האובססיבית שלה, היא ספגה לאחרונה תביעה מעניינת. התובעת היא חברת OdioWorks, שמפעילה בין השאר פורום בשם Bluwiki. מה הסיפור?
כך: בפורום הנ"ל, התחלו משתמשים לדון באפשרות של תוכנת מוזיקה שתוכל להפעיל אייפודים או אייפונים במקום התוכנה של אייטיונז, ברירת המחדל של שני הגאדג'טים. מאחר שאפל לא ממש רוצה שזה יקרה, הגאדג'טים מקודדים כך שלמשתמשים לא תהיה ברירה אלא להשתמש בתוכנה שלה. גן סגור, כבר אמרנו?
משתמשי פורום בלו-וויקי דנו בדרכים לעקוף את ההגנה הזו, ולשמוע את המוזיקה שלהם איך שהם רוצים ולא איך שסטיב ג'ובס חושב שצריך שהם ישמעו. בתגובה, עוכרי הדין של אפל לבשו את חליפת האיומים שלהם ושלחו מכתבי הטרדה ל-OdioWorks. בדרך כלל, כשפיל מאיים לדרוך על נמלה, היא נבהלת.
לא הפעם. OdioWorks שמו יד על שירותי עריכת הדין של ה-EFF, ארגון זכויות משתמשים ותיק, והם הגישו תביעה כנגד אפל בשל איומים ופגיעה בזכות הדיבור של משתמשיהם. ומאחר ואפל ידועה לשמצה בעקשנותה – מעניין מאיפה זה הגיע – סביר להניח שהנושא אכן יתגלגל לבתי משפט. יהיה מעניין. המשך יבוא ב-2011, או משהו כזה.
הבוס, עינו פקוחה
אשה שוויצרית בת 31 – נקרא לה ק' – הצליחה לאבד את מקום עבודתה. לגמרי באשמתה, יש להוסיף.
המועסקת ק' הודיעה למעסיקים שלה, בחברת הביטוח השמרנית נסיונל סוויס, שהיא חולה, סובלת ממיגרנה קשה, שאסור לה לראות מסך מחשב ושהיא צריכה לשרוץ בחדר חשוך. המעסיקים גילו הבנה ואיחלו לק' החלמה מלאה.
ואז, למרבה הפתעתם, גילו המעסיקים שק' אולי יושבת לבד בחושך, אבל את חשבון הפייסבוק שלה היא מעדכנת ועוד איך. היא פוטרה מיד, בתואנה שמי שיכולה לשבת מול פייסבוק לא יכולה לטעון שהיא לא יכולה לשבת מול מסך. החברה אמרה ש"הניצול לרעה של האמון, ולאו דווקא השימוש בפייסבוק, הוא שהוביל לפיטורים".
על פניו, הוגן. זכותה של חברה לא להעסיק אדם ששיקר לה ושניסה לנגב לעצמו יום חופש באמתלה של מחלה. אלא שכאן עולה השאלה כיצד ידעה החברה שק' גולשת בפייסבוק. האם היא עקבה אחריה? ק' עצמה טוענת שהמעסיקים התחקו אחריה באמצעות "חבר" מיסתורי שק' אישרה, למרות שלא ידעה מיהו. נסיונל סוויס מכחישה בתוקף ואומרת שקולגה לעבודה של ק' – גם כן קולגה – דיווחה על פעולותיה הנמרצות ברשת החברתית.
ק' לא מתכוונת לתבוע, משום שהיא קיבלה מכתב פיטורים נייטרלי למדי מהחברה, מה שיאפשר לה למצוא עבודה בימים קשים אלה. אבל היא אומרת שהיא "איבדה כל אמון בחברה", וש"פייסבוק מת מבחינתה".
ראו הוזהרתם.
קצרצרים
אתמול (ב') כתבנו שטוויטר לא ממש מועיל במלחמה בשפעת החזירים, המגפה הטרנדית החדשה. אז ה-CDC, המקבילה האמריקאית הפחות סימפטית של המכון הביולוגי בנס ציונה, החליטה שדווקא היא תשתמש בטוויטר כדי להרגיע את ההמונים. האובססיה הטכנולוגית של ממשל אובמה נהיית בלתי נסבלת, נכון?
עוד קצת טוויטר: טוויט על בום על קולי בגובה נמוך מעל ניו יורק, כנראה מצד טייסי קרב שובבים – אוכלוסייה שאף פעם לא באמת עברה את גיל עשר – הצליח לבצע מטמורפוזה לידיעה חדשותית בתוך ארבע דקות. כמה בדיקת עובדות היתה שם? תמהני.
אובמה הודיע על הרכב המועצה המייעצת שלו לענייני טכנולוגיה ומדע. אריק שמידט, שדחה את תפקיד ה"פקיד טכנולוגיה ראשי" של ארה"ב, נמצא שם, כמו גם האסטרטג הראשי של מיקרוסופט, קרייג מונדי. שאר חברי המועצה הם אקדמאים.
הודו, שרצתה בעבר ליצור נטבוק משלה בעלות של עשרה דולרים, ירדה מהשיח הזה. עכשיו היא רוצה לקנות מחשבי OLPC – "מחשב לכל ילד", שהם האב הרוחני של הנטבוקים – ודי הרבה מהם: רבע מיליון.
מושגי טכנולוגיה מבלבלים אתכם? אין לכם מושג מה זה WAP, ולמה הוא טוב (הוא לא)? אתם לא לבד. הבי.בי.סי. מביא את רשימת המושגים הטכנולוגיים הלא ברורים – ובאופן מועיל במיוחד, מקשר אותם לערכים שלהם בוויקיפדיה.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
