טכנולוגי על הבוקר: האיש שהפסיד לפייסבוק מנצח את גוגל
גוגל חולקת מסמכי משתמשים עם זרים בלתי מורשים, אובמה ממנה "פקיד מידע ראשי", לפוליטיקאים בריטים נמאס להיות מטרה לוונדליזם בוויקיפדיה, וטוויטר מתחיל לאפשר חיפוש – וחיפוש טרנדים
נצחון קטן, אבל מתוק
אהרן גרינשפן צריך כבר היה להתרגל לכך שדופקים אותו: מרק צוקרברג גנב ממנו, לטענתו, את הרעיון לפייסבוק, והשאיר אותו כהערת שוליים. הוא החליט לנקום לא באמצעות בתי המשפט, אלא באמצעות העיתונות – והשאיר כתם דיו יפה על תדמיתו של צוקרברג. אבל כשכתב ספר על הפרשה וניסה לפרסם אותו באמצעות מערכת AdWords של גוגל – שהדרך אליו היא באמצעות מילת החיפוש "פייסבוק" – הוא נתקל בסירוב: פייסבוק, הודיעה לו גוגל, היא סימן רשום, ואי אפשר להכיל סימנים רשומים בפרסומות אלא אם אתה בעל הסימן. גרישנפן תבע, בטענה שהסימן הרשום של פייסבוק שייך דווקא לו, והנושא תקוע בבית משפט כלשהו.
בינתיים, החליט גרינשפן להשתמש בזרוע האחרת של חברת הפרסום הגדולה בעולם, AdSense, כדי לשתול מודעות באתר שלו. את מה שקרה אחר כך הוא תיאר בפוסט במגה-בלוג השמאלני האמריקאי, האפינגטון פוסט. יום אחד, בדצמבר 2008, הוא גילה להפתעתו שהחשבון שלו נחסם, וגוגל טוענת שהוא מהווה "סכנה לכלל משתמשי אדסנס". ניסיונותיו של האזרח הקטן גרינשפן להבין מה לעזאזל קרה כאן עלו בתוהו, כשנתקל במכונת אי-השירות המשומנת של גוגל.
"מה יקרה אם כל מי שהחשבון שלו יבוטל יתבע את גוגל?" אהרן גרינשפן צילום: אוראל כהן
הוא רצה לדבר עם שירות הלקוחות של אדסנס. אין דבר כזה, כמסתבר. הוא רצה לדבר עם מישהו במחלקה המשפטית, אבל הטלפנים לא הסכימו להעביר אותו לשם, למרות שמחלקה כזו קיימת גם קיימת. כשהצליח ליצור קשר עם איזה בכיר בגוגל, הוא ניסה להסביר לו שלא יכול להיות שלקוח יוגדר כעבריין בלי הליך משפטי. הגוגלר ענה שתנאי השימוש של גוגל מאפשרים זאת גם מאפשרים.
לגרינשפן נמאס. הוא הלך לבית המשפט הקרוב למקום מגוריו, והגיש תביעה כנגד גוגל בסך 721 דולרים, הכסף שגוגל היתה חייבת לו כשהקפיאה את חשבון האדסנס. הוא שילם 40 דולרים כהוצאות. בסוף השבוע נערך הדיון. נציגת גוגל שהגיעה למקום לא ידעה להסביר לבית המשפט מדוע הוקפא החשבון של גרינשפן, ואיזו עבירה ביצע, אם בכלל, אבל טענה שגוגל רשאית לבטל הסכמים מכל סיבה. השופט שאל בקרירות אם צבע עיניו יכול לשמש עילה לביטול חוזה, והורה לגוגל להקיא לגרינשפן 761 דולרים, כשהוא מציין בארסיות שהוא מאמין שיש לה את הכסף. נציגת גוגל מחתה: "זה לא הוגן, מה יקרה אם כל אחד שחשבונו בוטל יתבע את גוגל?"
בדיוק.
ואם בגוגל עסקינן...
אז היא אינה מסתפקת בקפריזות כלפי משתמשי אדסנס: בנמיכות רוח מסוימת הודה אתמול (ש') תאגיד-הענק כי חלק מ"גוגל-דוקס" – המסמכים המקוונים שרבים משתמשים בהם – שותפו עם כל מיני אנשים שבעצם לא היו אמורים לראות אותם.
ההודאה באה במייל שנשלח למספר לא ידוע של משתמשים – גוגל אומרת שמדובר רק ב-0.05% או פחות מהמסמכים, וכנראה שמדובר באלפים – ובו התנצל התאגיד על התקלה, כנראה בהנחה שהתנצלות תחסוך תביעה או לפחות תגרום למחשבות שניות בנושא.
לדברי גוגל, התקלה, שלא ברור מה גרם לה, גרמה לכך שמסמכים שהרשאות השימוש שלהם היו מוגבלות נחשפו גם לאנשים ש"בעבר אתה, או מישהו המוסמך לראות את המסמך, חלקת איתם מסמכים". התקלה, טוענים בגוגל, תוקנה. ואם מישהו חשב לאחסן מסמכים על "ענן" מחוץ לחברה, כי זה בטוח לגמרי, אולי כדאי שיחשוב שוב.
לארה"ב יש "פקיד מידע ראשי"
במהלך מערכת הבחירות, הבטיח ברק אובמה למנות לראשונה "פקיד טכנולוגיה ראשי", שיהיה אחראי על קידום הטכנולוגיה בארה"ב. זה לא קרה, בינתיים, אבל בסוף השבוע מינה אובמה את ויווק קונדרה לפקיד המידע הראשי הראשון בהיסטוריה.
קונדרה, שידווח ישירות לבית הלבן, יהיה אחראי על יישום תוכנית "ממשל 2.0" השאפתנית של אובמה, שמטרתה היא להעמיד כמויות עצומות של מידע לרשות הציבור ולדרדר אותו בכך להתערבות בפעולותיה של הממשלה.
לדברי קונדרה, משרדו עובד כעת על פיתוח אתר חדש, Data.gov, שיפרסם אשד אדיר של מידע שמייצרת הממשלה ללא הרף, כל זמן שהמידע הזה לא יהיה מסווג. הוא מעריך שהדבר יוביל ליצירת תעשיות חדשות, יחסוך לממשלה כמויות גדולות של כסף – מצרך נדיר בימינו אלה – ואמר שהמשרד לא יבזבז זמן, אנרגיה וכסף על פיתוח תוכנות לצרכיו, אלא פשוט יקנה תוכנות קיימות, או ישתמש בתוכנות קוד פתוח.
אבל המטרה השאפתנית ביותר של קונדרה, מעבר להטבעת העיתונאים האמריקאים באוקיינוס של מלל, היא להגביר את מעורבות האזרחים האמריקאים בממשלה. אם 140 מיליון משתמשי פייסבוק יכולים להתארגן להשגת מטרות יקרות לליבם, הוא מהרהר (המספר האמיתי קרוב יותר ל-175 מיליון, אגב), מדוע לא אזרחי ארה"ב?
רצוי לזכור שכאשר פקיד המידע הראשי מדבר על מעורבות אזרחית, הוא חושב על אזרחים שיש להם מחשב, שיודעים מה זה פייסבוק, ואיך לפעול ברשת. מדובר במספר קטן בהרבה משחושבים, אבל הם אלה שמעצבים היום את דעת הקהל.
איפה חוש ההומור המפורסם?
ויקיפדיה לא מצחיקה את הפוליטיקאים הבריטים. תומכיו של דיוויד קאמרון, מנהיג האופוזיציה, לא אהבו לקרוא בערך שלו שאביו קנה לו את המפלגה השמרנית, או שהוא תוצר מובהק של קיום יחסי מין בין קרובים. קאמרון, כמובן, הוא האחרון שרשאי לפתוח את הפה בנושא, אחרי שהעוזרים שלו ערכו באופן יצירתי את הערך על הצייר הוונציאני טיציאן, בנסיון להוציא את הבוס שלהם צודק בוויכוח טפשי.
אבל תומכיו של מנהיג הליברלים-דמוקרטים, ניק קלג, לקחו קשה את העובדה שבוויקיפדיה כתבו עליו שהוא "איש קש צדקני", שסדרת כיבושיו היתה גורמת לדון ז'ואן להחוויר במדורו בגיהנום, ושהוא חבר בלהקת היפ-הופ.
ויקיפדיה הופכת, יותר ויותר, למפלטו הראשון של העצל. בדרך כלל הטעויות שם אינן חמורות, היא נגישה מאוד, גוגל מקדמת אותה, והמשמעות היא שעורכים או כתבים לחוצים בודקים אותה קודם כל וממשיכים משם. ולוויקיפדיה, שמתהדרת באתוס "כל שמנדריק יכול לערוך" שלה, אין את כוח האדם למנוע ונדליזם – עריכה לגלגנית או עוינת.
הערך של קאמרון נסגר לעריכה על ידי כל שוטה משוטט אחרי פרשת טיציאן בשל "ונדליזם מוגזם" – מילותיה של ויקיפדיה, לא שלי – והערך של ראש הממשלה גורדון בראון לא ניתן לעריכה על ידי משתמשים בלתי מוכרים. והפוליטיקאים הבריטים עדיין לא אוהבים את זה. חבר פרלמנט של הליברלים-דמוקרטים העיר, באנדרסטייטמנט אנגלי טיפוסי, שלוויקיפדיה יש אינטרס מובהק לשמור על אובייקטיביות ולכסח ונדליסטים; הוא מצפה, כנראה, שעורכי ויקיפדיה ייצאו מגיל הנעורים ומהתפיסה האוטופיסטית של "חוכמת המונים" בעידן אנונימי. למרבה הצער, למרות ויכוח פנימי לוהט בדיוק על נושא זה, כנראה שזה לא יקרה.
מנוע החיפוש טוויטר?
בראיון בסוף השבוע, אמר מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, שהתאגיד שלו לא יקנה – ככל הנראה – את טוויטר בעתיד הקרוב. אולי השינויים האחרונים שמבצע המנוע הקטן שיכול יגרום לו לשנות את דעתו.
טוויטר נכנס לתחרות עם גוגל, כשהתחיל לאפשר למשתמשים לבצע בו חיפושים ולמצוא בו טרנדים – ולא דרך אפליקציה חיצונית, אלא כחלק מהממשק הבסיסי של האתר שלו-עצמו. האפשרויות הללו קיימות, בינתיים, אצל מספר מוגבל של משתמשים בלבד והן כנראה ניסיוניות, אך הן צפויות להפוך לנגישות לכלל המשתמשים בקרוב.
בידיעת טוויטר אחרת, מראיון שהעניק מנכ"ל החברה, אוואן וויליאמס, לדר שפיגל הגרמני, הוא אמר שבחברה חושבים על הרחבת השירות כך שיספק לאנשים מידע על מה שקורה בסביבתם הקרובה. כלומר, חדשות מקומיות. לא ברור אם מדובר ברעיון בשלב ראשוני, בפרויקט בשלב מתקדם, או בסתם טעות תרגום, אבל חדשות מקומיות הן הטרנד הלוהט בקרב אתרי חדשות ועיתונים. שווה יהיה לעקוב אחרי זה.
קצרצרים
פיירפוקס הוא דפדפן קטן, עצמאי, אמיץ ומוכה באגים (אם כי הוא ממהר לתקן אותם), והוא זכה לאחרונה בניצחון נדיר: ישנה יבשת שבה הוא שולט בשוק הדפדפנים ללא עוררין, עם 100%. היבשת היא אמנם אנטרקטיקה, והחיים האינטליגנטיים היחידים בה הם פינגווינים (לא בטוח שאפשר לקרוא למי שתוקע את עצמו שם למטרות מחקר לשנים ארוכות אינטליגנטי), אבל זו התחלה טובה. אחרי הכל, אין אף יבשת שבה מיקרוסופט יכולה להתהדר ב-100% משתמשי אקספלורר.
הטייסים בוכים בלילה, לא נשמע קולם: בצעד מהפכני, הפעיל בעיראק חיל האוויר האמריקאי מל"ט שהשמיד שתי מטרות – והביצוע נתון כולו בידיהם של מש"קים שקודם לכן לא הטיסו שום דבר מסובך יותר מעפיפון. עד כה, הקפיד הצבא האמריקאי להשאיר משימות הרג בידיהם של טייסים מנוסים, קצינים כולם. זמנם, ככל הנראה, חולף.
בבית חולים טורקי גילו בבהלה מסוימת שהסלולריים של הרופאים והאחיות אחראים, ככל הנראה, להתפשטות מגפות בקרב החולים. באופן שלא צריך להפתיע, כשחושבים עליו, מסתבר שטלפונים סלולריים הם אחד הדברים המזוהמים ביותר בסביבה, בערך כמו מקלדות. אבל אף אחד לא מסתובב עם מקלדות, והסלולרי הולך לכל מקום לא בריא. לידיעתכם/טיפולכם.
יצרנית המצלמות הדיגיטליות אולימפוס יצאה בצעד נועז, והצהירה שהיא יוצאת חד-צדדית ממירוץ החימוש המטורף לגמרי בתחום מספר המגה-פיקסלים שמציעה כל מצלמה. התחום העליון שמציעה אולימפוס הוא 12 מגה-פיקסל, והאמת – צודקים לגמרי. אף אחד לא צריך יותר מעשרה מגה-פיקסלים, גם זה יותר מדי, והעיקר – מספר המגה-פיקסלים אומר כמעט כלום על איכותה של המצלמה. זה כלי של אנשי שיווק שמיועד להטעות לקוחות. גודל החיישן, איכות התוכנה, הזום האופטי (לא הדיגיטלי – זו הונאה נפרדת) – כל אלה חשובים הרבה יותר ממספר המגה-פיקסלים, וסוף סוף יש חברה חשובה בתחום שאומרת את זה.
אפל מכחישה שמועות על גל פיטורים שני בשורותיה; על פי דיווח שלא אומת, לאחר ש-50 אנשי מכירות פוטרו בשבוע שעבר, פוטרו השבוע עובדים ממחלקת החומרה של המק, ומספרם לא ידוע. אפל, כאמור, מכחישה, שזה יותר ממה שהיא עושה בדרך כלל – המדיניות הקבועה שלה היא לא להחזיר טלפון.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
