טכנולוגי על הבוקר: ברכותי, אתם רכוש פייסבוק (טייק 2)
מתיחת פייסבוק בין פנאטי כדורגל נגמרת בגירושין, המאפיה האיטלקית אוהבת את סקייפ, קאנון יוצאת נגד בלוג מזויף, ולמה התנגשות הצוללות הגרעיניות הגיונית, בעצם
חברים יש רק באגד
וגם שם זה לא מה שהיה. הרשת כמרקחה, לאחר שהבלוג Consumerist, שמתמחה בגילוי האופן שבו גופים מסחריים דופקים את האדם הקטן, חשף שפייסבוק שינתה בשקט את תנאי השימוש שלה. התנאים החדשים אומרים שפייסבוק תעשה במידע שלך ככל העולה על רוחה – גם אם תחליט לסגור אותו.
בום. כמו להפיל סוכריית מנטוס לתוך בקבוק קולה. הפוסט בקונסיומריסט זכה ל-5,630 קידומים מצד חברי דיג, והתפוצץ ברחבי הרשת. כמה וכמה אנשים ידועים הודיעו שהם מוחקים את חשבון הפייסבוק שלהם. המדור, לשם שינוי, הוביל את הטרנד וסגר את שלו בתחילת ינואר, אחרי שפייסבוק הודיעה לבתי המשפט שכל המידע שנותן לה המשתמש שייך לה.
הייתם נותנים לאיש הזה גישה לתמונה משומשת שלכם? מסתבר שנתתם. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג צילום: בלומברג
גל ההדף היה כה גדול, עד שמארק צוקרברג, הוא ולא שרף, שלח מייל הבהרה לקונסיומריסט, ואפשר לתמצת אותו במילה אחת: בחייייאת. להגנתה טוענת פייסבוק שהיא תוכל לעשות שימוש במידע שלך רק אם תנאי הפרטיות שקבעת מאפשרים זאת. כלומר, אם חומר שפרסמת בדף הוא פרטי, היא לא תוכל להשתמש בו, ואם הוא לחברים בלבד – היא תוכל למסחר אותו לחברים בלבד. ברירת המחדל של הפרטיות בפייסבוק, נזכיר, היא שאתה מעניק בשמחה לג'ק המרטש זכות הצצה לתוכן שלך.
צוקרברג טוען שפייסבוק לא תעשה שימוש לרעה במידע. אבל היא בהחלט עשויה לנסות למכור אותו, או להפוך אותו לפרסומת – היא חברה מסחרית לא פחות מוולמארט (ההבדל הוא שהיא לא מצליחה להראות רווח). בקצרה, אנחנו מתבקשים לסמוך על רצונו הטוב של בנאדם שהעדיף לשרוף את החברים שלו ללימודים ולשלם להם אחר כך דמי לא יחרץ. לידיעתכם/שיקולכם. אה, ואשר לערכם של חברים בפייסבוק...
אין שמחה לאיד כשמחת פנאטי כדורגל
שום דבר טוב לא יכול היה לצאת מהפגישה המקרית במקסיקו בין סטיוארט סלאן, בן 39 וחובב מנצ'סטר יונייטד, ובין שני חוליגנים מאוהדי ליברפול. במקסיקו הם פשוט השליכו אותו לבריכה. כשחזרו הביתה לאנגליה, הם התחילו לחשוב על מתיחה אכזרית באמת, והכלי היה כמובן פייסבוק.
השניים יצרו פרופיל ל"אמה", בחורה סקוטית-לכאורה שהחלה להתעניין בשלומו של סלאן. לאחר חודש של פיתוי, היא הזמינה אותו לביתה לערב שבו יוכלו להרהר יחדיו, לבדם, בהמשך מערכת היחסים שלהם. "אמה", לדבריה, גרה בחור – חווה מחוץ לעיר הסקוטית הזעופה אברדין.
סלאן נכנס לרכב והחל לנסוע צפונה. הוא נסע יותר מ-550 קילומטרים, מה שלקח תשע שעות, הגיע לחווה ומצא אותה נטושה. בשלב זה הודיעה לו "אמה", בהודעת SMS, שהיא תקועה בעבודה ושתשאר שם עוד איזה שלוש-ארבע-ארבעים ושמונה שעות. לאחר כמה זמן נמאס לשני הליצנים אוהדי ליברפול מהמתיחה, ואחד מהם התקשר לסלאן כדי לעדכן אותו. שיחת הטלפון היתה כה לא מתאימה-לעבודה, עד שיוטיוב מחקו את הסרטון.
סלאן קיבל את העסק בהומור. ככה זה עם הבריטים. הוא הודה שעבדו עליו וקיבל את זה כמו גבר. אשתו – הוא היה, שימו לב לזמן, נשוי – קצת פחות: זמן קצר לאחר שכל העסק התפוצץ בתקשורת הבריטית, סלאן יכול היה לעדכן את הסטטוס שלו בפייסבוק ל"גרוש".
המאפיה צועדת עם הזמן
שמם של ארגוני הפשע האיטלקים יצא לשמצה, לא לגמרי לא בצדק אבל בהגזמה פרועה – אם אתם רוצים חיות רעות באמת, כאלה ששמעו על מעצורים מוסריים רק באגדות, נסו את האורגניזציה הרוסית או את ארגוני הפשע של הגולים הוויאטנמים. בדרך כלל ייחסו לארגונים האיטלקים שמרנות וקפיאה על השמרים. זה אולי נכון למהגרים האיטלקים והסיציליאנים בארה"ב, שמאחר ושאפו לאיזה "סדר ישן" מדומיין שמזכיר את הבית, היו שמרנים מטבעם; זה לא כל כך נכון לארגוני-המקור של ארץ המגף. למעשה, עקב לחצים סביבתיים – קרי: הגברים חוסלו או נכלאו – המאפיה ואחיותיה הרעות ממנה, כמו הקאמורה, הפכו לפמיניסטיות-כמעט, וחלקים רבים מהן מונהגים על ידי בוסיות, לא בוסים.
כך או כך, שירותי המשטרה של איטליה השמיעו השבוע זעקה גדולה ומרה, לאחר שהתברר שלמאפיה ולקאמורה נמאס להכנס לכלא, או למארבים של קרבוניירי חמושים היטב, רק בגלל שהם פטפטו בטלפון. איטליה מחזיקה בשיא האירופי של האזנות-סתר: 76 האזנות ל-100,000 תושבים. אז המאפיה הלכה צעד אחד קדימה, ועכשיו היא משתמשת בסקייפ. עד כה, כנראה, המשטרה לא הצליחה לפצח את ההצפנה – ולכן היא מייללת. אלא אם, כמובן, כל היללות מיועדות לגרום לכך שעוד מאפיונרים יתחילו להשתמש במה שהם חושבים שהוא אמצעי תקשורת בטוח אבל בפועל מפיל אותם ישירות לפח.
השמרנות, כמסתבר, נמצאת דווקא בצד של שומרי החוק ובקרב עיתונאים שכל הג'ז הטכנולוגי הזה מפחיד אותם. ודאי שהקאמורה משתמשת בסקייפ; לפני עשור וחצי היללה היתה על שימוש בסלולרי (עד שהסתבר שהוא מכשיר-מעקב), ולפני 20 שנים – על שימוש בתוכנות הצפנה. עם זאת, יש לציין שכלי הנשק העיקריים של ארגוני הפשע הם עדיין צינורות מתכת – משוכללים, יש להודות – שמשתמשים בגזים הנוצרים מבעירה של חומרים כימיים כדי להטיח גושים קטנים של מתכת במהירות הגבוהה ממהירות הקול ביריביהם; הם גם משתמשים במכוניות – רצוי מודרניות ומהירות – כדי ליהמלט מזירת הפשע, ובכלי קיבול מסוגים שונים (אבוי, לא מוגבלים לכדי חרס שיצרו בעצמם) כדי לבצע הברחות. אנחנו כבר לא בעידן האבן. תתמודדו עם זה.
נסיון הצנזורה של קאנון
גילוי נאות: הכותב מחזיק במלאי נאה של מוצרי קאנון, מהסוג שמצלם, והוציא עליהם הרבה יותר מדי כסף, שלא לדבר על כך שהטריד באמצעותם את ידידיו. על כן, במסגרת סינדרום-שטוקהולם של הרכישה היקרה – הוצאתי על זה אלפים, אני לא יכול להשמיץ את זה – אהדתו נתונה מיידית לקאנון והוא כמובן אויב בנפש של בני השבט האחר, ניקון.
ועם זאת, הצעד האחרון של חברת-האם ממלא אותו פליאה. קאנון נכנסה לקרב-השתנה עם איזה בלוג בוורדפרס, Fake Chuck Westfall. הבלוג, שנכתב במסורת שיצר היטב דניאל ליונז עם Fake Steve Jobs, מעמיד פנים (לא ממש: ה"מזויף" הוא חלק משם הבלוג) שהוא הבלוג של גורו-הטכנולוגיה של קאנון, צ'אק ווסטפול. זה הרבה יותר מדי גיקי אפילו בשבילי, ואני מתכנן להעלות בקרוב אתר שיוקדש לפורנו-עדשות.
קאנון הגיבה בחוסר הומור משווע. היא דורשת מוורדפרס להסיר את הבלוג, וטענה שפייק צ'אק השתמש בלוגו שלה ללא רשות, כתב באגרסיביות בלתי נדרשת, ורמס בעפר את שמן של אשתו של ווסטפול ובתו, דבר שבאמת לא היה הכרחי. הבלוג – שמופיע במקום הראשון בחיפוש גוגל אחר צ'אק ווסטפול – הסיר את הלוגו, ומיתן את כתיבתו. עורכי הדין של וורדפרס, מצד שני, לא מתכוונים להיכנע לדרישה של קאנון לסגור את הבלוג, והם שלחו מכתב תקיף חזרה. מי היה צריך את זה?
מתחת למים, אף אחד לא שומע אותך אומר "אופס"
קשה להבין את חוסר המזל הנדרש לתקרית כזו, אבל בסוף השבוע הצליחו שתי צוללות גרעיניות – ספינת הוד מלכותה וואנגארד הבריטית וטריומפאנט הצרפתית, שתיהן נושאות טילים בליסטיים בעלי ראש נפץ גרעיני – להתנגש בקרקעית האוקיינוס האטלנטי. כדי להבין עד כמה זה לא סביר, פתחו מפה של האוקיינוס, וזכרו שבמציאות הוא תלת-מימדי, כלומר גם עמוק, ושצוללות לא בהכרח משייטות בעומק זהה. סביר או לא סביר, זה קרה; קצת מזכיר את חוק השמרנות של הפרשן ג'ורג' וויל, שמציין שבשנת 1905 היו במדינת אוהיו רחבת הידיים שתי מכוניות בלבד – והן בכל זאת התנגשו.
הרבה קוראים דפקו את הראש בקיר כשהם ראו את זה. התנגשות צוללות, ועוד כאלה, היא הזמנה לאסון. לא קרה אסון – או, אם קרה, כל הצדדים מכחישים אותו – אבל זה לא גורם לאף אחד להרגיש טוב יותר. איך, לעזאזל, שואלים רבים, מצליחות צוללות המצוידות בציוד הניווט והסונאר המתקדם ביותר להתנגש?
ובכן, מסביר הרג'יסטר, מפקדי צוללות נוטים שלא להשתמש בסונאר. זה חושף את מיקומה של הצוללת. צוללות-תקיפה עשויות להפעיל אותו – הן צריכות לתקוף ספינות, אחרי הכל, וכדי לעשות את זה הן צריכות ראשית למצוא אותן – אבל צוללות-טילים, מה שנהגנו לכנות בתקופת המלחמה הקרה "בומרים", מעדיפות שלא. מדוע? משום שהתפקיד שלהן הוא הרתעתי בעיקרו: הן אמורות להבטיח שאם האויב ישמיד את המולדת בנשק גרעיני, תבוא מכה מוחצת מכיוון לא צפוי ותשמיד אותו. ואם האויב זיהה את מיקומך, מרתיע אתה לא. הוואנגארד והטריומפאנט הן, בהקבלה, הבומרים היחידות של בריטניה וצרפת, ועל כן ודאי שהיו זהירות במיוחד. ומאחר והן היו זהירות, הן לא "ראו" אחת את השניה - וכל הזהירות הזו נגמרה בהתנגשות. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם כל התרחישים של טום קלנסי מתחילת שנות השמונים היו מתממשים.
קצרצרים
שום זהירות לא תמנע התקפה, וסביר להניח שאפשר, במאמץ ניכר,לפרוץ גם לבלקברי של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. ומי שאמר את זה צריך לדעת: מדובר בהאקר המיתולוגי שהפך למומחה אבטחה, קווין מיטניק. אל תנסו את זה בבית, ילדים. חוש ההומור של אנשי השירות החשאי הוסר בניתוח.
הסאגה של משפט השווידישע פיראטען החלה אתמול רשמית, ואף שנראה שהתביעה מבינה בחוק, בטכנולוגיה היא מבינה קצת פחות: התובע לא הצליח להפעיל את מצגת הפאוורפוינט שלו, והתבלבל בין מגהביטים ומגהבייטים.
מי שמבינה קצת יותר בטכנולוגיה היא הנציבות של האיחוד האירופי, ששלפה הצעה מהפכנית: תקן אחד ואין בלתו לכבל הטענה למכשיר סלולרי. כרגע, כל יצרן סלולרי עושה ככל העולה על רוחו, והמשמעות הפרקטית של כל החופש הזה היא שהצרכן כבול לתקע ולכבל שסיפקה לו היצרנית, וצריך להגרר איתם אם, למשל, הוא רוצה להטעין את המכשיר במשרד או אצל חברים ולא בבית. חברות הסלולר הביעו אי התלהבות מרעיון הסטנדרטיזציה.
שמועות עקשניות מדברות על הגעתו, לשוק האירופי, של מכשיר הג'י2, הסלולר השני המונע במערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל ושותפותיה. תמונות של הגיזמו כבר הודלפו, אבל לא ברור מתי הוא יגיע לשוק.
כורה בור, בו ייפול: אפל נפנפה לכל עבר בפטנט שלה על האייפון, והשתמשה בו כדי לאיים על פאלם. עכשיו היא חטפה תביעה מחברה סקוטית, Picsel Technologies, שטוענת שאפל גנבה פטנט שלה כדי להפעיל את הג'יזספון. שיהיה להם בהצלחה.
- "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"
