טכנולוגי על הבוקר
מיקרוסופט יוצאת בקמפיין זועם להצלת ויסטה, טוויטר מוכיח את עצמו ככלי דיווח בזמן אסון, הודעות טקסט מסוכנות לבריאותכם, איך לאבד מעסיקים והשפעה במספר שורות טקסט קצרות, מחירי הלפטופים ממשיכים לצנוח ונמשך הבלגאן ביאהו
מיקרוסופט מתעוררת להגנת ויסטה
מערכת ההפעלה חלונות ויסטה היתה ילד הכאפות של הכיתה. כל זב ומצורע השמיץ – בצדק, לפחות עד חבילת השיפוץ הראשונה – את מפלצת הפרנקנשטיין של סטיב באלמר: כבדה, איטית, קורסת. מה לא. המגזר העסקי סירב לקנות אותה, אפילו אינטל ברחה, ומיקרוסופט המסכנה בלעה הכל ושתקה.
אל תגעו לו בוויסטה. באלמר צילום: אורן אגמון לא עוד! לפני כחודש הודיעה מיקרוסופט שאכן, יש שורה של דברים דפוקים בוויסטה, אבל בכל זאת מדובר בילד שלה, ושמי שמתעסק איתו מתעסק איתה. כשהאנליסטים של Forrester Research פרסמו מסמך רגוע למדי בסוף השבוע האחרון, שבסך הכל אמר את האמת – שהקהילה העסקית לא נוגעת בוויסטה במקל – מיקרוסופט נכנסה באם-אמא שלהם וצווחה ש"פורסטר עוסקים בהצהרות סנסציוניות במקום לספק מבט שקול על התעשיה." אאוץ'.
וזה עוד כלום לעומת השטיק של "פרויקט מוג'אב". מיקרוסופט לקחה שורה של אנשים מהרחוב, ושאלה אותם מה הם חושבים על ויסטה. את התשובות אתם יכולים לנחש. ואז היא הציעה להם להשתמש במערכת הפעלה חדשה, מוג'אב. המשתמשים כולם התלהבו ממוג'אב – ואז מיקרוסופט חשפה שמדובר בעצם בוויסטה עם מראה אחר. אה, וציינו שהכל צולם בווידאו?
אז בפעם הבאה שבא לכם להשמיץ את ויסטה, עשו את זה הרחק מנציגי היח"צ של באלמר.
טוויטר הוא הטלפרינטר החדש
רעידת אדמה לא סימפטית פקדה אתמול את קליפורניה, והורגשה גם ברחבי עמק הסיליקון. הדיווחים הראשונים שהגיעו לפני כולם – לפני עיתונאי הרשת המקננים שם כעייטים, לפני הרדיו, לפני הטלוויזיה, הרבה לפני כתבי הפרינט – הגיעו מהמיקרו-בלוגים של טוויטר. ישראלים יודעים היטב, ממציאות עגומה, שרשת הסלולרי נוטה לקרוס בעת אסון, אבל מסתבר שרשת הודעות הטקסט דווקא עומדת יפה בלחץ.
למי זה חשוב? לעיתונאים, כמובן, שמודדים את זמן התגובה של עצמם ושחייהם סובבים סביב השאלה "מי היה שם קודם". והנה חוק התוצאות הבלתי צפויות: טוויטר היה אמור להיות כלי חברתי חביב, ולנגד עינינו הוא הופך לכלי תקשורתי ראשון במעלה.
אכטונג, אס.אמ.אס!
אבל לפני שאתם שולפים את הסלולרי וממהרים לתקתק הודעת SMS על משהו שראיתם בדרך ושכל העולם חייב לדעת עליו דרך טוויטר, זכרו: לא רק הקרינה של הסלולרי מסוכנת לבריאותכם, גם כתיבת הודעות טקסט.
מחקר שבוצע מטעם אגודת הפיזיותרפיסטים של בריטניה מעלה ש-34% מבני ה-16 עד 24 שולחים בממוצע 20 הודעות טקסט ביום, ושיש לכך השלכות בריאותיות לא סימפטיות. כאבי פרקים, צוואר תקוע, וכאבים בכתף ובכתפיים הם סימנים מובהקים לכך שאתם מבלים יותר מדי זמן עם המקלדת הפרימיטיבית הזו.
כשל בין-דורי בתקשורת
ועכשיו, לסיפור המוסר היומי: טורי ג'ונסון, בכירה ב-Women for Hire שבניו יורק, ראיינה מועמדת למשרה פתוחה. הכל הלך טוב, וג'ונסון התרשמה שיש לה את האשה המתאימה לתפקיד. ואז המועמדת שלחה לה דואל תודה על הראיון הנפלא, והרסה הכל.
הדואל היה רצוף בביטויי סלנג אינטרנטיים כמו "hiya", "thanx", שלושה סימני קריאה ואמוטיקון. ג'ונסון המאוכזבת אמרה ש"זה הרס את הכל", ושוב איננה מסוגלת לקחת את המועמדת ברצינות. והיא לא היחידה. הוול סטריט ג'רנל מדווח על פער דורי קשה: יש שכבה שלמה של מנהלים ובכירים שעדיין התחנכו בדור שבו היה מקובל, אה, לכתוב. אז אם החלטתם לשלוח דואל חנפני אחרי ראיון עבודה – המדור לא בטוח שזה רעיון טוב כל כך - הקפידו על ניסוח שמרני ורגוע. לא חראם?
הסיפור הבלתי נגמר, גרסת מיקרו-הו
יש, כמסתבר, מיליארדר עם שם בלתי סביר – ט. בון פיקנס. למיליארדר הלז, מעבר לשם שנשמע כאילו יצא מסאטירה של מארק טוויין, היו טונות של מניות יאהו, 10 מיליון מהן ליתר דיוק. ואתמול הוא נפטר מכולן במחיר הפסד.
למה? פיקנס לא מרוצה מההתנהלות של הנהלת יאהו, ולמעשה הוא חושב שההתנהלות שלה בפרשת המיזוג עם מיקרוסופט היתה "פאתטית". כל כך לא מרוצה, שהוא היה מוכן להפגין את הבוז שלו בהפסד ניכר – לא ברור כמה, אבל כנראה כמה מיליונים טובים. מניית יאהו לא התרשמה מהמחווה האצילית, ועלתה בשלושה סנטים.
כל זה בא לומר שבכלל לא בטוח שישיבת בעלי המניות של יאהו, שתיערך ביום שישי הבא עלינו לרעה, תהיה הצלחה לג'רי יאנג וחבר המנהלים שלו. כן, הוא ניטרל את אייקן, אבל מסתבר שיש עדיין הרבה משקיעים עצבניים.
להם זה עלה יותר
ממשלת הודו הודיעה אמש שהיא תתמוך בפרויקט שיספק לפטופ לכל תלמיד - בעלות של 400 רופיות בלבד, שהן כעשרה דולרים. הציניים יזכירו שרק בשנת 2006 דחתה הממשלה את פרויקט OLPC, ששאף למחשב בעלות של 100 דולרים, בטענה שהוא "לא אמין פדגוגית", ושתמיכתה בפרויקט החדש נובעת מכך שהוא מקומי. אבל המדור דווקא מקנא בממשלות שעדיין זוכרות שיש להן מחויבות לאזרחיהן, ושמוכנות לסבסד פרויקטים כאלה - ובלי סבסוד, והרבה ממנו, לא יהיה לפטופ בעשרה דולרים. ראוי לציין שמומחית OLPC, מארי לו ג'פסן, אמרה בשעתו שלמדינות כדאי לסבסד מחשבים לתלמידים, אפילו על חשבון ספרי לימוד.
ראוי, אגב, לשים לב לשוק המתפתח של מחשבי לפטופ זולים: חברה טיוואנית הודיעה אתמול שהיא מוכרת לפטופ ב-130 דולרים בלבד.
קצרצרים
הרזי ברקאי של ארצות הברית, הסנאטור האוויל במיוחד טד סטיבנס, עומד לדין על כמה עבירות מרמה. סטיבנס זכה בתהילת עולם (סוג של) כשאמר ש"האינטרנט היא אסופה של צינורות".
פייסבוק הקפיאה את המשחק הפופולרי Scrabulous, משום שהחברה של משחק-האם, Scrabble הידוע, הגישה תביעה כבדה. ההקפאה תקפה בצפון אמריקה בלבד.
אפל נתקלה בשורה כה ארוכה של תקלות בעקבות השקת האייפון החדש ו-MobileMe, שהיא פתחה בלוג להתנצל בפני הלקוחות.
לסוני היה רבעון שני רע במיוחד: היא מדווחת על ירידה של כמעט 50% לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת.
ולידיעה המובנת מאליה של הבוקר: למרות שורה של הבטחות, הרודנות הסינית מצנזרת את אפשרויות הגלישה של עיתונאים המסקרים את אולימפיאדת בייג'ינג.
