פיפוש מכה שנית: המשחק המיתולוגי חוזר בגרסה מעודכנת

אלא שזה לא הסיפור המלא. נכון שאלו השמות שהקימו כאן תעשייה של ממש, אבל היה כאן גם עידן טרום-תעשייתי, של מתכנתים ומפתחי משחקים שלא תמיד ידעו מה הם עושים ובטח שלא לגמרי היו סגורים על איך עושים מזה כסף. הגישה שלהם היתה דווקא להעלות על המסך את העברית, והם עסקו לפעמים בלוקליזציה (תרגומי משחקים מחו"ל לעברית), לפעמים יצרו כל מיני לומדות – משחקים חינוכיים ששווקו לבתי ספר, או לפעמים הפתיעו עם יציאות חד פעמיות כמו משחק הטריוויה "אתה חושב שאתה חכם?" או סימולטור הטיסה הצה"לי "כוכב כחול".

ואז היה את פיפוש.

סדרת פיפוש והמשחק שקדם לה, "בתככי הרייטינג", היו קווסטים ישראליים מופרעים, עם הומור מקומי מאוד ועמוס ברפרנסים תרבותיים. גם הם היו יכולים להיות בקלות יציאה חד-פעמית, אבל איכשהו, בזכות העקשנות של היוצרים שלה, האחים גלוזמן (שיצרו אותם תחת השם גיליוטין), הם הפכו לסדרה שלמה נגד כל הסיכויים: בלי תקציב, בטח שבלי תוכנית עסקית, וכמעט בלי כוונה.

הם לא הצליחו מסחרית אבל הם היו יחידים במינם, משחקים מצחיקים ומקוריים בעברית, כך שגם אם לא שיחקת בהם, לפחות הכרת את הקופסה שלהם מהחנות. כל זה הספיק כדי שכיום, אחרי 20 שנה, היוצרים שלה יתאחדו ויוציאו בעזרת מימון המונים משחק המשך ל"פיפוש" - עדיין בעברית, כלומר לקהל שהוא אולי קטן מדי בשביל להצדיק באמת פיתוח של משחקים, אבל את הגלוזמנים מעולם לא עניין לעשות את הדברים "כמו שצריך".

פיפוש איור: אמיר דוויק

השבוע בפודקאסט גיימריסט, עמית קלינג מארח את רנארד גלוזמן – חצי מיוצרי "בתככי הרייטינג" וסדרת "פיפוש", הקווסטים הישראליים הראשונים, שהפכו למשחקי קאלט והיו מהמשחקים הבודדים שהיו זמינים בעברית לא מי יודע מה צחה לגיימר המקומי לפני כ-20 שנה. גלוזמן גם הפך לימים לאחד ממייסדי התוכנית הראשונה בישראל לפיתוח משחקי מחשב, במכללה בבית ברל, וכיום מלמד בתוכנית המקבילה בשנקר.

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>