דואר אדום ועידות

מה שווה השווי של חברה?

סערת המזומנים של 2020 הפכה את פרקטיקת השווי ללא רלבנטית, אך בהיעדר מדד אחר, היא תמשיך להכתיב את הקצב בתעשייה

הגר רבט 08:4314.04.21

את דירוג "50 הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט" אי אפשר לפתוח בלי להיזכר לרגע בזה של שנה שעברה. הדירוג של 2020 פורסם פחות מחודשיים אחרי שישראל נכנסה לסגר הראשון, בעיצומו של גל חל"תים ופיטורים אכזרי שחלחל גם להייטק, ובעיקר בתקופה של חוסר ודאות משתק. באותם חודשים ראשונים של השנה היה נראה שענף הטכנולוגיה לא יוכל להימלט מהמשבר שפגע במשק. משקיעים לחצו על חברות לצמצם כוח אדם, הפסימיים שביניהם דיברו בחדרי חדרים על קיפאון אפשרי בהשקעות.

אבל אפילו האופטימיים ביותר לא חזו את ההתפוצצות האדירה שחווה ההייטק הישראלי בשנת הקורונה. ב־2020 נרשמה עלייה של כ־25% בגיוסי ההון, עם כמעט 10 מיליארד דולר שזרמו לתעשייה. גיוסים של 100, 200 או 300 מיליון דולר נהפכו לשגרה מסחררת, ויותר מ־20 חדי־קרן חדשים הצטרפו לעדר הישראלי, שכמעט הוכפל בתוך שנה בודדת.

עובדי הייטק חוגגים צילום: מור שני

התוצאה היא לא רק בועת הייטק שהתנתקה משאר התעשייה, אלא ממש שתי אסכולות שונות בתוך ההייטק הישראלי. מצד אחד חברות ומייסדים שדוגלים בצמיחה מהירה ובגיוסי ענק, ומולן חברות שהתעקשו על צמיחה מתונה יותר - והשנה, כשהכסף הידפק על הדלת, היו צריכות להדוף משקיעים. את הראשונות תמצאו ברשימת חדי־הקרן שנוספה לגיליון השנה, ואילו החברות מהסוג השני מאכלסות את דירוג “50 הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט”.

הנטייה הטבעית של התעשייה, ולמעשה של כל תחום פיננסי, היא למדוד הצלחה לפי שווי, מתוך הנחת מוצא ששווי גבוה יותר הוא אינדיקציה לחברה מוצלחת יותר. הפרקטיקה הזו אינה מדויקת בהכרח, והיא עוד פחות מדויקת בתעשיית ההון סיכון. כאן המדדים שלפיהם נקבע השווי, ובעיקר זהותו של מי שקובע אותו, אינם אובייקטיביים והם מושפעים מהרבה פרמטרים שאינם מעידים בהכרח על הצלחה.

וזה נכון לא רק מהצד של ההון: יש מייסדים שקל להם יותר לגייס, הם אוהבים את המשקיעים והמשקיעים אוהבים אותם. אחרים נהנים יותר מהעבודה הצמודה עם הצוות שסביבם; הרבה פעמים הם כאלה שעדיין פותחים את המחשב לכתוב קוד מדי פעם. וחשוב לזכור שחברות שבחרו לא לגייס השנה יכלו להרשות לעצמן לוותר על הון חיצוני נוסף, פשוט משום שהכנסותיהן עלו בשיעור שאיפשר צמיחה מסיבית גם בלעדיו.

בכל מקרה, אחרי סערת המזומנים שהתחוללה ב־2020, פרקטיקת השווי נהפכה במידה רבה ללא רלבנטית. יש לא מעט חברות בדירוג “50 הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט" שרושמות כבר היום הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר בשנה — הרבה יותר מכמה וכמה חברות שלפי שוויין בגיוסים נהפכו בשנה החולפת ליוניקורנים.

בהיעדר מדד אחר, שווי חברות ימשיך להכתיב את ההתנהלות של תעשיית ההון סיכון. וניתן להניח שסכומי העתק שזרמו לתעשייה ישפיעו על תרבות ההייטק המקומית בשנים הקרובות. מייסדים ינצלו את הביקוש כדי להנזיל אחזקות בשלב מוקדם, ותיווצר תחרות אכזרית על עובדים מוכשרים שתגדיל עוד יותר את ההסתמכות על מרכזים בחו"ל.

אנחנו, לאורך 12 השנים שבהן מתפרסם דירוג “50 הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט", התעקשנו תמיד להבליט את החברות שהערכנו שיהפכו לדבר הגדול הבא. עשינו זאת לא רק על פי השווי שלהן אצל אנשי ההון סיכון, אלא גם על פי פרמטרים אובייקטיביים ככל שניתן: המוצר שהן מפתחות, השוק שבו הן פועלות, המתחרות שלהן, החדשנות שהציגו, הידע שצברו, איכות המייסדים וניסיון המשקיעים. כך עשינו גם השנה. התהליך אולי היה מורכב יותר תחת הרעש העצום של בום ההשקעות, אבל לא פחות מהנה. ואנחנו מקווים שגם לא פחות מדויק מבשנים קודמות.

* * *

כך בחרנו

זו השנה ה־13 שבה "כלכליסט" מדרג את 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות המובילות בישראל. לצורך כך פנינו לשורה של משקיעים, יועצים ויזמים בולטים בשוק הישראלי. ביקשנו מהמשתתפים לסמן את חברות הסטארט־אפ הצומחות, המכניסות, בעלות המומנטום הגדול ביותר והסיכוי הגבוה ביותר לעשות צעד עסקי מהותי בשנה הקרובה, תוך שימת דגש על חברות שאינן בפורטפוליו של המדרגים. לאחר שקלול הנתונים ומגוון הדעות שנאספו ממיטב המומחים, גיבשו הכתבים ועורכי ההייטק של "כלכליסט", המכירים היטב את אחורי הקלעים של התחומים הללו, את רשימת 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות המבטיחות ביותר.

המשקיעים שהשתתפו בדירוג

Team8

Leumi Tech

Bessemer Venture Partners

Firstime Venture Capital

Poalim Tech

Qualcomm Ventures

Grove Ventures

Pitango Venture Capital

Insight Venture Partners

JVP

StageOne Ventures