2 מיליארד דולר ברבעון זרמו לכיסי עובדי ההייטק

2 מיליארד דולר. סכום אדיר זה זרם מתחילת השנה לחשבונות הבנק של עובדים ויזמים בחברות הייטק במסגרת מה שמכונה עסקאות “סקנדרי”. לצד שבירת שיאים בגיוסי הון לחברות הייטק, נרשם שיא משמעותי לא פחות של הכסף שלא נכנס לקופת הסטארט־אפים, אלא זורם היישר לחשבונות הבנק של ישראלים רבים.

הכתבה המלאה מחר במוסף כלכליסט 

מהותה של עסקת סקנדרי (SECONDARY) היא רכישת מניות מידי מייסדים, משקיעים משלבים מוקדמים ועובדים. עסקאות כאלה נעשות לרוב במקביל לגיוס הון לסטארט־אפ, אך באחרונה הולך ומתרבה גם מספרן של עסקאות כאלה שמתבצעות ללא קשר לגיוס. בחלק מהמקרים מכירת מניות על ידי עובדים ויזמים גדולה יותר מסך הגיוס כולו. חלק מן הסכום הזה של 2 מיליארד דולר נכלל בסך המצטבר של 5.4 מיליארד דולר שגייסו חברות הסטארט־אפ ברבעון הראשון של 2021, אך לא כולו.

מייסדי Snyk. מימין: אסף חפץ, דני גרנדר וגיא פודחרני צילום: Snyk

רק בעשרת הגיוסים הגדולים ביותר שהושלמו בישראל מתחילת השנה הסתכם סכום הסקנדרי ביותר ממיליארד דולר, אך לפי נתונים שהגיעו לידי כלכליסט ונאספים בחברות שעוסקות בניהול תוכניות אופציות של עובדים, בפועל הסכום כפול. העסקאות הבולטות של החודש האחרון הן מכירת מניות ב־300 מיליון דולר על ידי בעלי מניות ואופציות בחברת טראקס לניהול המדפים ברשתות קמעונאות. עבור עובדי החברה מדובר בעסקת סקנדרי שלישית במספר, וישנם עובדים שמימשו אופציות בכל הסבבים. בחברת רדיס לאבס לניהול בסיסי נתונים קיבלו בעלי המניות 200 מיליון דולר בעסקת סקנדרי שנייה בתוך פחות משנה. בחברות יוטפו וביזאבו שהגיעו להערכות שווי של מיליארד דולר בגיוס האחרון, היקף הסקנדרי היה גבוה יותר מסכום הכסף שנכנס לקופת החברה.

עופר בנגל ויפתח שולמן, רדיס לאבס צילום: אמיר יעקובי

קבוצת עובדים תיפגש עם 2.7 מיליארד דולר

סכום זה של 2 מיליארד דולר מצטרף לשיא קודם שנשבר ב־2020, שבמהלכה וחרף היותה שנת משבר נפגשו היזמים והעובדים הישראלים עם 1.5 מיליארד דולר. הסכום היה נדמה דמיוני, אך כעת ניתן לראות כי השיא של 2020 נשבר כבר ברבעון הראשון של 2021. אבל זוהי רק ההתחלה. על פי הסכמי המיזוג שנחתמו באחרונה בין מספר חברות טכנולוגיה ישראליות לבין חברות ספאק (SPAC), צפויה קבוצת עובדים ויזמים ישראלית להיפגש עם 2.7 מיליארד דולר.

מימין: יואל בר אל ודרור פלדהיים, טראקס צילום: באדיבות טראקס

כך, למשל, פלטפורמת קידום האפליקציות איירונסורס מתכננת עסקת סקנדרי חריגה של 1.5 מיליארד דולר במקביל למיזוגה עם ספאק. גם פלטפורמת ניהול ההשקעות אי־טורו כמו גם חברת הרכב האוטונומי אוטונומו מתכננות סקנדרי של 300 מיליון דולר כל אחת. גם אם לא יהיו יותר עסקאות סקנדרי כלל, תיהנה שכבה של כמה עשרות אלפי עובדים בהייטק מזרימת הון חסרת תקדים של 6.2 מיליארד דולר בתוך שנה וחצי בלבד.

מייסדי Yotpo תומר תגרין (מימין) ועומרי כהן צילום: מור שני

על פי סטטיסטיקה שנצברה בחברות ניהול אופציות, מתוך כלל סכום הסקנדרי, קרוב ל־15% מוקצים לרוב לעובדים. היתר זורם למייסדים, קרנות הון סיכון ואנג’לים שהשקיעו בחברה בשלביה הראשונים. בניגוד לעובדים, שמחזיקים באופציות למניות, הקבוצה השנייה מחזיקה ישירות במניות. אף שיש אירועים חריגים של עובדים ותיקים שמקבלים כמה מיליוני שקלים בעסקאות כאלה, הממוצע לעובד בישראל כיום הוא כחצי מיליון שקל. זה, אגב, לא כל ההון של העובדים, אלא לרוב רק חמישית ממנו, שכן בעסקת סקנדרי ממוצעת מקבלים העובדים אפשרות לממש 20% מהאופציות ברשותם. כך, למשל, כאשר יואל בר אל, מייסד שותף בטראקס, אמר בשבוע שעבר כי “עובדי החברה יקבלו שווה ערך של דירה בגבעתיים”, על הנייר יש להם עוד ארבע דירות כאלה.

עשרות אלפי עובדים מימשו מניות

כמה עובדים בישראל נמנים עם המעגל המתרחב של מממשי המניות? אף שבכל חברות הטכנולוגיה הישראליות חלק גדול מהעובדים לא מועסקים במשרדים בישראל, העובדים המקומיים הם דווקא הנהנים העיקריים. זאת משום שהם הוותיקים יותר ולכן זכאים למימוש האופציות. במרבית החברות הזכאות למימוש חלה רק על עובדים עם ותק של יותר משלוש שנים בחברה. על פי הערכות, כבר היום קיימת שכבה של עשרות אלפי עובדים בחברות סטארט־אפ בוגרות שמימשו מניות.

על פי נתונים של רשות החדשנות, מספר עובדי חברות ההייטק הישראליות, נכון ל־2018, היה כ־296 אלף. מתוכם עבדו במרכזי הפיתוח של חברות רב־לאומיות כ־57 אלף עובדים ועוד כ־239 אלף פעלו במרכזי פיתוח של חברות הייטק ישראליות ובסטארט־אפים. כיום עובדים בענף כ־330 אלף מועסקים, כשהצמיחה בתעסוקה היא בעיקר במרכזי הפיתוח ובסטארט־אפים.