היוניקורנים הישראלים מנופחים, אבל זה לא כל כך רע לכלכלה

1. סכומי עתק של גיוס יעירו את הכלכלה

מיליארד דולר. זה הסכום שגייסו חברות הייטק ישראליות, רובן המכריע חברות סייבר, בעשרת הימים הראשונים של חודש מרץ. מדובר רק בגיוסים שנערכו לפי שווי הגבוה ממיליארד דולר, כלומר חברות יוניקורן, כאשר בפועל יש עוד עשרות גיוסים קטנים יותר.

מספרים אלה ממשיכים את הנהירה חסרת התקדים להייטק הישראלי שהורגשה לכל אורך שנת הקורונה, אך התגברה אפילו יותר מתחילת 2021. גם בינואר ובפברואר נערכו גיוסי ענק לחברות הטכנולוגיה הישראליות, מרביתן בתחומי הפינטק והסייבר, כך שהסכום המצרפי עובר את ה־2 מיליארד דולר.

בעוד שלרוב הכותרות מתרכזות ברמות השווי לפיהן נערכים גיוסי ההון, מחוויר לידן סכום הגיוס עצמו כי הוא נקוב "רק" במיליוני דולרים ולא במיליארדים. אך מה שחשוב הרבה יותר לכלכלה הישראלית הוא לא השווי, אלא הכסף בפועל שנכנס לקופת החברות. לעתים קרובות גם לחשבונות הבנק של המייסדים והעובדים הישראלים.

יותר מ־2 מיליארד הדולרים שזרמו ועוד יזרמו, אם לא כולם אז בחלקם הגדול לישראל, הם אלה שיניעו באופן מיידי את המשך עליית מחירי הדירות, יזניקו את ייבוא הרכבים, יעלו את יוקר המחיה, ויגדילו את הפערים בין עובדי ענף ההייטק והקשורים אליו לבין העובדים בענפים אחרים. אבל בטווח הארוך הם יגדילו את הייצוא והתוצר המקומיים, ובסופו של דבר, ההון הזה יתרום לכלכלת ישראל.

2. להערכת השווי אין משמעות אמיתית

מדוע לשווי אין משמעות גדולה בגיוס ההייטק מעבר ליוקרה? שווי חברה שנקבע בגיוסי הון פרטיים הוא מושג ערטילאי שיש לו חשיבות בעיקר ליזם, עבורו הוא קובע את רמת הדילול של אחזקותיו, ולמשקיע שמסמן כך ליזם ולמשקיעים האחרים למה הוא מצפה מהחברה. זאת בשונה מחברה ציבורית, בה השווי נקבע על ידי חוכמת המונים ושוק משוכלל, ממנו נגזרת גם עוצמת מטבע של אותה החברה - מנייתה - במידה ותרצה לקנות חברות בעסקת מניות.

בניגוד לכך, בחברה פרטית השווי הוא רק עוגן נקודתי בזמן שנוצר בעקבות משא ומתן בין קבוצת משקיעים קטנה ליזם או קבוצת יזמים. מכיוון שכך, ועד כמה שזה נשמע סקסי שחברה כמו סניק (Snyk) או נקסט עורכת כל גיוס לפי שווי כפול מקודמו עד שכל אחת מהן כבר מוערכת ביותר מ־4 מיליארד דולר, בפועל אין לכך הרבה משמעות. כל עוד החברות לא יפגשו את המבט הציבורי שייקבע את השווי שלהן בפועל. כפי שאמר מייסד של אחד היוניקורנים ל"כלכליסט" באחרונה: "השווי בגיוס הגיוני חודש־חודשיים לפני שסגרנו את הגיוס. בסגירה זה כבר היה מתנה, ועכשיו זאת היסטוריה".

וזה אכן כך. מה צריך לקרות בחברה, מוצלחת ככל שתהיה, כדי שתהיה שווה יותר ממיליארד דולר כשנה בלבד מאז הקמתה, כפי שקרה ל־WIZ או לאורקה? איזו פריצת דרך אדירה התרחשה בסניק או נקסט שאיפשרה להן להכפיל את השווי בתוך חצי שנה? בעיקר ביקוש מצד גופי ענק שמשקיעים יותר ויותר בטכנולוגיה וגילו את ההייטק הישראלי.

אף שאתוס הסטארט־אפ ניישן קיים כבר יותר מעשור, בפועל עד לא מזמן חברות ישראליות, שעשו אקזיטים במאות מיליוני דולרים, נחשבו לקטנות מדי ולכן שייטו מתחת לרדאר של גופי השקעות רבים כמו הקרנות של התאגידים הגדולים, חברות ביטוח וקרנות השקעה פרטיות.

3. העולם גילה את אומת הסטארט־אפ

בשנים האחרונות כל הכוכבים הסתדרו עבור התעשייה הישראלית והחלה נהירה גדולה של גופי ענק. כבר לא מדובר רק באמריקאים, אלא גם בגופים יפנים שנכנסו חזק לתמונה בשנה האחרונה וגם בחברות ביטוח ובנקים אירופים שפעילים בעיקר בפינטק. בתחום זה יש נוכחות הולכות וגוברת גם של חברות הביטוח הישראליות ובתי ההשקעות המקומיים. אלה מתחרים אחד מול השני על השקעה במספר מוגבל של חברות הייטק ודוחפים את רמות השווי למעלה, בצורה מלאכותית. מהרגע שבו שוק גיוסי ההון הפך לשוק של יזמים, שדוחפים אותו יזמים מנוסים שמאחוריהם הישגים מוכחים - כמו ב־WIZ למשל, שמייסדיה כבר מכרו את החברה הקודמת שלהם למיקרוסופט - אך הגיוני שרמות השווי יאמירו.

בסופו של דבר, השווי מבטא את היקף הביקושים למניות של אותה חברה ואת נכונות היזם להסכים על רמת הדילול של אחזקתו. ככל שהשווי בגיוס יהיה גבוה יותר, כך היזם יוכל לגייס סכום גבוה יותר מבלי לאבד את מניותיו בחברה.

מייסדי סניק מימין: דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ. ביקוש גובר של גופי ענק שמשקיעים בטכנולוגיה צילום: Snyk

4. המיליונרים מתרבים בקצב

אי אפשר להימנע בימים אלה מתחושה שרמות השווי בשוק הפרטי, במידה רבה גם כנגזרת מן המתרחש בוול סטריט, הן בועתיות. גם היזמים מבינים שייתכן והשווקים קרובים לנקודת שיא, בוודאי אחרי השבועות האחרונים של תנודתיות מוגברת דווקא במניות הטכנולוגיה, ולכן הם מאיצים את תהליכי הגיוס כדי להצטייד בכסף לתקופות קשות יותר שאולי יגיעו בהמשך. וזה בדיוק מה שצריך לעניין את הציבור הרחב. הכסף שנכנס לחברות יאפשר להן לגייס יותר עובדים גם כדי להאיץ את פיתוח המוצר ולהשקיע יותר בשיווק שלו, מה שיתורגם במרבית המקרים לעלייה בהכנסות. נכון שלא כל החברות שמגייסות כעת נמצאות בישראל, אבל לכולן יש מרכז פיתוח בישראל ובמרביתן הצמיחה בהכנסות שלהן תתורגם גם לצמיחת התוצר בישראל.

גיוסי כוח אדם בישראל יתרמו להרחבת התעסוקה, ולהרחבת מעגל המועסקים בהייטק גם למעגלים הסובבים את הענף כגון הסעדה שנפגעה מאוד במהלך הקורונה. לא במקרה בשנה האחרונה חתמו שפים כוכבים על הסכמים להקמת מסעדות בתוך חברות הייטק.

במרבית הגיוסים בשלבים המתקדמים יש גם מרכיב גדול של סקנדרי - מכירת מניות על ידי מייסדים ועובדים ותיקים. בסניק הוא היה 125 מיליון דולר, כמעט חצי מהגיוס כולו. בחברת הפינטק ראפיד הוקצו 100 מיליון דולר לרכישת מניות מהעובדים.

לרוב, גם אם לחברה יש הרבה עובדים בחו"ל, גרעין שלעובדיה הראשונים נמצאים בישראל כי הם אלה שליוו את המייסדים עוד מהשירות הצבאי או ממקום העבודה הקודם. וכך, עם כל גיוס מתעבה יותר ויותר שכבת המיליונרים, בדולרים, בישראל.

5. פערים מתרחבים בין שתי כלכלות

אז נכון, הבועה מתנפחת, רמות השווי שמוכפלות מדי כמה חודשים אינן הגיוניות, אבל המשק הישראלי יכול לייצר לעצמו לא מעט יתרונות מן השגעון הזה. כמובן שכמו בכל דבר טוב, גם בזרימת ההון האדירה לישראל יש חסרונות. ניפוח השכר בהייטק שמייקר את המהנדס הישראלי, עלול לפגוע בהמשך ביתרון היחסי של המדינה כמוקד משיכה לחברות ענק בינלאומיות.

כבר היום מעידים מנהלי חברות הייטק רבים כי המהנדס הישראלי הפך לכמעט היקר ביותר בעולם. זאת לאחר שרמות השכר נופחו כאן הן על ידי גשם הגיוסים שהגיעו לשיא של 10 מיליארד דולר ב־2020, ובעיקר בעקבות הרחבת פעילותן של החברות הרב־לאומיות בישראל, בהן אמזון, גוגל ופייסבוק, שכבר מוכנות לשלם לטאלנטים גם שכר של 100-80 אלף שקל בחודש.

רמות השכר האלה עדיין לא מרתיעות את החברות, משום שכוח האדם הישראלי נחשב לאיכותי מאוד. אבל הדבר מחריף את הפערים בין שתי הכלכלות החדשות הקיימות בישראל, כאשר השכר הממוצע בהייטק כבר כפול מן השכר הממוצע במשק כולו.

עובדי ההייטק שמהווים קרוב ל־10% מהמועסקים במשק, העשירים והמתעשרים, בעיקר בזכות רכיב הסקנדרי בגיוסי ההון - שהופך אותם משכירים עם משכורת נאה לאנשים אמידים מאוד - דוחפים למעלה את הביקושים וכתוצאה מכך עולים מחירים של נכסים ובראשם הדיור, וגם של שירותים ומוצרים בסיסיים כמו תיירות. עליית המחירים הבלתי פוסקת בנדל”ן מקשה על אוכלוסיות אחרות, שאינן נהנות ישירות מן החגיגה, לרכוש דירות. משבר הקורונה רק החריף את הפער, משום שההייטק פרח בו וזאת בניגוד לתעשייה המסורתית שלא יכלה לעבוד מהבית ולייצר את אותה תפוקה.

אבל אלה הן צרות טובות, צרות של עשירים. העובדה שהכלכלה הישראלית התכווצה בשנת הקורונה רק ב־2.5% נובעת בעיקר מתפקודו של ענף ההייטק שעלה בניגוד למגמה הכללית. כך למשל, בעוד שייצוא השירותים ירד ב־3.8%, ייצוא שירותי תוכנה ומחקר זינק בכ־11.6%, מה שתרם גם לעלייה בהיקף ייצוא הסחורות והשירותים ב־0.7%. זאת בניגוד לתחזיות לירידה ב־2020 וחרף התחזקותו של השקל שפוגעת ביצואנים. גיוסי העתק לא חפים מתופעות לוואי, אבל הם סוגיה שממשלה עם תוכנית אסטרטגית רצינית ובנק מרכזי נחוש, יכולים להתמודד איתו, אם רק ירצו.