על הכוונת של רשות התחרות: הקשרים בין אמזון והרשתות החברתיות למשתמשים עסקיים

"ככל שפלטפורמה מקוונת נעשית מרכזית יותר עבור תחום עיסוק מסוים, כך גדלה התלות של המשתמשים העסקיים (והפרטיים) בה", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם רשות התחרות. "היכולות של הפלטפורמות המקוונות והתלות בהן מעניקות להן יתרון עסקי מובהק אל מול המשתמשים העסקיים העלול להתבטא בפרקטיקות בלתי הוגנות בתנאי הסחר ביניהן ובפגיעה בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית והרווחה החברתית הטמון בתחומי הסחר המקוון".

בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, פלטפורמות מקוונת הפכו לכלי חיוני בעבור עצמאיים ועסקים ליצירת קשר עם לקוחות. עסקים רבים משתמשים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק על מנת לפרסם את עצמם ולקדם את מוצריהם מול צרכנים אפשריים, סוחרים רבים מתפרנסים ממכירה באתרים כמו אמזון, איירבנב הפכה לחברת הלינה הגדולה בעולם הודות לבעלי נכסים שמשכירים אותם באמצעותה לטווח קצר וארוך, וחנויות אפליקציות כמו האפסטור של אפל והגוגל פליי הן הדרך הכמעט בלעדית של מפתחים להגיע לסמארטפונים של אנשים.

הדומיננטיות של הפלטפורמות השונות בתחומי הפעילות שלהן העניקה להן כוח לא-יחסי במערכות היחסים עם המשתמשים העסקיים שלהן שהתבטא באירועים כמו בעלי עסקים שנחסמו מפייסבוק ואבדו חלק מרכזי ממקור ההכנסה שלהם, דיווחים שלפיהם אמזון עושה שימוש במידע על פעילות מוצרים בפלטפורמה שלה כדי לפתח ולשווק מוצרים מתחרים, וחקירות רגולטוריות ותביעות נגד אפל בגין תנאי השימוש המחמירים באפסטור.

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות צילום: אלכס קולומויסקי

המהלך של רשות התחרות נועד להסדיר את היחסים בתחום ולמלא את הריק הרגולטורי שקיים, לפחות ברמה המקומית. המודל המרכזי שמציגה הרשות במהלך הוא הרגולציה שקיימת באיחוד האירופי, שחלה על כל הפלטפורמות, ושכוללת בין השאר איסור על פרקטיקות לא הוגנות (כמו איסור על שינויים רטרואקטיביים, מתן אזהרה לפני השעיה), חשיפה למידע ושקיפות (הצגת תנאי שימוש נהירים, חשיפת יחס מועדף למוצר או שירות הקשור לפלטפורמה), ומנגנון יישב מחלוקות מדורג).

הצעד הפומבי הראשון בהליך האסדרה החדש הוא קריאה להערות הציבור, במסגרתה מבקשת רשות התחרות מענה לכמה שאלות מרכזיות. הראשונה שבהן היא על מי להחיל את הרגולציה. לדברי הרשות, היא מבקשת ליצור תנאי סף גבוהים יותר מאלו שנקבעו באיחוד האירופי, שם חלה הרגולציה על כל הפלטפורמות שמאפשרות עסקאות בין משתמשים לעסקים. "ניתן לשקול לקבוע תנאי סף המבוססים על מחזור המכירות של הפלטפורמות, מאזן הנכסים או מספר העובדים שלהן, מספר המשתמשים הפרטיים או המשתמשים העסקיים של הפלטפורמות", מציעה הרשות.

השאלה השנייה היא איזו רגולציה יש להחיל, כאשר בשלב זה ממליצה הרשות להחיל את כלל ההוראות שעוסקות בהוגנות ובשקיפות. לסיום, מבקשת הרשות מענה לשאלה מהו מנגנון האכיפה המתאים בישראל. "המלצת הרשות היא לא להחיל את ההוראה המתייחסת לחיוב התקשרות עם מגשרים חיצוניים כפי שמופיעה ברגולציה האירופית", נכתב. "הרשות מבקשת את התייחסות הציבור לשאלה האם האכיפה צריכה להתבצע דרך תביעות פרטיות בבתי המשפט או דרך אכיפה של רגולטור".