ראיון כלכליסט
קנדיבור הישראלית, מפתחת להיט הקז'ואל מאץ' מאסטרס, מגייסת 12 מיליון דולר
במשחק, מעין גרסה תחרותית של קנדי קראש, משחקים כמיליון איש בחודש. לפי מנכ"ל החברה גל גולדשטיין, הכסף ישמש להגדלת תקציבי הפרסום של החברה והרחבת מספר השחקנים. גולדשטיין: "מה שחשוב לנו זה להתמקד ביצירת משחק טוב. הכסף הגדול יגיע"
- כישלון לגוגל בגיימינג: נסוגה משירות הסטרימינג ותסגור את אולפני הפיתוח שהקימה
- לפעמים כסף זה לא מספיק: אמזון שרפה מיליארדי דולרים על פיתוח משחקים - בלי שום תוצאות
- "משקיעים מהמפרץ רוצים להיכנס לגיימינג ומסתכלים על ישראל. נוכל לפתוח להם את הדלת"
מאץ' מאסטרס. ההכנסות מגיעות ממכירת פריטים בתוך המשחק והצגת פרסומות לדברי המנכ"ל ואחד מששת מייסדי החברה גל גולדשטיין, בראיון בלעדי ל"כלכליסט", הכסף שגויס ישמש בעיקר להגדלת היקפי הפרסום של המשחק. "הביזנס שלנו עובד על פרסום. יש לנו מודל שמנסה לנבא כמה כסף נקבל חזרה על כל שחקן שמגיע אלינו דרך פרסומות. המספרים טובים, אבל בתחום שלנו לוקח הרבה זמן עד ששחקן מחזיר את ההשקעה, לפעמים שנה. אחרי הגיוס, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא 5 מיליון בחודש על פרסום ולרשום הפסדים, בידיעה שזה יניב רווחים בעתיד".
לפי גולדשטיין, מאץ' מאסטרס חריג באורך החיים של שחקניו. "ממה שאנחנו יודעים, רוב השחקנים שמגיעים ל-3 חודשים גם מגיעים ל-3 שנים. הרבה משחקים מגיעים ב-3 חודשים למספר ואז משם זה הולך ויורד".
למה הלכתם לגיוס דווקא עכשיו?
"האמת שלא שחיפשנו גיוס. החברה במצב טוב. אבל פגשנו את איתן רייסל (מייסד VGames, ע"ר) והוא עשה עלינו רושם טוב. התרומה האישית שלו גרמה לנו ללכת על זה".
קנדיבור מעסיקה 25 עובדים ומחזיקה משרדים בתל אביב ומאץ' מאסטרס הוא המשחק היחיד שלה כיום. המשחק נוצר בכלל בחברה הקודמת שבה עבדו ששת מייסדי קנדיבור. "שלושה מאיתנו ייסדנו אותה, יחד עם נועם מקבי שלא המשיך איתנו לקנדיבור. עבדנו שם בעיקר על משחקי פלאש מ-2008 עד 2017, אז מכרנו לחברת גיימינג הולנדית", מספר גולדשטיין.
על מאץ' מאסטרס הם התחילו לעבוד כשזיהו שפלאש לא יישאר בסביבה לעוד הרבה שנים. ואכן, אחרי תהליך גסיסה ארוך, התמיכה בפלאש הופסקה סופית בסוף 2020. "ההולנדים שקנו אותנו רצו בעיקר אתר פלאש שהפעלנו, ועשו רעשים של בואו נסגור את מאץ' מאסטרס. כשהם רצו לסגור, כולנו התפוטרנו והקמנו את קנדיבור. אחרי שהשגנו מימון קנינו מהם את המשחק ונשארו לנו עוד טיפה גרושים בשביל לשווק אותו. אחרי איזה חצי שנה של פיתוח עשינו עוד סבב גיוס קטן מחברים ומשפחה ואז הוספנו עוד כמה עובדים. היום, כשאנחנו כבר 25, זה כנראה הסבב האחרון שלנו".
לפני התחרות במאץ' מאסטרס, כל שחקן בוחר מבין כ-20 יכולות שמקנות לו יתרון כלשהו מול היריב. חלקן, החלשות יותר, מחולקות לשחקנים בנדיבות. ככל שיכולת יעילה יותר ומגדילה את סיכויי השחקן לנצח, כך היא קשה יותר להשגה, כאשר הדרך הקלה ביותר היא כמובן בתשלום. זה הופך את המשחק, לפחות במידה למה שמכונה Pay 2 Win או P2W, מונח שנושא סטיגמה ונחשב למילת גנאי בקרב שחקנים, בעיקר הכבדים שבהם.
יש שחקנים ש-P2W יכול להרוס להם את חווית המשחק. מה היחס שלכם לזה?
"זה כמו גומי, אסור לקרוע אותו. תמיד מפתה ללכת קצת יותר P2W. אנשים שמשלמים מקבלים חוויה טובה ובסוף הדבר הכי כיף זה לנצח. אנשים נהנים מזה, זה עובד. אבל הפילוסופיה שלנו היא שגם השחקנים החינמיים חייבים לקבל חוויה לא פחות ממעולה. אם אתה מסתכל על כדורגל נגיד, משחק של ברצלונה נגד אלאבס זה סבבה, כי לפעמים יש הפתעות. לברצלונה יש יותר כסף וזה פיי 2 ווין שהוא בסדר. ברצלונה נגד מכבי חיפה זה פחות. זה כבר לא אנדרדוג, זו סתם רמיסה. מאץ' מאסטרס הוא שילוב של יכולת ומזל, אז תמיד יש סיכוי שהצד החלש ינצח, והמתח הזה בין פייבוריט לאנדרדוג הוא טוב. הרגע שניצחת מישהו עם יכולת טובה משלך הוא חזק, הוא גורם לאנשים להמליץ לאחרים על משחק".
איתן רייסל, מייסד קרן ההון סיכון VGames המתמקדת בגיימינג ישראלי צילום: עמית שעל
עד כמה המשחק סובל מרמאויות?
"הרבה שחקנים מתלוננים על זה, אבל ככל שאנחנו יודעים אין רמאויות בכלל. לפעמים קורים דברים חריגים, שכשחקן נראים לך כאילו קרו בצורה מכוונת. לפעמים זה גם באג שיכול להיגרם מבעיה בחיבור של אחד השחקנים. אנחנו שואלים את עצמנו מי צריך לספוג את הנזק של ההתנתקות, והחלטנו ללכת לקראת מי שהחיבור שלו כרגע בעייתי. אז כן, יש מקרים שאנשים ינסו לנצל את זה לטובתם".
אתם מבססים את החברה על משחק אחד?
"לא, אבל שוק המשחקים למובייל הוא שוק של להיטים. הכסף הגדול נמצא בטופ 20, בצורה מאוד לא פרופורציונלית. מאץ' מאסטרס רק בחיתולים ויש לו עוד הרבה לאן לצמוח. כל עוד אנחנו מאמינים במשחק האחד שלנו, ושהוא יכול לגדול עוד כפול עשר או כפול מאה, זה יותר בטוח מלפתח עוד משחקים. חוץ מזה, ברמת החברה, מאוד חשוב לשמור על פוקוס. עם זאת, בכל תוכנית עתידית שבה אנחנו לא נמכרים - ובגדול אנחנו לא מכוונים לשם - אז נקים עוד צוות ונפתח עוד משחק".
כדוגמה לחברה עם משחק אחד שמצליחה להמשיך לצמוח, גולדשטיין מציין את מון אקטיב הישראלית. קוין מאסטר (Coin Master), הלהיט שלה, סיים את 2020 כאחד מחמשת משחקי המובייל המכניסים ביותר, עם הכנסות של 1.1 מיליארד דולר.
המשחק Coin Master של מון אקטיב הישראלית. "קיבלו החלטות עסקיות מדהימות" באיזה שלב חברה עם משחק אחד צריכה להתחיל להרחיב את התמהיל?
"זה לא ממש עובד ככה. כשיש הזדמנויות אתה לוקח אותן. אם עוד כמה חודשים יש לי אופציה לקנות סטארט-אפ צעיר ב-2 מיליון דולר ולצרף אותו לחברה כדי לבנות איתם משחק שני, סבבה. אם זה לא בא אני לא אעשה את זה בכוח. לא כדאי לי לקחת עובדים ממאץ' מאסטרס כדי לפתח משחק חדש. או שיש דרך שהזדמנה לי או שלא עושים את זה. יכול להיות שיהיה לנו רעיון ממש טוב ואז נמצא סטודיו שיפתח את זה, אבל אני לא יכול לגרום לזה לקרות בכוח".
קוין מאסטר מהווה מודל עבורכם?
"זו בהחלט שאיפה גדולה מבחינה עסקית. ההחלטות העסקיות של מון אקטיב מדהימות, אבל אני לא רוצה להיות מון אקטיב. אנחנו בוטיק, חברה קטנה שמתרכזת יותר במוצר מאשר כל דבר אחר. אני חושב שלהתעסק במשחק כיפי זאת דרך יותר טובה לגשת לזה, לי זה בטוח יותר כיף מאשר להתעסק במונטיזציה. אני מאמין בלב שלם שגם הכסף הגדול יגיע והאסטרטגיה הזאת תוכיח את עצמה".
בקושי שמעו עליכם עד עכשיו. איך זה קרה?
"לא ממש היה לנו צורך בזה. ברמת קידום המשחק, אין יתרון לזה שישמעו עליך בעיתונות בישראל. זה רלוונטי בעיקר לגיוס עובדים. כחברה, אנחנו מאמינים במעט אנשים שעושים הרבה ובוחרים עובדים בפינצטה. עכשיו אנחנו בשלב של התרחבות ונראה לנו שקצת יותר יחסי ציבור יכולים לתפוס תשומת לב של אנשים מתאימים. אבל הדנ"א שלנו היה ונשאר מאוד ברור. היינו ונשארנו שישה עובדים במשך כמעט שנתיים. מה שחשוב לנו זה לפתח משחקים וללכת בסוף היום להיות עם הילדים. אנחנו מאוד מנסים לשמר את זה".
