מה מותר ואסור בפייסבוק: ציטוט של גבלס - כן, לעג למיעוטים - לא

פסיקות המועצה מחייבות את פייסבוק בכל הנוגע לפוסטים הספציפיים שבהם דנה, אך לא מדובר בתקדימים שיחייבו את החברה במקרים דומים בעתיד. המועצה גם פרסמה לצד כל החלטה שורת המלצות שנובעות ממנה, אך גם כאן מדובר בהמלצות לא מחייבות ואין לדעת אילו מהן, אם בכלל, תאמץ פייסבוק.

"התיקים הראשונים שלנו מגיעים מאסיה, אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה", כתבה המועצה בשורת ציוצים בטוויטר. "מיליארד אנשים בכל העולם משתמשים בשירותי פייסבוק. פיקוח עצמאי ויעיל דורש גישה גלובלית. לאף אחד מהתיקים אין תשובות קלות. כולם העלו שאלות משמעותיות לגבי זכויות אדם וחופש ביטוי. החברים שקלו משתנים כמו ניואנסים של שפה, כוונת המשתמש והקשר רחב. המועצה קיבלה את החלטותיה באמצעות הליך שקוף ועקרוני. יותר מדי החלטות תוכן כיום הן לא עקביות ואטומות".

באחד התיקים החליטה המועצה להפוך החלטה של פייסבוק להסיר פוסט שכלל ציטוט של יוזף גבלס, שטען בין השאר שהאמת לא חשובה ושהיא כפופה לטקטיקות ולפסיכולוגיה. פייסבוק הסירה את הפוסט, שפורסם באוקטובר האחרון, בטענה שהוא מפר את כללי הקהילה שקשורים לפרטים ולארגונים מסוכנים. בפנייה למועצה אמר המשתמש שכתב את הפוסט שהוא לא כלל תמונה של גבלס או סמלים נאציים, ושהכוונה שלו היתה להשוות בין הסנטימנט שבציטוט לנשיאותו של דונלד טראמפ.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק צילום: איי אף פי

בתגובה שהעבירה למועצה אמרה פייסבוק שגבלס מופיע ברשימת האנשים המסוכנים של החברה, ושפוסטים שמצוטטים אנשים כאלו זוכים ליחס כאילו מדובר בתמיכה בהם אלא אם המשתמש סיפק הקשר שמבהיר את כוונתו. בבחינת המקרה הגיעה המועצה למסכנה שהפוסט לא הביע תמיכה באידיאולוגיה הנאצית או במעשי הנאצים, ושהתגובות לפוסט הבהירו שקהל היעד הבין שמדובר באמירה על נשיאות טראמפ. בנוסף מצאה המועצה שהכללים של פיייסבוק בנושא זה אינם ברורים ומדויקים, ושקיים פער בין המדיניות הציבורית של פיייסבוק לכללים הלא-פומבייים שמשמשים את בקרי התוכן של החברה.

לפיכך, החליטה המועצה להחזיר את הפוסט והמליצה לפייסבוק לוודא שמשתמשים מיודעים לסיבות ההסרה, כולל הכלל הספציפי, להסביר באמצעות דוגמאות את היישום של מדיניות האנשים והארגונים המסוכנים ולפרסם את רשימת הארגונים או האנשים המסוכנים, או לפחות דוגמאות ממנה.

במקרה אחר הפכה המועצה החלטה של אינסטגרם להסיר פוסט של משתמשת מברזיל שפורסם כדי לקדם מודעות לסרטן השד וכלל שמונה תמונות שמראות סימפטומים שונים של המחלה, חמש מהן כללו תמונות חשופות. הפוסט הוסר על ידי המערכות האוטומטיות של הרשת החברתית בטענה שהוא מפר את כללי הקהילה לגבי פרסום תמונות עירום, אך הושב אחרי שהמועצה בחרה לדון בהחלטה.

צנזורה בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

לדברי המועצה, הדבר מלמד על העדר פיקוח אנושי בהסרת תכנים, מה שמעלה חשש לפגיעה בזכויות אדם. "המערכת האוטמטית של פייסבוק לא זיהתה את המלים 'סרטן השד' שהופיעו בתמונה בפורטוגזית, והפוסט הוסר בטעות", נכתב בהודעת המועצה. "מכיוון שפייסבוק מתייחסת בצורה שונה לפטמות של נשים ושל גברים, שימוש באוטומציה לא מדויקת לאכיפת הכללים פוגע בצורה לא יחסית בחופש הביטוי של נשים". המועצה המליצה גם לפייסבוק לידע משתמשים מתי תכנים שלהם הוסרו אוטומטית ולאפשר להם לערער על כך בפני בקר אנושי, ולשנות את כללי הקהילה של אינסטגרם על מנת להתיר הצגת פטמות בפוסטים שנועדו לעלות את המודעות לסרטן השד.

התיקים אחרים שבהם החליטה המועצה להפוך את החלטת פייסבוק כוללים מקרה שבו חסמה הרשת החברתית פוסט שביקר את העדר התגובה של מוסלמים בעולם ליחס שלו זוכה המיעוט המוסלמי האויגורי בסין לעומת התגובה האלימה לקריקטורות בצרפת (פייסבוק טענה שהסירה את הפוסט, שנכתב בבורמזית, מכיוון שנאמר בו "יש משהו לא בסדר עם הפסיכולוגיה של המוסלמים", ואולם בחינת המועצה העלתה שתרגום מדויק יותר יהיה "יש משהו שגוי בחשיבה של גברים מוסלמים") ופוסט שביקר את התגובה של ממשלת צרפת לקורונה וטען בין השאר שקיימת תרופה למחלה (לדברי המועצה, התרופה שאוזכרה בפוסט לא זמינה לרכישה ללא מרשם בצרפת, ולכן החשש שהוא יגרום לנזק קטן ומנגד יש חשיבות להצגת הביקורת על הממשלה).

מנגד, החליטה המועצה לאשרר החלטה של פייסבוק להסיר פוסט שהשתמש במילה הרוסית тазики (taziks) לתיאור אזרביג'נים, והסכימה עם החברה שההקשר של הפוסט נועד לבצע די-הומניזציה ומהווה הפרה של כללי החברה נגד ביטויי שטנה.

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר שמכהנת כאחת מ-20 החברים המייסדים של המועצה, אמרה הערב ל"כלכליסט": ״ההחלטות הראשונות מעידות על המחוייבות שלנו להציב לפייסבוק דרישות ברורות לשפר ולדייק את האופן בו היא מנתרת תוכן ומתקשרת עם המשתמשים שלה. התהליך עצמו מאפשר בפעם הראשונה, ביקורת של מגוון נקודות מבט מקצועיות - אנשי משפט, טכנולוגיה, עיתונות, ממדינות ותרבויות שונות, שמבינים אחרת את המשתמשים ואת התסכול שלהם מול פייסבוק. התהליך שקוף ככל שניתן ונותן הזדמנות לציבור להשמיע עמדתו עם פרסום המקרים שנבחרים בכל פעם, ואני מקווה שגם הציבור הישראלי ינצל זאת כדי להשמיע את קולו".