דו"ח טכנולוגי
גוגל מאיימת, אך לגולשים באוסטרליה אין סיבה לחשוש
ענקית הטכנולוגיה איימה בסוף השבוע כי תחסום את פעילות מנוע החיפוש שלה באוסטרליה בעקבות הצעת חוק לפיה תחויב לשלם למו"לים בעבור פרסום חדשות במנוע החיפוש. מדובר באיום ריק מתוכן, מאחר וגוגל זקוקה למשתמשים הרבה יותר ממה שהם זקוקים לה
גוגל ואוסטרליה נמצאות במסלול התנגשות סביב הצעת חוק שמקודמת בימים אלו בפרלמנט במדינה, שתאלץ חברות טכנולוגיה לשלם לגופי חדשות עבור שיתוף והצגת תכנים עיתונאיים בפלטפורמות שלהן, למשל בשירות החדשות של גוגל - גוגל ניוז. לא מדובר בשינוי תקדימי מבחינת החברות, רק שעות ספורות לפני שגוגל הציגה את האיום שלה בפני הפרלמנט האוסטרלי, הגיעה החברה לסיכום עם ארגון שמייצג גופי חדשות בצרפת לתשלום תמורת הצגת התוכן שלהם בשירותיה. זאת, בעקבות חוק זכויות יוצרים חדש של האיחוד האירופי שאילץ את גוגל להיכנס למו"מ בנושא. עתה צפויה החברה לנהל מו"מ ישיר עם המו"לים עצמם לסיכום על גובה התשלום ומדינות אחרות באיחוד צפויות לצעוד בעקבותיה.
ההבדל העיקרי בין אוסטרליה לצרפת הוא הקמתו של גוף בוררות עצמאי שיפתור סכסוכים במקרה שגוגל וגופי החדשות לא יצליחו להגיע לסיכומים. בצרפת, במקרה של אי-הסכמה יופנה הסכסוך לבתי המשפט – הליך שיכול לקחת שנים ושבו לגוגל יש יתרון ברור. באוסטרליה, גוף הבוררות עתיד לחזק משמעותית את מעמדם של גופי החדשות, הצד החלש במשוואה כיום - ולזה גוגל לא מוכנה להסכים. "המטרה של החוק היא לטפל בעמדות המיקוח הלא-שיוויוניות בין כלי התקשורת באוסטרליה לפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות שמחזיקות בעוצמה ברורה בשוק", אמר ל"ניו יורק טיימס" רוד סימס, יו"ר נציבות התחרות והצרכנות של אוסטרליה (ACCC).
גוגל, וכן פייסבוק שגם מתנגדת להצעת החוק, טוענות שהקמת הבוררות תתמרץ כלי תקשורת לדרוש מחירים גבוהים, לא ברור למה זה משהו רע, בהתחשב בכך שכלי תקשורת רבים סובלים כבר שנים מהפסדים משמעותיים. פיטר לואיס, מנהל המרכז לטכנולוגיה אחראית בגוף המחקר העצמאי Australia Institute, העריך שהסיבה האמיתית היא הרצון של החברות לקבוע בעצמן כמה שוות חדשות. "הן מתנגדות להליך חיצוני שיכפה עליהן בחקיקה, וימנע את האפשרות לחלק עסקאות בהתאם לראות עיניהן", הוא הסביר ל"ניו יורק טיימס". "החקיקה תיקח מהן את הכוח ותעביר אותו לגוף שלישי - הן לא יכולות להסכים לזה".
מנגד, ממציא ה-WWW, טים ברנרס-לי, כתב לפלרמנט האוסטרלי שהחוק המוצע עלול "לפגוע בעקרונות הבסיסיים של הרשת", באמצעות דרישת תשלום בעבור קישור בין תכנים מקוונים. "היכולת לקשר תכנים בחופשיות, בחינם וללא מגבלות, היא ייסודית לאופן פעילות הרשת", הוא טען, ברוח דומה לדברים שאמרה בטוויטר מנהלת פעילות גוגל באוסטרליה, מל סילבה.
תומכי החוק מציינים שהפלטפורמות השונות לא סתם מפרסמות לינקים, אלא גם שואבות כותרת, סיכומי כתבות ותמונות מאתרי החדשות, ולעתים מנהלות, עורכות ומציגות את התוכן לצד פרסומות. בכך הן עושות למעשה, שימוש חינמי בתוכן שנוצר במאמץ רב על מנת לייצר הכנסות אותן הן שומרות לעצמן. שימוש זה, לדבריו של פרופ' טאמה ליוואר מאוניברסיטת קורטין, לא רק מייצר הכנסות על גב עבודה של אחרים, אלא גם פוגע בהכנסות גופי החדשות עצמם.
חלק מהסוגיה כאן היא שגוגל ופייסבוק לא רק אוספות קישורים מעניינים לתוכן חדשותי, הן ממסגרות אותו מחדש", הוא כתב במאמר באתר The Conversation. "הפרסומות מופיעות לרוב בהתאם למסגור, וכך הפלטפורמות עושות את הכסף שלהן".
על כסף שהן מרוויחות מהפרסומות, גוגל ופייסבוק משלמות מעט מאוד מיסים. ב-2019, ההכנסות של גוגל מפרסום באוסטרליה עמדו על 3.3 מיליארד דולר והרווח הנקי על 637 מיליון דולר. ומה המס שהיא נדרשה לשלם בגינן? 77 מיליון דולר - שיעור מס של 12.1% בלבד, וזה עוד לפני שעסקנו בסוגייה הקשה לחישוב של הרווח שלה מהמידע שהיא אוספת הודות לאינטראקציה של משתמשים עם התוכן החדשותי שהיא מציגה.
בהתחשב בעובדה שגוגל כבר הסכימה לשלם על תוכן חדשותי בצרפת, הרי שהוויכוח שלה באוסטרליה, ולפיכך הטענות העקרוניות שלה נגד עצם התשלום, אינו הסוגיה המרכזית כאן. עם זאת, החברה 'עושה שרירים' במטרה להפעיל על מחוקקים לחץ שייאלץ אותם ליצור מסגרת שתשאיר את העוצמה של גוגל בידיה ולא תעביר את חלקה לכלי התקשורת.
האיום של גוגל אינו חדש ואינו מפחיד עוד את האוסטרלים
האיום של גוגל אינו תקדימי בפני עצמו. ב-2014 סגרה החברה את שירות הגוגל ניוז בספרד, בעקבות חוק חדש. מהלך זה, בסופו של דבר, התפוצץ לחברה בפנים כשהתברר שהתעבורה לאתרי חדשות מקומיים נותרה ללא שינוי במקרה הרע, או גדלה במקרה הטוב. אל פאיס למשל, דיווח על 8.5 מיליון מבקרים ייחודיים באוקטובר 2014, לפני הסגירה של גוגל ניוז, ועל 16.6 מיליון בדצמבר 2015. בנוסף, התעבורה עצמה נחשבת לאיכותית יותר ומכניסה יותר בטווח הארוך.
גוגל הבינה שאיום לסגירת גוגל ניוז בלבד הוא איום ריק מתוכן, אז החליטה להפעיל לחץ לא על כלי התקשורת אלא על כלל האוכלוסייה האוסטרלית ומאיימת: אם החוק יעבור, נשבית את כל מנוע החיפוש שלנו במדינה. לא רק גוגל ניוז, הכל (פייסבוק, אגב, הגישה בקיץ יום צנוע יותר לחסום מאוסטרלים את האפשרות לשתף ולצפות בקישורים חדשותיים, שגם הוא לא משכנע מסיבותיו שלו)
הטענה הרשמית שלה הייתה שהיא תאלץ לעשות זאת שכן החוק יציב בפניה "סיכון פיננסי ותפעולי בלתי ניתן לניהול". לא משכנע, בהתחשב בכך שברבעון השלישי של 2020 לבדו היו לחברה הכנסות של 46.17 מיליארד דולר ורוווח נקי של 11.25 מיליארד דולר, והיא אחד הגופים עם מערכי התפעול הגדולים והמורכבים בעולם. הסיבה האמיתית היא שהחברה מקווה שהאיום לסגור את מנוע החיפוש שלה, ששולט ב-95% משוק החיפוש באוסטרליה, יפחיד מספיק את המחוקקים ואת הבוחרים שלהם, על מנת לאלץ אותם לבצע בהצעת החוק את השינויים שהיא מבקשת.
אבל לגוגל אין כנראה כוונה לממש את האיום הזה, כי היא יודעת היטב שכמו הסגירה של גוגל ניוז בספרד המהלך עלול להתפוצץ לה בפנים וכי היא זקוקה למשתמשים באוסטרליה הרבה יותר מכפי שהם זקוקים לה. מרבית המשתמשים בוחרים בגוגל חיפוש בעיקר מתוך הרגל, מדובר במנוע החיפוש שהם מכירים כחלק מניסיונותיה של גוגל ליצור עולם שבו המנוע שלה הוא ברירת המחדל בכל דפדפן ומכשיר.
גוגל מספקת למשתמשים את התוצאות שהם צריכים, אז אין להם ממש סיבה לרעות בשדות זרים. אבל אם החיפוש יחסם להם, זה לא שהמשתשמים יפסיקו לחפש תכנים ברשת - הם פשוט יפנו למנועי חיפוש מתחרים ועלולים לגלות שהם עושים את העבודה בצורה לא פחות מוצלחת מזו של גוגל. אני, למשל כבר עברתי לפני כמה חודשים למנוע החיפוש מכוון הפרטיות DuckDuckGo, ובכל הנוגע לחיפושים באנגלית הוא עושה את העבודה בצורה כמעט בלתי-מובחנת לעומת גוגל. בעברית הוא עדיין מתקשה לעיתים לא נדירות, אך זו לא תהיה בעיה בעבור רוב תושבי אוסטרליה. בנוסף יש שמועות שגם מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט עושה עבודה לא רעה בכלל.
גם אם מנועי חיפוש אלו לוקים בחסר בתרחישים מסוימים לעומת גוגל, הם יעשו עבודה מספקת, לעיתים רבות זהה, בעבור מרבית המשתמשים. בנוסף, נפחי התעבורה הגדולים יותר שיגיעו אליהם במקרה של חסימת גוגל באוסטרליה יאפשרו להם לשכלל ולשפר את אלגוריתם איסוף המידע והצגת תוצאות החיפוש כך שהפערים שכבר יש מול גוגל יצומצמו. התעבורה גם תגדיל את ההכנסות לחברות, מה שיאפשר להן להשקיע יותר בפיתוח ויצירת יכולות ומוצרים חדשים.
חשוב לא פחות: השליטה המוחלטת של גוגל בחיפוש ברשת מקשה על, אם לא מונעת לחלוטין, הקמת סטארט-אפים חדשים בתחום. ביום בו יוסר מנוע החיפוש של גוגל נראה פריחה של חברות צעירות שמציעות פתרונות חיפוש חדשים ומקוריים, כאלו שלגוגל לא היה שום אינטרס ליצור ויכולים לשפר משמעותית את חוויית איתור המידע באינטרנט עם רעיונות ומוצרים מפתיעים ומעניינים.
גוגל, סביר להניח, לא מעסיקה אנשים טיפשים בדרגי קבלת ההחלטות בחברה. גם הם מבינים שחסימת מנוע החיפוש עלולה בסופו של דבר לפגוע בעיקר בהם, בעוד משתמשי האינטרנט באוסטרליה יצאו נשכרים. ואם זה יקרה, מדינות אחרות ימהרו לנקוט בצעדים דומים ולכרסם עוד יותר בכוחה ובמעמדה של החברה.
אין לגוגל שום כוונה לממש את האיום זה, מדובר בלא יותר מבלוף, איום ריק שנועד להפחיד ולהלחיץ, ולפרלמנט האוסטרלי אין שום סיבה להיכנע לו. במקרה הטוב, גוגל תתקפל, החוק יעבור והמצב של ארגוני החדשות במדינה ישתפר משמעותית. במקרה היותר טוב, גוגל תסרב להתקפל ותחסום את מנוע החיפוש שלה באוסטרליה, והגולשים במדינה יגלו עולם חדש ומופלא של מנועי חיפוש בו הם לא תלויים בענקית הטכנולוגיה, והיא תאבד הרבה מהרלוונטיות שלה במדינה. ווין-ווין קלאסי.