20 שנה לוויקיפדיה: השריד מראשית האינטרנט שהצליח להיאבק בפייק ניוז

מבחינה פורמלית, השאלה הזו מעולם לא הוכרעה בצורה מסודרת, אך בפועל, הניצחון הולך לוויקיפדיה. האנציקלופדיה החופשית, שחגגה ביום שישי 20 שנה להיווסדה, הפכה למקור המידע הגדול והפופולרי ביותר ברשת. היא מדורגת באופן קבועה ברשימת 20 האתרים הפופולריים בעולם, וכשמנקים מהרשימה אתרים שעיקר פעילותם בסין, היא נכנסת בקלות לעשירייה הראשונה. מדובר באתר הלא-מסחרי היחיד שנמצא ברשימה זו, למעשה, האתר הלא-מסחרי היחיד שנמצא ברשימת 50 האתרים הפופולריים ביותר. אופן פעילותה הוא כיום שריד לחזון שאפיין את האינטרנט בשנותיו הראשונות, ולמרות לא מעט כשלים שדורשים תיקון מודל זה עדיין עובד בגדול. עכשיו, כשהפלטפורמות הגדולות ביותר מתמודדות עם סוגיות מהותיות כמו פייק ניוז, תיאוריות קשר, הקצנה, הסתה ואלימות המודל של ויקיפדיה יכול אולי לשמש כחזון לעתיד האינטרנט.

אתר ויקיפדיה צילום: ויקיפדיה

ויקיפדיה, שנוסדה על ידי ג'ימי וויילס ולארי סנגרֿ, נולדה כמעט במקרה, כפרויקט משלים ל-Nupedia, אנציקלופדיה מקוונת בבעלות חברת מסחרית שערכיה היו אמורים להיכתב על ידי מומחים (וויילס וסנגר היו המייסדים והעורכים הראשיים). וויילס היה זה שהגה את הרעיון לוויקיפדיה, כפרויקט שיזין ערכים ומאמרים לאנציקלופדיה האמיתית. שלושה ימים אחרי שהציע את הרעיון כבר נקנה הדומיין wikipedia.org, ואחרי יומיים נוספים עלתה לרשת הגרסה הראשונה של האתר, שהפך במהרה לפופולרי הרבה יותר מנופדיה (שהמשיכה לקרטעה עוד שנתיים, עד שנסגרה וערכיה שולבו בוויקיפדיה).

העיקרון שמאחורי ויקיפדיה – כל אחד יכול ליצור ולערוך כל ערך – היה רדיקלי בזמנו, אבל שיקף בצורה מובהקת את הרוח שאפיינה את האינטרנט בימיו הראשונים: מרחב מקוון שבו כולם שווים, שמעצים גולשים לעצב את עצמם ואת מערכות היחסים שלהם באופן ישיר, ללא תלות בתאגידים גדולים, בסביבה פתוחה לחלוטין שהיא כחומר ביד היוצר. תפיסה זו אפיינה הרבה שירותים מוקדמים של הרשת, כמו פרוטוקול הצ'טים IRC שבשנות ה-90 היה הדבר הקרוב ביותר לפייסבוק, אבל כשנוסדה ויקיפדיה היא היתה כבר בשקיעה.

התפוצצות בועת הדוט.קום אמנם חיסלה הרבה חברות אינטרנט, אבל היה לה גם את האפקט של דילול העדר והשארת הבמה לשחקניות חזקות, ובראשן גוגל, אמזון ויאהו . בעשור שלאחר מכן, שתיים מהן ימשיכו להתחזק ולהתעצם, ובשעה שיאהו תקמול, שחקניות חדשות כמו פייסבוק וטוויטר או ותיקות שחוות רנסאנס כמו אפל יתפסו את מרכז הבמה כמפעילות של פלטפורמות גדולות בעלות אופי ריכוזי, במיוחד בכל הנוגע לבקרת וניהול תכנים. התוצאה כיום היא סביבה מקוונת שבה מרבית הפעילות שלנו, אם לא כולה, מתבצעת בחסות פלטפורמות גדולות וריכוזיות שנשלטות ביד רמה על ידי תאגידי ענק שמתעניינים בעיקר בשורת הרווח הכלכלית.

ויקיפדיה, אותו שריד לחזון ישן, הצליחה לא רק לשרוד אלא גם לשגשג. ב-2011, בתום עשור לפעילותה, היו לאנציקלופדיה 17 מיליון ערכים ב-270 שפות ו-400 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש. היום, יש לה יותר מ-55 מיליון ערכים ב-317 שפות ו-1.7 מיליארד מבקרים ייחודיים בחודש. העשור האחרון הביא לא רק צמיחה עצומה בפעילות יצירת הערכים בוויקיפדיה, אלא גם בביקוש הציבורי להם.

ואפשר להבין זאת. זה העשור שבו הפלטפורמות החברתיות הפכו לגורם הדומיננטי ביותר בחיים המקוונים שלנו, לכלי מרכזי בשיח שלנו ובשגרת צריכת המידע שלנו. התוצאה, במיוחד בחמש השנים האחרונות, היא הצפה גוברת, קיצונית לעתים, של פייק ניוז, תיאוריות קשר, הסתה, גזענות ושנאה. ויקיפדיה, אף שאינה מושלמת, הצליחה בגדול להישאר נקייה מכל זה. גולשים שקוראים ערכים על הבחירות בארה"ב, או התרחשויות אחרות בעולם יכולים להיות בטוחים שהם לא יתקלו שם במידע שקרי או מעוות, שלא ימצאו בה טענות לא מבוססות לזיופים המוניים בבחירות בארה"ב או לקיומו של קבאל של פדופילים עובדי שטן ששולטים בעולם (או, אם ימצאו דברים אלו יהיה זה בהקשר הנכון שמציג אותם כבדותות).

ויקיפדיה הצליחה שלא להידבק במגיפת המיס-אינפורמציה שהתפשטה בכל שאר הרשת, ולדברי וויילס זה לא במקרה. "יש שני דברים שעושים את ההבדל", הוא אמר לאתר The Guardian. "ראשית, כולם יודעים מה זו אנציקלופדיה. אם אני אומר 'מאמר אנציקלופדיה על מגדל אייפל', כולנו יודעים מה צריך להיות בו, אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים. שנית, מעולם לא התייחסנו לוויקיפדיה כפורום פתוח לחופש הביטוי, זה פרויקט של בניית אנציקלופדיה. אנחנו מנסים להימנע (עד כמה שאנחנו יכולים, אנחנו בני אדם) מהמלחמות הטיפוסיות של מדיה חברתית".

זה הבדל קריטי בין ויקיפדיה לפלטפורמות האחרות. בבסיס האתוס שלה נמצאת התפיסה שהיא לא פלטפורמה לניהול שיח חופשי אלא מקום שבו נותנים את הבמה לאמת, ושבמרבית המקרים אפשר גם לקבוע בצורה אובייקטיבית מה היא האמת הזו. בוויקיפדיה, אין דבר כזה עובדות חלופיות, רק עובדות. אתוס זה הסיר סוגיות והתלבטויות רבות שרשתות חברתיות נאבקו אתן בשנים האחרונות. היא לא צריכה לשפוט אמירות וטענות שונות על בסיס מורכב ולשלב בין סוגיות של חופש ביטוי, כללי קהילה מסובכים ועוד. השאלה המרכזית, לפעמים היחידה, היא האם המידע נכון ומדויק. וכמעט תמיד, זה יספיק.

זה בצד הפורמליסטי, שמדריך את דרכי ההתמודדות. אבל בפועל, ויקיפדיה היא מפלצת ענקית של מיליוני ערכים, ומאות מיליוני גולשים שכל אחד מהם יכול תיאורטית לכתוב מה שבא לו, איפה שבא לו. האתגר האמיתי הוא התמודדות עם ניסיונות חוזרים ונשנים להפיץ מידע כוזב, שקרי, מזיק ומסית. אותו האתגר שהפלטפורמות החברתיות נאלצות להתמודד אתו, אבל הן כושלות בזמן שוויקיפדיה מצליחה.

פייק ניוז בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

ההבדל הוא בגישה המהותית: חברות כמו פייסבוק מפעילות מודל ריכוזי מלמעלה למטה. הן קובעות את הכללים, מפתחות את הכלים, מעסיקות (דרך עובדי קבלן) את בקרי התוכן, ובעלות המילה האחרונה בתהליך שמתנהל בסופו של דבר בצורה שקופה. בוויקיפדיה אין מודל ריכוזי, כי אין גוף ריכוזי שמנהל את האנציקלופדיה. קרן ויקימדיה מתמקדת בעיקר בפעילויות כמו גיוס כספים, פיתוח מוצרים חדשים, מתן כלים והכשרות לעורכים ותמיכה כללית בפעילות. זוהי קהילות העורכים שבסופו של דבר קובעת את כללי הפעילות ופועלת לפיהם, והיא זו שאמונה על אכיפת הכללים ומניעת פגיעה בערכים והחדרת מידע מסולף ושקרי.

לקהילה יש כמה כלים טכנולוגיים לעשות זאת, כמו נעילת ערכים לעריכה, נעילתם לעריכה רק על ידי משתמשים רשומים וקבלת התראות על שינוי בערכים, אך הכוח האמיתי של הקהילה נובע מעצמה, מהפעילות המסורה והקפדנית של משתמשיה, ובעיקר משתמשי הליבה הוותיקים, שמקדישים שעות רבות מזמנם, בהתנדבות, לניטור ושמירה על הערכים השונים. הם כותבים ערכים חדשים, עורכים ערכים קיימים, מנטרים עריכות ולא פעם גם מוחקים ערכים שהוגדרו כנטולי חשיבות. לכל פעולות אלו מתלווה לרוב דיון אינטנסיבי ושקוף שמתנהל בלשונית ייעודית בכל ערך.

לשיטה הזו יש לא מעט בעיות. האופי של ליבת קהילת העורכים, שבישראל מורכבת בעיקר מגברים, הביא לטענות שלפיהן ערכים על נשים נפסלים בשיעור גבוה יותר מערכים על גברים, קושי של משתמשים חדשים להשתלב בקהילה ונטייה לשמרנות פוליטית לעיתים. סוגיות אלו ואחרות הן מהותיות, בעייתיות, פוגמות במגוון הערכים ובאיכותם וראויות להתייחסות.

אבל חרף בעיותיה, השיטה הזו הצליחה היכן שהרשתות החברתיות נכשלו. השפיל הקבוע של פייסבוק בכל דיון על פייק ניוז הוא שהיא לא רוצה להיות הבוררת בין אמת לשקר. המציאות היא שגם ויקיפדיה היא לא הבוררת בין אמת לשקר, אלו המשתמשים שלה שמשמשים כבוררים, ושעושים זאת בהצלחה רבה.

ויקיפדיה היא שריד, זכר לעידן קודם של האינטרנט, שהתקיים לפני עליית ענקיות הטכנולוגיה, היא הצליחה לשרוד בעיקר מכיוון שהיא שריד, מוסד יוצא דופן, משוחרר משיקולים מסחריים שיצר קהילה שיתופית אמיתית שבה המשתמשים פועלים מתוך תחושת שליחות, בידיעה שהמאמצים שלהם לא יקוטלגו, ימוסחרו ויהוונו.

אין אפשרות כיום ליצור עוד מוסד שכזה, אבל פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות יכולות לאמץ כמה מהעקרונות המנחים של ויקיפדיה במאמציהן להתמודד עם פייק ניוז, תיאוריות קשר והסתה. הפחתת המחויבות לחופש הביטוי לטובת המחויבות לאמת, התבססות רחבה יותר על הקהילה בהליך ניהול התכנים, ושקיפות מלאה בכל הנוגע לקבלת ההחלטות השונות הם עקרונות יסוד של ויקיפדיה שניתן להתאים גם לרשתות חברתיות. יכול להיות שהפתרון לפייק ניוז נמצא ממש מתחת לפנס, מחכה כבר 20 שנה שעוד מישהו יאסוף אותו.