בקרב על העליונות הטכנולוגית בין ארה"ב לסין - אין כעת מנצחת ברורה

ואם בעשוריו הראשונים של העימות הקודם ארה"ב סבלה מנחיתות טכנולוגית בתחום טכנולוגיית הטילים וחקר החלל (שעליה הצליחה לפצות במהירות מרשימה), עתה מזהירים גורמים שונים שהמדינה סובלת מנחיתות בתחומים שיעצבו את חיינו בשנים הבאות: אינטרנט סלולרי,דור חמישי ובינה מלאכותית. סין מבינה היטב שטכנולוגיה היא כלי הנשק החשוב של המאה ה-21, ובעשור האחרון במיוחד עמלה על פיתוח ושכלול של יכולותיהה, בעיקר בכל הנוגע לשליטה והשפעה על חיי האזרחים שלה.

הקרב בין סין לארה"ב צילום: גטי אימג'ס

התקשורת המהירה שמספק דור חמישי, והיכולת לנתח כמויות עצומות של מידע שמספקת בינה מלאכותית נמצאים בראש סדר העדיפויות של סין ומאמציה בתחום מדאיגים לא מעט גורמים. "סין גנבה את ההובלה בדור חמישי", הזהיר בשנה שעברה התובע הכללי אז וויליאם בר. בנוגע לבינה מלאכותית אמר פרופ' גרהאם אליסון מהרווארד שסין "נמצאת במסלול לעקוף את ארה"ב בעשור הקרוב".

ואולם, שניים מהמומחים הבולטים בארה"ב בכל הנוגע לסין מדיניות וטכנולוגיה, סוזן שירק ופיטר קאוהיי, סבורים שלא רק שהחששות מוגזמים, אלא שהבדלי מדיניות עקרוניים בין ארה"ב לסין יקשו על האחרונה לזכות להובלה טכנולוגית בתחומים אלו. "המדיניות היעילה ביותר של ארה"ב תשלב בין פתיחות למאמצים מצפוניים כדי לנתן את הסיכון שמציבות טכנולוגיות אלו מצד סין", הם כתבו במאמר משותף ב"וול סטריט ג'ורנל".

הקרב על טכנולוגיית דור 5 צילום: שאטרסטוק

שירק, שכיהנה כמשנה לעוזר מזכיר המדינה תחת ממשל קלינטון, היא מהמומחים הבולטים ליחסי ארה"ב-סין ומכהנת כיום כפרופסורית בבית הספר למדיניות עולמית ואסטרטגיה באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. קאוהיי מכהן גם הוא כפרופסור במוסד זה, והחזיק בעבר בתפקיד בכיר ב-FCC תחת ממשל קלינטון. לדבריהם, תפיסות מיושנות בנוגע לטכנולוגיות השונות ויכולות סין הובילו למדיניות שגויה במאמצי ארה"ב למנוע התרחבות או יצירת פערים טכנולוגיים לרעתה.

בכל הנוגע לבינה מלאכותית, למשל, הם מציינים את החשש של מומחים רבים מהגישה הכמעט בלתי מוגבלת שיש לסין למידע גולמי שיכול לשמש לאימון ושיפור מערכות למידת מכונה. לפי תפיסה זו, הגישה של סין למידע שהיא אוספת מיותר ממיליארד אזרחיה, ללא כל התחשבות בסוגיות כמו פרטיות, מספקת לה יתרון גדול, שמאפשר לה ליצור יכולות בינה מלאכותית עוצמתיות יותר ובמהירות גדולה יותר מאשר ארה"ב.

"תפיסה זו מבוססת על שתי טעויות יסודיות", כתבו שירק וקאוהיי ב"וול סטריט ג'ורנל". "ראשית, המידע אינו בר-החלפה. למידת מכונה מבוססת על מערכי מידע ממוקדים, לא על הרים של מידע לא מווסת. תפיסה זו גם מתעלמת מחוק פחיתת התשואה. כמויות אדירות של מידע לא יפיקו תוצאות טובה באותו יחס, למעשה הן אפילו יכולות לפגוע בביצועים".

מנגד, הם מצביעים על שני היבטים שכן חשובים משמעותית לפיתוח בינה מלאכותית: פתיחות – כמעט כל מחקר ה-AI הוא פומבי ומשתתפת בו קהילה בינלאומית של חוקרים – וכישרון אנושי. "ארה"ב מובילה את העולם בבינה מלאכותית כי היא מושכת את החוקרים הטובים ביותר בעולם", הם כתבו. "אם ארה"ב תאט את המדענים המוכשרים האלו באמצעות סיווג עבודתם בעילה של ביטחון לאומי או הימנעות מקבלת סטודנטים מסין, הם פשוט יקחו את כישוריהם למקום אחר. קנדה נמצאת במרחק טיסה קצרה. סיווג יתר של מחקר כדי לשמר יתרון מדעי הוא הדרך המהירה להתרסקות".

אף שאינם אומרים זאת במפורש, משתמעת מדבריהם ביקורת על מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ, שהגביל מאוד את יכולתם של חוקרים, מפתחים ומדענים זרים לעבוד, ללמוד ולהגר לארה"ב. ארה"ב היא מובילה טכנולוגית מסיבות רבות, ואחת הבולטות שבהן היא הנכונות ארוכת השנים שלה לפתוח את דלתותיה למהגרים שמביאים רעיונות חדשים, נקודות מבט חדשות ויכולות חדשות. חברות כמו גוגל, אפל ואחרות נוסדו על ידי מהגרים או ילדי מהגרים ומדיניות הגירה שלא היתה מאפשרת למייסדים או להוריהם להיכנס למדינה היתה מונעת את הקמת החברות ואת הפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו את ארה"ב למובילה בתחומי המחשוב והרשת.

גם בדור החמישי, מתריעים שירק וקאוהיי, ארה"ב כושלת בהבנה ארוכת הטווח של הטכנולוגיה. "בשנים האחרונות, וושינגטון היתה אובססיבית בכל הנוגע לאפשרות של ריגול או חבלה באמצעות ציוד הדור החמישי של וואווי. יש שסבורים שארה"ב צריכה לפגוע בוואווי כדי להחזיר את הדומיננטיות של ארה"ב". תפיסה זו התבטאה במדיניות החרם העולמית שהוביל ממשל טראמפ נגד החברה, שזכתה להצלחה מוגבלת בלבד כשרק מיעוט מבנות בריתה נענה לקריאה שלא לעבוד עם וואווי.

ואולם, גם כאן סבורים השניים שהחששות אינם במקומם. "המניעים של אבולוציית טכנולוגיית הדור החמישי יהיו מעבדים, מערכות תוכנה ומחשוב בענן – תחומים שבהם ארה"ב, לא וואווי עם חברת סינית אחרת, היא מובילה עולמית", הם כתבו. "במקום לפחד מוואווי, קובעי מדיניות בארה"ב צריכים להכיר במצב של החברה הסינית, שדומה לדומיננטיות של IBM בעידן מחשבי המיינפריים".

לדבריהם, קנה המידה הענקי של IBM והשימוש בתקנים יעודיים הקשה על מתחרים להתמודד איתה. בשנות ה-70 וה-80, כשיפן סבסדה פעילות של חברות מקומיות כמו NEC, היא החלה להיכשל, והתרסקה לגמרי עם עליית האינטרנט. "התקנים השקופים של הרשת אפשרו לחברות רבות ליצור מוצרים על בסיס Plug and Play. מעבדים, תוכנה ומחשבים הובילו לאפליקציות לסמארטפון בשבריר עלות מזו של יכולות דומות לפני 30 שנה. היום, הדור החמישי נמצא ברגע דומה. דור חדש של תקנים טכנולוגיים יאפשר לספקים חדשים להתחרות בוואווי, אריקסון, נוקיה וסמסונג".

שירק וקאוהיי לא מזלזלים ביכולות הטכנולוגיות של סין ובאיום הפוטנציאלי שלה, אבל מזהירים גם מהערכת יתר של יכולותיה, וממדיניות מבוססת פחד שבסופו של דבר עלולה לפגוע בהתפתחות הטכנולוגית של ארה"ב. המדינה, ואחרות, שגשגו טכנולוגית הודות למגוון גורמים – מדיניות הגירה ליברלית ותקנים פתוחים כפי שמציינים השניים, אבל גם דברים מוחשיים פחות כמו סביבה שמעודדת חדשנות ויזמות, מערכת כלכלית שיכולה לתגמל פיתוחים פורצי דרך, ואווירה של פתיחות וחופש שמחלחלת להרבה היבטים של חיי היומיום, גלויים ונסתרים כאחד.

ג'ק מא על רקע אנט גרופ צילומים: רויוטרס , גטי אימג'ס

מדובר ביתרונות שסין, במיוחד תחת שלטונו האגרסיבי של שי ג'ינפינג, תתקשה לשחזר, אולי אפילו אינה מסוגלת. רק לאחרונה ראינו עדות לכך, אחרי שהמשטר הסיני התהפך על ג'ק מא והעלים אותו מעל פני האדמה. מדובר בתקרית שמהווה תמרור אזהרה לכל יזם או איש עסקים ששוקל להפוך את סין למוקד פעילותו, ושיכולה להרחיק מהמדינה כישרונות רבים.

ההמלצה הבסיסית של השניים שמשתמעת ממאמרם היא לא לפחד. לא לפחד לשתף פעולה עם מדענים מכל העולם, לא לפחד לפתוח את השערים ליזמים וחוקרים ממדינות אחרות, לא לפחד לפתוח תקנים וטכנולוגיות בצורה רחבה. פחד ושליטה הם המטבע של סין. הדרך הטובה ביותר להילחם בה היא ליצור משקל נגד, להיות "עיר נוצצת בראש הגבעה", כמאמרו של הנשיא הרפובליקני הנערץ רונלד רייגן, שתמשוך אליה את האנשים המוכשרים והיצירתיים ביותר בעולם ושתהווה חממה לפעילות מחקר ופיתוח פורצי דרך.