הטכנולוגיה סייעה לשרוד את המגפה, אבל מה ההשלכות?

חברות טכנולוגיה ישראליות נושאות עיניהן לחו״ל כבר מיומן הראשון: השוק הישראלי הקטן ודובר העברית אינו מספיק לבניית חברות ענק, ולרוב הוא אפילו לא מנוצל כשדה ניסוי בשלבי הפיתוח. חברות מקומיות נוטות להתעלם מהמציאות הישראלית, והמשתמש הישראלי נשאר מאחור. טרום הקורונה, הדוגמה הבולטת ביותר היתה תחום האי־קומרס, שם למרות ריבוי חברות שמפתחות מוצרי שילוח, לוגיסטיקה ותשלומים, ישראל מפגרת בעשור לפחות אחרי העולם. ההתעלמות מהקהל הביתי הופנמה עד כדי כך שגם צורך אקוטי בפתרונות טכנולוגיים במשבר הנוכחי לא גרם להייטק להוציא את הראש מהחלון.

התוצאה האבסורדית היא שעובד מן השורה בהייטק הישראלי צפה במהלך השנה האחרונה בקריסת מערכת החינוך של ילדיו, למשל, שלא הצליחה להציע פתרון ללמידה מרחוק מלבד זום. אבל לא רק ההייטק כשל אלא גם הממשלה, שהתעלמה מהמשאב היקר ביותר שלה ולא השכילה לרתום אותו יכולות לפיתוח פתרונות. ובעיקר, אף אחד משני הצדדים לא מכה על חטא. ההייטק הישראלי ימשיך לגייס ועובדיו ירוויחו משכורות עתק, אבל נראה שהקטר הזה ברח מהרכבת ואפילו אירוע קיצוני כמו מגפה עולמית לא גרם לו לחשב מסלול מחדש.

טכנולוגיה בשירות החיסונים: השנה שבה הבנו מה עושים עם בינה מלאכותית

כותרות על פריצות דרך מדעיות הן קצת כמו הכותרות על משבר האקלים. כולם מבינים שמדובר במשהו מהותי, אך כל עוד אין לכך השלכה מיידית על חייהם מדפדפים הלאה. כך היה עד היום גם עם טכנולוגיית בינה מלאכותית. אף שכמעט כל פיתוח טכנולוגי זה עשור מסתמך על יכולות כאלה, מדובר בחישובים אלגוריתמיים חבויים מן העין.

חיסון לקורונה צילום: בלומברג

העובדים השקופים: החלטורה משתלטת על הכלכלה

ימיה הראשונים של המגפה אופיינו בהערכה מחודשת לא רק לצוותים הרפואיים, אלא גם לסוג אחר של עובדים: שליחים, קופאים, נהגים, מחסנאים או מסדרי מדפים,ֿ כולם היו הגיבורים הלא מתוגמלים של המסתגרים בבתים. רובם עובדי כפיים שמרוויחים מעט מדי, חסרי ביטחון תעסוקתי ולעתים גם ללא זכויות. תשומת הלב שזכו לה נראתה לרגע כמו הזדמנות למנף את ההכרה למעשים ובעיקר לתנאים הולמים. אמזון, למשל, העניקה צ׳ופר של 2 דולר לשעה כתוספת סיכון, וחברות שיתוף הנסיעות חילקו לנהגים במשורה ימי מחלה. אבל ההטבות הללו בוטלו כשהסתבר שהקורונה אינה אירוע חולף, וההערכה התחלפה במנטרה הקבועה: מי מכריח אותך לעבוד שם?

שליח של וולט צילום: עמית שעל

אותן חברות נהנות היום מהיצע עצום של מובטלים חדשים. בוולט ישראל, למשל, מתגאים ברשימת המתנה של אלפי מחפשי עבודה, ובאמזון גייסו כמעט חצי מיליון עובדים בחצי שנה למרכזים הלוגיסטיים. כבר שנים שהמועסקים בכלכלת החלטורה מנהלים מאבקים משפטיים על תנאים בסיסיים ורושמים הישגים ספורים. חברות הענק ינצלו את הביקוש על מנת להחזיר את השעון לאחור, ומידת ההצלחה שלהן תלויה גם במודעות המשתמשים.

המנותקים נותרו מאחור: הטכנולוגיה אינה משווה, היא מחלקת

שירותי רפואה דיגיטלית, מסחר מקוון, למידה מרחוק ועבודה מהבית נהנו מזינוק בעקבות הקורונה וסיפקו הצצה לכיצד אמורים להראות חיי היומיום בעשור הבא. אבל הסינוור מהטכנולוגיה כפתרון לכל בעיותינו בתקופה הנוכחית מנע מאיתנו לזהות שהיכולת לנצל את הכלים הטכנולוגיים לא התקיימה בסימטריה, לא בין מדינות, לא בין ערים ואפילו לא בין משפחות.

למידה מרחוק צילום: אבי מועלם

ההשקעה בטכנולוגיה מגלמת הבטחה בסיסית לקדמה, שיפור ואפילו שוויון, אבל קדמה מעולם לא התפזרה באופן אחיד. הקורונה לא חשפה כישלון של התשתית הטכנולוגית, אבל ההצלחה היתה מוגבלת. מאז פרצה המגפה, הטכנולוגיה הפכה לכלי שמעמיק אי־שוויון. רק עובדים עם חיבור ראוי לאינטרנט הצליחו לבצע מעבר פשוט לעבודה מהבית; רק משפחות עם כמה מחשבים הצליחו לאפשר לילדיהן לשמור על רצף לימודי; ורק בעלי אוריינות טכנולוגית יכלו למנף את שירותי הרפואה מרחוק או לקנות מצרכים בסיסיים. כל האחרים נפגעו פעמיים - מהקורונה ומהדהירה הטכנולוגית. ואת הפערים שנפערו בחודשים הללו ייקח שנים לסגור.

טכנולוגיה על ספסל הנאשמים: התביעות של היום, הבעיה של אתמול

עורכי הדין של חברות הטכנולוגיה הגדולות יבלו הרבה מהשנים הקרובות בבתי המשפט. שנת 2020 נסגרה ברצף תביעות שהגישו משרד המשפטים וה־FTC (נציבות הסחר הפדרלית) בארה״ב נגד גוגל ופייסבוק, וזו כנראה רק ההתחלה. אבל התביעות הללו מגיעות לפחות עשור מאוחר מדי.

מימין: טים קוק, מנכ"ל אפל, מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל וג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון צילום: גטי

הרגולטורים ישבו מהצד בזמן שגוגל שיחקה עם מנוע החיפוש שלה כדי לפגוע במתחרות, ופייסבוק רכשה חברות בסכומי עתק כדי לסכל תחרות (ובמקרה של גוגל המשיכו גם שנים אחרי שהחברה נקנסה על כך באיחוד האירופי). גוגל הכתה את המתחרות שלה שוק על ירך, פייסבוק חיסלה באופן אפקטיבי כל תחרות משמעותית, ושתיהן כבר מתכננות את המהלכים הבאים שיבצרו את מעמדן. בשעה שהרגולטורים נלחמים את המלחמה הקודמת, פייסבוק וגוגל מתכוננות למלחמה הבאה.

תחת אש מלחמה לנצח? הסייבר כאן כדי להישאר 

מתקפות סייבר הפכו לאחד האיומים הגלובליים העיקריים בתקופת הקורונה. הסטטיסטיקה חד־משמעית - ב־2009 היו כ־12.4 מיליון תקיפות מבוססות נוזקה, ב־2018 היו כ־812 מיליון וב־2020 מעריכים ב־FBI שמספר התקיפות המוצלחות כנראה יזנק בכ־300% בחסות משבר הקורונה. הנזק? כ־6 טריליון דולר ב־2021 (הכפלה בתוך 5 שנים בלבד), לפי הערכות שמרניות. הסיבה לעלייה במתקפות אינה מחסור באמצעי הגנה. ממשלת ארה"ב, למשל, מקציבה 15 מיליארד דולר לאבטחת מידע וסייבר. אבל זה לא מספיק כדי לנטרל חולשות שמקורן בגורם אנושי. הסיסמאות הפופולריות ביותר הן עדיין 123456 או Password, ולמעשה, 95% מהפריצות מקורן בטעות אנוש.

הסייבר הפך לאמצעי מצוין לנהל מלחמות בחסות החשכה. הנחת המוצא היא שכל מדינה בעולם מפעילה אמצעי ריגול ומנהלת מתקפות ברשת, בהיקפים שונים וברמות שונות של הצלחה. לא רק פיקוד הסייבר של טראמפ, גדודי ההאקרים של הקרמלין או יחידות ההאקרים של צבא סין, לכל מעצמה יש חיל סייבר משלה גם אם הוא מבוסס על רכישת מוצרי תקיפה מהשוק הפרטי. התוצאה היא מלחמת סייבר של הכל בכל, שבה כולם תמיד תוקפים ומגיבים, ואחד האתגרים החדשים הוא קביעת עוצמת התגובה. קשה להחליט היכן עובר הגבול כשמדינות טרם החליטו מהו הגבול הזה. מה שבטוח הוא שכמות המתקפות תמשיך לצמוח, ורק מעט מהן ייחשפו לעיני הציבור.

 

השנה שבה אפל נכנעה למפתחים

 

שנת 2020 הייתה הפעם הראשונה שבה חברת טכנולוגיה הצליחה לכופף את אפל. זה קרה לפני כמה חודשים כאשר אפיק גיימס - מפתחת פורטנייט - חברה למפתחים נוספים במאבק מול אפל כדי שהאחרונה תפחית את העמלה שהיא גובה ממפתחים. לפני כחודש הודיעה אפל בדיסקרטיות שהיא מפחיתה אותה מ-30% לכ-15%.

 

חנות אפל בניו יורק

 

הכניעה (למחצה) של אפל היא תוצאה של הבנה בקרב כל הגורמים שמי שהופך את הסמארטפון כלי המולטי-טאסקינג שהוא היום אלא התוכנות שמפעילות אותו. באפל הפנימו שאם אין אפליקציות, אין משתמשים ואין הכנסות. באנדרואיד המצב שונה מכיוון שלמפתחים אין תלות בחנות אפליקציות מונופוליסטית וכוחנית. יש להם בעיות אחרות כגון היקף הכנסות קטן ביחס לאייפון והשקעה גבוהה יותר בפיתוח בגלל ריבוי המכשירים והגרסאות.

 

כולם מנסים לנחש מהיכן תבוא ענקית הטכנולוגיה הבאה ויכול מאוד להיות שזו תהיה חברת אפליקציות. אפילו גוגל בונה לעצמה סביבת שירותים מבוססת אפליקציות שחלקן בתשלום. במילים אחרות, היא מנסה לאמץ את המודל העסקי של טנסנט או וויצ'ט הסיניות. ענקיות המובייל האלה הפכו לכאלה בזכות האפליקציות שלהן. במערב אפיק גיימס נראית מועמדת מבטיחה אם היא תנסה את כוחה מחוץ לתחום המשחקים. לא ברור מי תזכה להפוך למובילת האפליקציות, אך מה שבטוח שזה רק עניין של זמן עד שהיא תופיע.