מפיצי העל של הפייק-ניוז: 25 אנשים הדביקו את כל הרשת

יש לא מעט דמיון בין הפייק ניוז ומידע שגוי למגיפה ויראלית דוגמת הקורונה. שניהם מופצים בקלות, מתפשטים במהירות מאדם לאדם, לעתים קיימת הידבקות גם ללא תסמינים, ועד שהם מגיעים לתפוצה רחבה ומסוכנת, מאוחר מדי לעצור אותם. החיסון, אם יש כזה, דורש מערך לוגיסטי מורכב: מפעלי ייצור, מערך הובלה ונקודות התחסנות עם אנשי צוות מיומנים במקרה של נגיף; עם פייק ניוז מדובר בתשתית של בדיקת עובדות, מערך של כלים להגבלת התפוצה (כמו תיוג, או הגבלת יכולות שיתוף) והפצה של מידע אמין ובדוק. אם יש הבדל מהותי, הרי שהוא לטובת חיסוני הקורונה: כאן יש מחקרים שמראים שחלקם מראים 95% יעילות. ספק אם ה"חיסונים" נגד פייק ניוז מראים אפילו רבע מאחוזי היעילות הללו. 

מחקר חדש של ארגון אוואז (Avaaz) מצא נקודת דמיון נוספת בין נגיף הקורונה לפייק ניוז, וזו דווקא יכולה לסייע במאמץ לבלום את האחרונים: שניהם מופצים בעיקר על ידי מפיצי-על - קבוצה קטנה של אנשים שאחראית למרבית מקרי ההדבקה. לפי המחקר, 25 אנשים בלבד – בהם הבנים לבית טראמפ ופרשני ימין כמו מארק לווין ודיאמונד אנד סילק, אחראים ל-28.6% מהאינטראקציות של גולשי רשתות חברתיות עם מידע שגוי בכל הנוגע להונאת בחירות.

מאז הבחירות בארה״ב, פוסטים שקריים של מפיצי-על אלו, שעסקו בהונאות וזיופים, ייצרו 77.1 מיליון לייקים, תגובות או שיתופים. חמשת מפיצי-העל הגדולים ביותר אחראים ל-49.2 מיליון מאינטראקציות אלו. "מפיצי-העל ברשימה זו, בסיוע האלגוריתם של פייסבוק, הם גורם מרכזי ביצירת שיטפון הבדיות שמגדיר את הדיון הפוליטי בעבור מיליונים אנשים, ושיכול לעשות זאת בשנים הבאות", אמר ל״ניו יורק טיימס״ מנהל אוואז, פאדי קוראן.

קחו לדוגמה את אריק טראמפ, בבוקר 5 בנובמבר הוא פרסם פוסט בפייסבוק בו טען שאחוזי ההונאה שמדווחים במדינות שונות שקריים עם התגית #StopTheSteal. הפוסט שותף 5,000 פעמים. בשעות אחר הצהריים, פוסט של דיאמונד אנד סילק עם תגית זהה זכה ל-3,800 שיתופים. בלילה, האקטיביסט השמרן ברנדון סטראקה פרסם פוסט שהזמין אנשים למחאה במישיגן, שוב עם אותה תגית , ששותף 3,700 פעמים. בשבוע שלאחר מכן, הפכה התגית לקריאת מחאה בעשרות הפגנות בארה"ב.

תומכי QAnon יוצאים לרחובות צילום: איי פי

בשבוע של הבחירות זיהה אוואז 3.5 מיליון אינטראקציות סביב פוסטים שקשורים לתגית זו. שלושת הפרופילים של אריק, דיאמונד אנד סילק וסטראקה סיפקו 200 אלף מאינטראקציות אלו, 6% בסך הכל. וזה עוד כלום לעומת ההשפעה שיש לנשיא המובס טראמפ: 20 הפוסטים הפופולריים ביותר שהכילו את המילה "בחירות" נכתבו כולם על ידו, כולם כללו מידע שגוי או מטעה.

נתונים שפרסם "באזפיד" מגלים עד כמה קשה להלחם במפיצי-העל באמצעים קונבנציונליים כמו הפצת מידע אמין ועובדתי. ה"ניו יורק טיימס" ו"הוושינגטון פוסט" נמנו בין 25 העמודים בפייסבוק שפוסטים שלהם יצרו את מספר האינטראקציות הגדול ביותר סביב תגית #StopTheSteal – 44 אלף במשותף. הפוסטים של סטראקה לבדו ייצרו פי שלוש יותר אינטראקציות.

"בגלל איך שהאלגוריתם של פייסבוק עובד, מפיצי-על יכולים לכוון את השיח", אמר קוראן. "יש לפעמים הנחה שמידע שגוי או שמועות פשוט מתפשטים. מפיצי-העל מראים שיש מאמץ מכוון להגדיר מחדש את הנרטיב. האנשים הללומציתים אש עם דלק, זה מיועד לחולל שריפה. השחקנים האלו צברו מספיק כוח על מנת לוודא שהמידע השגוי הזה מגיע למיליוני אמריקאים".

פייק ניוז בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

על מנת לזהות את מפיצי-העל, יצר אוואז רשימה של 95,546 פוסטים בפייסבוק שכלל נרטיב כלשהו של הונאת בחירות. פוסטים אלו זכו ל-60 מיליון לייקים, תגובות ושיתופים. ואולם, רק 33 מתוכם היו אחראים ל-13 מיליון אינטראקציות, כ-21.7% מהאינטראקציות, ויצרו את הנרטיב שמעצב את הדרך שבה מיליוני אנשים תופסים את מערכת הבחירות האחרונה.

אחת מהטענות השקריוות הבולטות ביותר שקודמה על ידי מפיצי-על היא שתוכנת הצבעה של חברת דומיניון מחקה קולות שניתנו לנשיא המובס טראמפ או שינתה את התוצאה הסופית בכמה מדינות מפתח. גורמים רשמיים לא מצאו שום ראיה לטענות אלו, אבל זה לא הפריע לקהל המפיצים של טראמפ. בשבוע שעבר, שבעה פוסטים בלבד היו אחראים ל-13% מהאינטראקציות בפייסבוק סביב טענה זו. רבים מהחשבונות של 25 מפיצי-העל היו אחראים גם להפצת בדיה זו ובדיות אחרות בטוויטר.

הממצאים של אוואז טומנים בחובם גם פתרון אפשרי לבעיית הפייק ניוז ברשתות החברתיות. בימים אלו, בכירי פייסבוק בוחנים איך ניתן להגביל את תפוצת המיסאינפורמציה וההסתה בפלטפורמות שלהם, מבלי לפגוע בשורת הרווח של החברה. לכאורה, מדובר במשימה מורכבת: צריך לאתר ידיעה שקרית, לאמת שהיא אכן שקרית באמצעות בודקי עובדות חיצוניים ולצרף תווית שתגביל את התפשטותה. ואז לעשות את זה שוב ושוב ושוב עם כל פיסת פייק ניוז שמסתובבת בפלטפורמה, ויש בוודאי מיליונים שכאלו.

אבל מפיצי-העל מספקים לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות נתיב פעולה פשוט יותר: לא צריך לאתר כל חתיכה של פייק ניוז, מספיק רק לזהות את מיעוט המשתמשים, כמה עשרות לפי הממצאים של אוואז, שמהווים את נקודת המוצא להתפשטות פרסומים הרסניים, ולעשות מה שעושים לכל מפיץ-על חסר אחריות שבשוגג או אפילו בזדון מדביק רבים אחרים במחלה מסוכנת: לשלוח אותם לבידוד. לזהות את אותם משתמשים שבאופן שיטתי ומכוון יוצרים ומפיצים פייק ניוז, ולחסום את האפשרות לשתף את התכנים שלהם, אולי אפילו להגיב ולעשות להם לייק. פייסבוק לא צריכה להסתכל על כל הפלטפורמה שלה, רק על המפיצים המסוכנים ביותר.

זה לא משהו שאפשר לעשות בקלות ראש, יש לא מעט בעיות בחסימה של משתמשים או בהגבלה משמעותית של יכולת ההפצה של הפוסטים שלהם. אבל פייסבוק כבר עושה את זה למשתמשים שמפירים כללי קהילה שונים, כמו פרסום חוזר ונשנה של פוסטים גזעניים או כאלו שמסיתים לאלימות. ולצד הנזק שיגרם ליכולת של אותם משתמשים להפיץ את דבריהם בפייסבוק (ובכוונה לא כתבתי נזק לחופש הביטוי, שכן חופש הביטוי עיקרו הגנה מפני רדיפה ממשלתית בגין דברים שאמרת, ולא החופש להגיד מה שאתה רוצה בפלטפורמה פרטית), צריך להציב את הנזק שעושים הדברים שהם כותבים למוסדות הדמוקרטיים ולאמון הציבורי בהליך הבחירות. ובשיקול של הנזקים זה מול זה, סביר מאוד שהאנושות כולה תצא מורווחת מבידוד מפיצי-העל של פייק ניוז.