חרם מומחים נגד דיוני הכנסת על מעקבי השב"כ: "אנחנו מושתקים"
עשרות מומחי פרטיות, משפט ובריאות מהאקדמיה, גופי חברה אזרחית והמגזר הפרטי הודיעו במכתב ששלחו ליו"ר ועדת המשנה לשירותים חשאיים על מעקבי השב"כ כי הם מחרימים את הדיונים: "אין טעם בהשתתפותנו, לא מתקיים דיון מעמיק"
- בעקבות דו"ח המבקר: האם ישראל התמכרה לכלי האיכון של השב"כ?
- שב"כ הפעיל מעקב אחר האזרחים ללא סמכות מתאימה ובאפקטיביות נמוכה
- מליסרון דורשת לפתוח גם את הקניונים, ותומכת במעקב דיגיטלי אחרי המבקרים
בהתאם לחוק שמסמיך את השב"כ להפעיל את כלי המעקב שלו נגד אזרחי ישראל במסגרת המאמצים לבלום את התפשטות נגיף הקורונה, ועדת המשנה לשירותים חשאיים מאשרת ומאריכה את המעקבים במועדים קבועים. לדיוני הוועדה מוזמנים באופן קבוע מומחים בעלי שם, מאוניברסיטאות, מכוני מחקר, עמותות, משרדי עורכי-דין מובילים ועוד, במטרה להציג את עמדתם המנומקת נגד המשך המעקבים. ואולם, פעמים רבות לא זוכים המומחים להציג את עמדתם, וגם כאשר היא נשמעת כמעט שאינה זוכות להתייחסות משמעותית בוועדה, שמאשרת את המשך המעקב כדבר שבשגרה.
עתה, קבוצה של 22 מומחים, שנחשבים למובילים בתחומם, החליטה להפסיק לשחק את המשחק והודיעה על החרמת הדיון הקרוב. "הוועדה אמורה לקיים פיקוח פרלמנטרי על אחד הצעדים הקיצוניים שנקטה מדינת ישראל מימיה – התחקות שירות הביטחון הכללי אחר אזרחי המדינה בשם המאבק בקורונה", הם כתבו להאוזר, תוך שהם מציינים שהוועדה כשלה בפיקוח זה. "דיוניה בחודשיים האחרונים מוקדשים כמעט בלעדית לקיצור תקופת הבידוד, וסדר היום שפורסם לישיבה הקרובה שתתקיים מחר מצביע על כך שגם ישיבה זו תוקדש לנושא זה.
"זה כחודשיים ויותר אנו איננו חלק מהחלפת הדעות בדיון, רק נפקדים-נוכחים בזום. אם לבסוף מי מאיתנו נשמע בסוף הדיונים, הדבר נעשה בקצרה כדי לצאת ידי חובה. התעלמות כזו מנוגדת למקובל בוועדות אחרות בכנסת. כך למשל, השבוע קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות חה"כ עינב קאבלה, דיון פורה בטכנולוגיות אזרחיות לזיהוי מגעים. בדיון שותפו בהרחבה נציגי החברה האזרחית שאף נכחו בחדר הדיונים. בנסיבות אלה באנו למסקנה המצערת כי באופן שהתנהלו הדברים עד כה, אין טעם בהשתתפותנו בדיוני הוועדה".
חרם המומחים הוא צעד חריג במיוחד, המהווה ביקורת חריפה על האופן שבו מתנהלים הדיונים סביב משבר הקורונה. ובפרט הדיונים בוועדת המשנה לדיונים חשאיים, שלא פעם מתבססים לא על מדע, נתונים ועמדות מומחים אלא על שיקולים פוליטיים צרים של מקבלי ההחלטות.
"זה כבר כמה חודשים שהדיונים שמתנהלים בנושא כלי השב״כ הן דיונים שבהם יש תחושה שלא דנים בנושאים שהם שאלות מסדר ראשון, נחיצות הכלי, וניסיון לפתח חלופות אזרחיות לכלי השב״כ", אמרה ל"כלכליסט" נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי. "בנוסף, אנו המומחי מצטרפים לדיונים בזום ולא פיזית, אין לנו נציגות בדיון. בישיבה עצמה, מסך הזום נמצא בצד השני של האולם, איש לא רואה את המומחים, אנו מושתקים לאורך כל הדיון למעט 2-3 דקות שבהם היו״ר מחליט לאפשר לדבר, מה שקורה בסוף הדיון, כשהתרומה שלנו מתאיינת. במצב עניינים שכזה, החלטנו שהגיע הזמן להרים דגל צהוב".
בין החתומים על המכתב לצד נהון נמנים עו״ד חיים רביה ממשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מומחה הסייבר והיזם דורון שקמוני, ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות ואחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים, ענת סרגוסטי.