״הרשתות החברתיות הפכו להיות שומר סף פעיל של חופש הביטוי הפוליטי״

מימין: סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל, מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק וג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר צילומים: גטי אימג'ס

בעבור מי שזוכר את המערב הפרוע שהיה ברשתות החברתיות בבחירות 2016, אז לא היתה שום בקרה על פייק ניוז ופרסומים לא מבוססים, מדובר בשינוי דרמטי, שיאו של תהליך שהחל אחרי הניצחון הקודם של טראמפ ושמגיע עכשיו לשיא. אבל עם השינוי המהותי הזה בתפקיד שלוקחות על עצמן רשתות חברתיות, שהפכו מפלטפורמות נייטרליות לשחקניות פעילות, צפוי להגיע שינוי מהותי ביחס וברגולציה שמוטלת.

"הרשתות החברתיות הפכו מפלטפורמה לשחקן פעיל, שעליו חלים כבר כללים אחרים", אמרה לדו"ח טכנולוגי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "קורה משהו חסר תקדים בעצמתו מבחינת העובדה שהרשתות החברתיות הפכו להיות שומר סף פעיל של חופש הביטוי הפוליטי ביום הכי רגיש פוליטית".

זה לא הגיע משום מקום. פייסבוק וטוויטר פתחו מדיניות להגבלת חשיפה של פייק ניוז בעקבות האסון של בחירות 2016, שהתמקדה בעיקר בעבודה עם בודקי עובדות חיצוניים לצורך סימון פוסטים כפייק ניוז והגבלת החשיפה שלהם באמצעות כמו הורדת המיקום שלהם לתחתית הניוז פיד. אם זאת, הן נמנעו באופן כמעט גורף מהפעלת בקרה משמועתית על תוכן שפרסמו פוליטיקאים, כשבימים שלפני פרוץ מגיפת הקורונה פייסבוק אף הצהירה בנחישות שאין לה שום כוונה לצנזר פוליטיקאים, לא משנה מה הם אומרים.

נגיף הקורונה אלץ את החברות לשנות מדיניות זו, שכן במקרה זה פייק ניוז יכול לסכן חיים, והן הצהירו שיסמנו גם פוסטים של פולטיקאים כשקריים. עם זאת, המהלך המשמעותי הראשון הגיע דווקא סביב הבחירות, כשבמאי האחרון הוסיפה טוויטר הערת אזהרה לציוץ שקרי של טראמפ, ובהמשך הגבילה ציוצים של טראמפ בנושא ההפגנות בארה"ב, בטענה שהם מסיתים לאלימות. פייסבוק נקטה בצעדים דומים, ולפני חודש הודיעה שהיא תוריד תיאוריות קשר מהפלטפורמה שלה, כולל הכחשת שואה, QAnon ודיפסטייט – שתי האחרונות חביבות במיוחד על טראמפ.

בשבוע שעבר התרחש אירוע דרמטי במיוחד, כשטוויטר הגבילה משמעותית פרסום מפוקפק של הניו יורק פוסט על הבן של ביידן. "הרשתות החברותיות אמרו שהעיתונות המבוססת פרסמה פיקי ניוז, ואנחנו נהיה המבוגר האחראי", אמרה שוורץ אלטשולר. "למה? כי הן לא רצו לחזור על הסאגה עם האימיילים של קלינטון מ-2016. וזה הצליח. המיילים של קלינטון הפכו לחדשות אמיתיות לכל דבר ועניין, פה הסיפור קיבל מסגור של הוא אומר שזה נכון והוא אומר שזה לא נכון, היה תוקף לכך שזה מידע מפוקפק. ם ההפצה היתה יותר אטית וגם המסגור שונה".

הפעילות הנחרצת, החד-משמעית והרב-פעמית של הרשתות החברתיות ביממה שאחרי הבחירות נגד פוסטים, בעיקר של טראמפ, שמעלים טענות שקריות היא המשך המגמה מהחודשים והשנים האחרונות. לדברי שוורץ אלטשולר, יש שני סוגים עיקריים של טענות שקריות, והרשתות החברתיות מתמודדות עם כל אחד באופן קצת שונה: הסוג הראשון הוא הודעות מוקדמות של טרמאפ על ניצחון. פייסבוק הודיעה רשמית שההודעות האלו מקדימות את זמנן ולכן יסומנו, אבל לא היא כותבת שהן שגויות למרות שזה המצב.

"הסוג השני הוא טענות לזיופי בחירות או גניבת בחירות. הן מסמנות את התוכן, כותבות שהוא יכול להיות לא נכון, בחלק מהציוצים מפנות למקורות אמינים, ובאופן מוצהר משתמשות בטכניקות של האטת התוכן. בפייסבוק אפשר לראות שחלק מהתכנים של טראמפ מוסתירם וצריך להקליק על צפיה כדי לראות אותם. עוד הקלקה זה פחות אנשים שנחשפים לתוכן. טוויטר לא מאפשרת לשתף את הציוצים של טראמפ.

"זה מעניין, כי אנחנו לומדים עכשיו איך תראה צנזורה ברשתות החברתיות בעולם החדש. הן לא חוסמות חשבונות ולא מסירות תוכן, אלא מאיטות את קצב ההתפשטות. הרשתות החברתיות הבינו מה היתה הבעיה ב-2016 עם ההפצה המהירה של פייק ניוז. אם ב-2016 הרשתות החברתיות היו פלטפורמה ואמרו אנחנו ממשיכות כרגיל, מוכרות פרסומות לכל למי שמשלם, האלגוריתם ממשיך לפעול כרגיל, עכשיו הן משנות כיוון. אבל מה שקורה בימים האחרונים, אני לא חושבת שמישהו שיער שזה יקרה בכזו עצמה ובכזו נחרצות. הן הפכו להיות שחקן במשחק הפוליטי, כמו התקשורת המסורתית הן קובעות מה נכון ומה לא, מתווכות את המידע, מחליטות מה ייכנס ומה לא, מה התעדוף של סדר היום. זה ניהול תוכן מאוד עמוק".

דונלד טראמפ והטוויטר צילום: רויטרס

למה זה קורה?

"ראשית זה קורה בגלל הקורונה. הן הבינו שהפצית פייק ניוז בהקשר של המגפה זו סכנת חיים. היה לחץ מצד עובדים לשנות את המדניות. אבל זה קורה גם כי הרשתות החברות עומדות הגב לקיר מבחינת רגולציה. באירופה מדברים על זה וגם בארה"ב. אם הדמוקרטים ינצחו הם ידרשו מהן לנטר יותר תוכן ולהוריד יותר ביטויים. אם טרמאפ ינצח תוסר ההגנה של סעיף 230 מכל רשת חברתית שעושה ניהול של תוכן (מדובר בסעיף מחוק מהמאה הקודמת, שמגנה לרשתות חברתיות הגנה מתביעות בכל הנוגע לתוכן גולשים, ע"כ). טראמפ רוצה להסיר את ההגנה מרשתות חברתיות שעורכות תוכן. מי שתרצה להנות מההגנה אסור יהיה לה לצנזר כלום.

"הלב של הרשתות החברתיות ועמק הסיליקון תמיד עם הדמוקרטים, אבל המודל העסקי עם טראמפ. הוא הפך את טוויטר להצלחה, מביא את הטראפיק והפעילות. הרשתות החברתיות בקונפליקט בגלל זה, אבל עכשיו כשטראמפ מאיים לפגוע במודל העסקי שלהן הן לא חייבות לו הרבה. הן מבינות שהן צריכות להיות המבוגר האחראי, כי הרגולציה תבוא בכל מקרה. זו אותה פייסבוק שב-2018 האמרה שהיא לא השוטר של העוולם של העולם, וטוויטר שאמרה שבביטוי פוליטי היא לא נוגעת. איזה שינוי זה".

זה טוב רע?

"זו לא השאלה. זה מלמד שהסוגיה של מי קובע מה נכון ומה לא נכון תהיה חשובה מאוד בעולם המערבי בשנים הקורובות. אחנונ באותו מקום שבו היתה הטלוויזיה בשנות ה-40 של המאה ה-20, בהבנה שיש כלי תקשורת עצמתי ומתחיל דיון ציבורי האם לאסדר ואיך ומי יקבע מה. ברור שזה לא טוב שהפלטפורמות מחליטות מה נכון ומה לא נכון בשיח הפולטי. אני רוצה שהחברה בכל מדינה תחליט, שהיא תייצר את המנגנונים, שההחלטות יבטאו את ההסכמות החברתיות בכל המדינה. מה שקורה עכשיו זה שמי שמחליט זו חברה מסחרית בינלאומית. עדיף שכל מדינה תקבע לעצמה את הכללים, אבל יש ואקום והן נכנסות לתוכו".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

בעוד חמש שנים, כשנביט לאחור על 2020, נגיד שזו היתה נקודת מפנה בכל הנוגע לניהול תוכן ברשתות חברתיות?

"בהחלט יכול להיות שבעוד חמש שנים נגיד שזו היתה נקודת המפנה שאחריה התחילה רגולציה אינטנסיבית. הבחירות האלו הן נקודת המפנה, שאחריהן יבוא השטף הרוגלטורי. יש הכנה טובה, מצע טוב בשיח הציבורי, הפעילות של הרשתות החברתיות, ההתערבות בשיח הפוליטי, מחייבת לשאול את השאלה איך זה שהן אלו קובועות, איזה כוח יש להן, מה עושים עם סוגיות כמו פרטיות, הגודל שלהן, התחרות, ניהול תוכן. המצב מחייב מענה לשאלות האלו, וזה לא משנה מי ייבחר".

ובאמת, בלי קשר למי ייבחר, ברור שהרשתות החברתיות ימצאו את עצמן תחת לחץ גובר מהקונגרס בארה"ב. זימון המנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה לעדות בפני מחוקקים כבר הפך לעניין שבשגרה, ואם ארה"ב תתאפס על עצמה ולא תיכנס למשבר משתק, המתקפה הרגולטורית על החברות תימשך.