עובדי אינפינידט תובעים את משה ינאי: "דילל את אחזקותינו"

ההייטק הישראלי מפורסם במשכורות הנדיבות ובתנאים הנוחים שהוא מציע לעובדיו, אבל הכסף הגדול באמת נמצא בחלוקת האופציות לעובדים. חלוקת אופציות אינה ייחודית להייטק כמובן, אבל האקזיטים הגדולים בתחום והצמיחה המטאורית של חברות הפכה את הנושא הזה לקריטי במיוחד עבור עובדים ולסעיף מהותי מאוד בחוזה ההעסקה. התחרות הגדולה על עובדים מומחים, "טאלנטים", מביאה חברות להתגאות באחוזים שהן מעניקות לעובדים. חברת אחסון הדאטה וענן אינפינידט של משה ינאי היא אחת מהן, אולם תביעה שהוגשה בשבוע שעבר מתארת חברה שהפרה את הכלל החשוב ביותר של חלוקת אופציות, ומאחורי גבם של העובדים דיללה בעקביות ובשיטתיות את אחזקותיהם בחברה.

29 עובדי אינפינידט בהווה ובעבר תובעים את החברה ואת משקיעיה בטענה שדיללו מניות המגיעות להם, בניגוד להסכם שנחתם עמם. עם הנתבעים נמנים מייסד החברה משה ינאי, גולדמן זאקס וכל חברי הדירקטוריון בחברה. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין ירון אלון ועדי בר אדון ממשרד הורוביץ אבן אוזן ושות'.

התובעים הם בעלי מניות סוג ב' בחברה, שלפי החוזה עמם מיועדות אך ורק ולעובדי ויועצי החברה. לפי התביעה, בתקנון החברה ב־2009 נקבע כי "מניות ב' יזכו תמיד לקבל את 20% התגמולים הראשונים והזכויות בחברה במקרה של 'אקזיט', ללא אפשרות דילול על ידי מי שאינו עובד או יועץ". לטענת העובדים, זו התחייבויות יוצאות דופן בעולם ההייטק שהוצגה להם כך במשך שנים.

אולם בחודש יוני האחרון, בעקבות סבב גיוס אליו יצאה החברה, נודע לתובעים כי בחמש שנים האחרונות החברה פגעה בזכויותיהם מספר פעמים. חמור מכך, הם טוענים שכדי להסתיר שלושה מקרים של שינוי התקנון ודילול מניות, אינפינידט אף חדלה לדווח לרשם החברות על שינויים בבעלי המניות.

ערך האופציות הניתנות לעובדי הייטק נקבע על ידי כמה גורמים, ובהם סוג המניה, אפשרות דלול והשימוש במניות מועדפות. מניות מועדפות יכולות לכלול זכות הצבעה או את הזכות למכירת מניות, אבל גם עדיפות בחלוקת רווחים. כל סבב השקעה חדש מייצר לרוב מניות שמועדפות על המניות הקודמות. משקיעים יכולים לדרוש, למשל, לקבל עדיפות בהחזר ההשקעה, לקבל ריבית מובטחת על השקעה גם במקרה של כישלון וכן הלאה. ככל שהחברה נואשת יותר לשריין השקעה חדשה היא מוכנה להתפשר על התנאים. אולם לרוב מי שאחזקותיהם בחברה מדוללות הם קודם כל המשקיעים. התובעים מתארים תרחיש שבו מי שספגו ככל הנראה את עיקר הנזק מהכנסת משקיעים חדשים הם העובדים הוותיקים שהחזיקו מניות סוג ב'.

טענות לניהול לקוי

התובעים מציינים את סבב הגיוס האחרון של אינפינידט מיוני 2020 (סבב שהיקפו לא פורסם בתקשורת והשתתפו בו גם משקיעים קיימים, ובהם ינאי), שבמהלכו הוגדל ההון הרשום של מניות סוג ב'. בתביעה מוצגת ההשערה שהדבר נעשה לשתי מטרות: "לאפשר מנגנון אנטי דילול לשתי חברות (קלארידג' ישראל ו־ICP), שככל הנראה השקיעו בחברה בתמורה למניות ב' ועתה אמורות להחזיק בכל מצב כ־54% מהון מניות ב'", ולהנפיק אלפי מניות ב' חדשות לעובדים קיימים בחברה.

סבב הגיוס יצא לפועל חודשיים לאחר שינאי הודיע על פרישה מהנהלת החברה, אולם מקורב לחברה אמר ל"כלכליסט" שינאי הורחק על ידי המשקיעים בעקבות טענות על ניהול לקוי: "במרץ הוציאה החברה מעל ל־100 עובדים לחל"ת, כמה עשרות מהם פוטרו בסופו של דבר". ערב הגיוס, הוא מעיד, נאמר לעובדים שאינפינידט לא נמצאת במצב טוב והגיוס הכרחי כדי לשמר את פעילותה, ומיד אחרי הגיוס נאמר להם שכעת החברה התאוששה. ינאי עצמו, נטען בתביעה, נהג לחזור ולהבטיח לעובדיו שהמניות שהם מחזיקים בחברה לא ידוללו לעולם. הם אף מתארים כיצד ינאי, שהוא טייס חובב, נהג לשכנע עובדים חדשים להצטרף לחברה באמצעות "טיסת שכנוע" מעל היישוב היוקרתי ארסוף במהלכה היה מבטיח להם כי יום אחד ירכשו בית ביישוב.

אינפינידט היא חברה ותיקה ומוכרת בהייטק הישראלי. ינאי (69) נהנה עד היום ממוניטין יוצא דופן ונחשב לאחר מבכירי התעשייה העולמית בתחום האחסון. על שמו רשומים פטנטים רבים, והוא גם נתפס כמי שאחראי לפיתוח המרכזי של חברת האחסון EMC (היום חלק מ־Dell-EMC), שהפך אותה מחברה של עשרות מיליוני דולרים לחברה של מאות מיליארדים. בראיון ל"כלכליסט" בשנת 2018 התפאר שאינפינידט שווה 1.6 מיליארד דולר. טרם סבב הגיוס של יוני האחרון גייסה החברה סכום עתק יחסית להייטק הישראלי של 325 מיליון דולר.

גל עזיבות של עובדים

דילול המניות, כך עולה מהתביעה, הגיע לאוזני העובדים כרסיסי מידע, תחילה משמועות ואחר כך משיחות של חלק מהעובדים עם דרג הביניים בחברה. בשנת 2018 הוצג לעובדים ערך בשווי של 1,290 דולר למניה. בתרחישים שהוצגו לעובדים בשיחות שנערכו אחרי חודש יוני האחרון נאמר להם כי "מי שמחזיק במניה ב' ואינו עובד יותר בחברה – ידולל באופן שמנייתו תהיה שווה כאלפית משווייה הקודם... וכי לעובדים קיימים תוצע תוכנית אופציות חדשה (בשילוב סוג מניות חדש, עם תקופת הבשלה חדשה) אשר תעמיד את שווי החזקותיהם על כ־6% משוויין קודם לכן".

מקורבים לחברה אמרו ל"כלכליסט" כי אותם תרחישים הביאו לגל של עזיבת עובדים ותיקים בחברה. מוערך שהיקף העוזבים עומד על כמה כמה עשרות בחודשים האחרונים. בשיאה העסיקה אינפינידט כ־500 עובדים, אולם המקורבים אומרים כי המספר הזה הצטמצם משמעותית בשנה האחרונה. כיום החברה מעסיקה פחות מ-400 איש. מאינפינידט נמסר כי היא מגייסת בימים אלה כ־25 עובדים בישראל, ובשנה הקרובה תגייס עוד 50 עובדים בישראל ו־40 בעולם.

לטענת התובעים, הם מעולם לא קיבלו מידע בכתב על השינויים, והם מציגים בתביעה שש פניות שונות שלהם אל החברה ובעלי המניות הרשומים שלה שמעולם לא נענו. התובעים אף טוענים כי הפסקת הדיווח לרשם החברות מעידה שהחברה קיבלה החלטה מודעת למדר את העובדים והציבור ממידע.

משה ינאי עם עובדי אינפינידט צילום: אוראל כהן

התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לחברה לבטל את השינויים השונים שנעשו בתקנון מאז 2014, לדווח לעובדים על כל שינוי במניות ולחזור לדווח באופן סדיר לרשם החברות.

מאינפינידט נמסר בתגובה: "הטענות והסעדים המבוקשים בתביעה שהוגשה על ידי קבוצת העובדים הם חסרי שחר. מדובר בעובדים לשעבר שנהנו מתנאי עבודה מפליגים, וחלקם הגדול אף נהנה ממימוש של אחזקות מסוימות שהיו בידיהם בתקופה בה הדבר התאפשר. אין לחברה אלא להצטער על כך שאנשים שנהנו מהחברה ופעילותה מצאו לנכון לתבוע את החברה בתביעת סרק שמטרתה לגרום נזק לחברה ולהפעיל עליה לחץ פסול. כל זאת הם עושים כדי לנסות ולקבל טובות הנאה שהם אינם זכאים להן. תגובה מפורטת תוגש לביהמ"ש בהקדם, והחברה סמוכה ובטוחה כי טענות התובעים יידחו והם אף יישאו בתוצאות הנזקים והעלויות שהם גורמים לחברה".