בלעדי לכלכליסט
תאגיד השידור יקצץ 10 מיליון שקל משכר עובדיו בשל משבר הקורונה
הנהלת תאגיד השידור הציבורי מבקשת לקצץ בהוצאות השכר לעובדים, לחתוך בתשלומים לספקים ולצמצם פעילויות כדי לכסות פער תקציבי של 38 מיליון שקל שנבע בעיקרו מפגיעה בהכנסות מפרסום
תאגיד השידור הציבורי כאן נערך לצמצום פעילויותיו ב־2021 ומתכוון לחתוך 10 מיליון שקל מתקציב השכר לעובדים כדי לקצץ 38.5 מיליון שקל מתקציבו לשנה הבאה - כך נודע ל”כלכליסט”.
הקיצוץ בשכר לעובדים, שבשלב זה אינו כולל פיטורים והוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל”ת), צפוי להתבצע באמצעות צמצום היקפי השעות הנוספות, ומשמרות הלילה וסוף השבוע היקרות יותר. זאת לצד הקפאת גיוסי כוח אדם והעלאות שכר, קיצוץ משרות הסטודנטים וביטול יכולת העובדים לצבור את ימי החופשה לשנה הבאה.
- 30 עובדי התאגיד ישבתו עקב "עומס ההפגנות"
- הפקות כאן בעלות פוטנציאל להימכר לחו”ל - יזכו לפטור ממע”מ
- לידיעת ועדת גילאור: חברת מועצת תאגיד השידור החדשה, דורית ענבר, בניגוד עניינים
הנהלת התאגיד כבר נקטה בחלק מצעדים אלו בתקופת סגר הקורונה הראשון מוקדם יותר השנה, הפחיתה במשמרות ובמכסת השעות הנוספות ל־115 עובדים וכפתה עליהם לצאת לחופשה בתשלום וברוטציה.
שאר הקיצוץ, בהיקף של 28.5 מיליון שקל, צפוי להגיע מצמצום פעילות רוחבית כהשקות, נסיעות לחו”ל, פעילויות שיווק ופרסום ושירותי ייעוץ ותחבורה, לצד ניהול משא ומתן מחודש עם ספקים מרכזיים לצורך הפחתת עלויות. במטרה לרכך את הקיצוצים פעלה הנהלת התאגיד באפיק נוסף וביקשה ממשרד האוצר כי ימחק לתאגיד את יתרת ההלוואה בגובה 70 מיליון שקל שקיבל למימון הפקת אירוויזיון 2019, אך נענתה בשלילה. ההלוואה, שניתנה ל־15 שנה ונושאת ריבית של 1.75%, נועדה להיפרע בתשלומים רבעוניים, והשנה צפוי התאגיד להחזיר 5.6 מיליון שקל מתוכה.
בשבוע הקרוב צפויה הנהלת התאגיד להציג את התוכנית המפורטת לוועד העובדים המיוצג בידי ארגון העיתונאים, שצפוי להתנגד למהלך. ברקע הדברים מתנהל משא ומתן בין הוועד להנהלה על חתימת הסכם קיבוצי בתאגיד.
הפער התקציבי שאותו מבקשת הנהלת התאגיד לסתום מקורו בעיקר בירידה מהכנסות פרסום בהיקף של 22.5 מיליון שקל על רקע משבר הקורונה. יתרת הפער, בהיקף 16 מילין שקל, נובעת מהוצאות על סיקור שתי מערכות בחירות ומטעויות הנהלה ומועצה כשגיאה בחישוב המדד בנוגע להכנסות מהמדינה ושגיאה בהפרשות לטובת שכר.
תקציב התאגיד ל־2021 עדיין לא נסגר סופית, אך הוא צפוי להיות קטן מתקציב השנה הנוכחית, שעמד על 777 מיליון שקל. מתוך סכום זה 662 מיליון שקל הגיעו מתקציב המדינה, 90 מיליון שקל ממכירת חסויות ופרסומות ו־25 מיליון שקל מהכנסות כמתן שירותי ארכיון ומכירת זכויות שידור.
צעדי הקיצוץ שמובילה הנהלת התאגיד מקודמים בעת שהגוף הציבורי מתנהל ללא מועצה, המשמשת כדירקטוריון. מועצת התאגיד סיימה את כהונתה בת ארבע השנים באפריל האחרון, ורק בחודש יוני מינה שר התקשורת החדש יועז הנדל שמונה מתוך 12 החברים, בראשות יו”ר המועצה הקודם גיל עומר. עם זאת, מינוי חברי המועצה טרם עבר את אישורה של ועדת גילאור לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, כך שהתאגיד מתנהל ללא פיקוח על פעילותו. לפי חוק, הנהלת התאגיד מחויבת להגיש תקציב לשנה הבאה עד לסוף השנה הנוכחית, ועל המועצה לאשר את התקציב.
מהתאגיד נמסר: "כאן שומרים על איזון תקציבי גם בזמני חירום ובמינימום פגיעה בעובדים. נמשיך בשליחותינו הציבורית כגוף המוביל בתוכן ובהשקעה ביצירה הישראלית”.
מארגון העיתונאים נמסר: "הנהלת התאגיד בוחרת פעם אחר פעם לשבור את הכלים ולהדליף לכלי התקשורת תוכניות קיצוצים נרחבות ללא עדכון ושיח עם הוועד והארגון. חבל שההנהלה טרם הפנימה שצעדים אלו פוגעים באופן קשה במערכת יחסי האמון בין העובדים להנהלה ואין בכוונת הארגון לנהל מו"מ בנושא דרך התקשורת".