הבומרנג בעסקת טיקטוק: הנשיא טראמפ מסובב את כולם

אבל הפואנטה זהה וברורה לכל: כל ההתרחשות סביב טיקטוק היא בליל של טעויות ובלבולים, מאסה לא ברורה של מידע סותר ושגוי, החלטות תזזיתיות שמשתנות מרגע לרגע של כל המעורבים בדבר ואי-ודאות כל כך גדולה שדווקא שגיאת הקלדה מוזרה – אולי תוצאה של חתול מקלדת – היא הייצוג הנאמן ביותר שלה. ולא רק שלה, אלא של מי שהניע את גל הפרשה: דונלד טראמפ. אדם שאופיו הילדותי, נטיותו לפעול לא על פי עובדות אלא תחושות בטן והסתמכותו לא על עקרונות אידיאולוגיים ומוסריים אלא על ראייה קצרת טווח ומשאלות האגו שלו עצמו יצרו פרשה שמביכה את כל המעורבים בה. וזה רק בתקופה של חודשיים בתחום לא חשוב יחסית של פעילות רשת חברתית צעירה. אם משליכים את אותו דפוס פעילות לסוגיות הרות גורל כמו משבר האקלים ומגיפת הקורונה, קל להבין למה מצבה של ארה"ב, ובמידה מסוימת גם העולם, כל כך על הפנים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וטיקטוק צילום: איי פי', שאטרסטוק

לטובת המבולבלים, ננסה לעשות ריקאפ של השתלשלות האירועים עד כה. קצת אחרי כניסתו לפני 3.5 שנים (איך הזמן רץ כשנהנים?) סימן טראמפ את סין כארכי-נבל של משטרו, ופתח במלחמת סחר מול המדינה שכללה מכסים ומכסים נגדיים על סחורות מסין. בהמשך התפתחה המלחמה לפעילות מול חברות סיניות, כמו ענקית הסלולר וציוד התקשורת וואווי שהוחרמה על ידי ממשל טראמפ במהלך שמנע ממנה לפעול בארה"ב ואסר על חברות אמריקאיות לעשות עסקים מולה, תוך שהוא שולל ממנה בין השאר גישה לשבבים של חברות כמו אינטל וקוואלקום ולמערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (וואווי, בתגובה ובסיוע ממשלת סין, החלה לפתח שבבים ומערכת הפעלה משלה, ועלולה להפוך למתחרה של החברות האמריקאיות בתחום. אז לא בדיוק הצלחה אדירה לטראמפ).

במקביל, רשת חברתית קטנה ונישתית בשם musica.ly, שאפשרה למשתמשיה הצעירים מאוד לפרסם סרטוני ליפסינק נרכשה ב-2017 על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית בייטדאנס, שמתגה אותה מחדש תחת השם טיקטוק והפכה אותה לתופעה גלובלית שבמיוחד בשנה האחרונה החלה לאיים על הדומיננטיות של פייסבוק בעולם הרשתות החברתיות (וגם, היתה ליישום הסיני הצרכני הראשון שזוכה להצלחה משמעותית בעולם המערבי). הצלחה זו העלתה את המודעות לכך שמכיוון שמדובר בחברה סינית, יש בתיאוריה לממשלת סין אפשרות לגשת לכל מידע המשתמשים שאוספת האפליקציה, כאשר דיווחים על צנזורה של תכנים שלא נוחים לממשל הסיני לא סייעו למצבה.

ניסיונות שונים של החברה להרגיע את הרוחות לא ממש עזרו, ובסוף יולי-אוגוסט נכנס טראמפ לתמונה כשאמר תחילה שהוא שוקל לאסור על פעילות האפליקציה בארה"ב, וכמה שעות אחר כך גם שיורה לבייטדאנס למכור את פעילותה. יום למחרת כבר הכריז טראמפ שיחרים את האפלקציה במדינה.

עדיין עוקבים? כי זה הולך ומסתבך. על רקע הכרזת טראמפ ניהלה מיקרוסופט מגעים עם בייטדאנס לרכישה טיקטוק, או רכישת טיקטוק בארה"ב בלבד, או בארה"ב ובעוד כמה מדינות מערביות. מי יודע מה הלך שם? בכל מקרה, העסקה התקדמה כשברקע מאיים הדדליין של ה-15 בספטמבר שנקבע על ידי הממשל להשלמת העסקה. אבל כמה ימים לפני כן, הודיעה בייג'ינג שהיא מעדיפה שטיקטוק תפסיק לפעול בארה"ב מאשר תימכר לחברה אמריקאית.

מיקרוסופט יצאה מהתמונה ואת מקומה תפסה אורקל. עכשיו, לא היה מדובר כבר על עסקת מכירה מלאה אלא על איזו שותפות לא ברורה לחלוטין במסגרתה אורקל תשמש כ"ספקית טכנולוגיה אמינה" (Trusted Technology Provider, או Partner) של טיקטוק בארה"ב וגם תרכוש נתח מיעוט בחברה בת חדשה שתחתיה תפעל טיקטוק. בשלב מסוים, גם וולמארט הצטרפה לכל העסק ודובר על כך ששתי החברות יחזיקו ב-20% מהאפליקציה ואורקל תהיה אמונה על ניהול מידע המשתמשים, בעוד בייטדאנס תשמור על השליטה ברשת החברתית ובקניין הרוחני שלה.

בייטדאנס, הבעלים של טיקטוק צילום: רויטרס

הממשל אותת שזה נראה בסדר, ואז גם טראמפ נראה מרוצה וכולם נשמו לרווחה. היו אפילו כאלו שמיהרו להכריז על ניצחון לטראמפ. אבל אז התברר שטראמפ לא הבין שלחברות האמריקאיות יהיה נתח מיעוט בחברה, ובייטדאנס הפריכה מעשייה של טראמפ לפיה שבמסגרת העסקה תעביר החברה לממשל 5 מיליארד דולר ל"חינוך פטריוטי" (יכול היה לחשוב על מושג פחות קומוניסטי, לא?).

טראמפ שינה כיוון ואמר ביום שני שלא יאשר שום דבר פחוות מאשר "שליטה מלאה" של החברות האמריקאיות באפליקציה, רק כדי לבלבל את כולם ולהגיד כמה שעות מאוחר יותר שהעסקה דווקא נראית בסדר. בינתיים אורקל טענה שלה ולוולמארט יהיה בכלל רוב בטיקטוק, או משהו כזה, מה שבתגובה עורר הערכות שאולי בייג'ינג תתנגד לעסקה.

תמונת מצב עדכנית לשעת כתיבת שורות אלו: לא ברור האם יש עסקה, מה המתווה של העסקה, מי יחזיק במה ואיך תפעל טיקטוק, והאם העסקה בכלל תאושר על ידי המדינות הרלוונטיות.

המצב ההזוי הזה הוא בראש ובראשונה תוצאה של ההתנהלות של טראמפ. עסקה בינלאומית למכירת חברה משגשגת היא תהליך מורכב שלהשלמתו דרושים חודשים רבים, לא שבועות ספורים, וכפי שאנשי טאבולה ואאוטבריין יכולים להעיד, עלול להכשל גם אחרי שהושלמו המגעים, סוכמו הסיכומים והוסרו כל המכשולים.

אבל טראמפ, אדם בעל יכולות ממוצעות בלבד במקרה הטוב, סבור שהוא איזה סופרמן, מין גאון-על שמבין הכל, יודע איך הכל צריך להתנהל וניחן גם בתכונות מיסטיות להפוך דברים למציאות רק מכוח הרצון המאוד חזק שלו. הוא רצה שטיקטוק תהיה בבעלות אמריקאית, וחשב שאם רק ירצה מספיק ויגיד את זה הכוכבים יסתדרו. ומכיוון שהוא למרבה הצער גם נשיא ארה"ב, הכוכבים הרלוונטיים עשו שמיניות באוויר כדי להסתדר בהתאם לרצונו. אבל המציאות מורכבת יותר ממשאלות ילדותיות, כוחות מנוגדים מושכים לכיוונים שונים, והתוצאה היא הבלגן שהוא יצר בעסקת טיקטוק.

אפשר היה לסיים בכך, אבל טראמפ, כבר אמרנו, הוא נשיא ארה"ב. ומתוקף כך, יש לו השפעה מוגדלת על החיים של כולנו. לפעמים ראיית המציאות הילדותיות שלו יכולה להסתדר לטובה, כפי שקרא לאחרונה בהסכמים של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל – תוצאה של הרצון של טראמפ לפתור את הסכסוך במזרח התיכון. אבל לרוב התוצאה היא פגיעה משמעותית בארה"ב ובשאר העולם.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: בלומברג

התפרצות הקורונה בארה"ב היא דוגמה מעולה לכך. טראמפ מאוד לא רצה מגיפה משתקת בחודשים האחרונים של כהונתו. אז הוא ניסה להתעלם, להכחיש, לשקר ולסלף. התנגד לסגר, לחץ לפתיחה מוקדמת ולא מבוקרת של הכלכלה, התעלם מעצות מדענים, יצא בקמפיין מוזר נגד מסכות, הבטיח שוב ושוב שהנה הנה זה הולך להעלם והכל יהיה בסדר. התוצאה ידועה: ארה"ב היא המוקד העולמי של המגיפה עם יותר מ-200 אלף מתים וקרוב ל-7 מיליון מקרים, בשעה שאצל שנואת נפשו סין, שם פעלו בנחרצות ובמהירות, סופרים רק כ-4,600 מתים ופחות מקרים ממספר הקרבנות בארה"ב. לנגיפים לא אכפת מה טראמפ רוצה, והם ימשיכו להתפשט להדביק ולהרוג אנשים לא משנה כמה חזק הוא רוצה שהם ייעלמו.

ואם בכל הנוגע לקורונה אחראי טראמפ לחיסול ארה"ב, במשבר האקלים הוא כבר מאיים להביא את האנושות לקצה. בשבוע שעבר, כשהגיע לקליפורניה לפגישת חירום עם בכירי הממשל על רקע שריפות הענק שמכלות את המדינה, פלט טראמפ שבקרוב "זה יתקרר", וטען שגם המדענים לא יודעים מה יקרה. טראמפ אולי רוצה שהאקלים יתקרר, ואולי הוא חושב שהוא יודע יותר טוב מהמדענים מה הולך לקרות או לא לקרות. אבל זו חשיבה מיסטית שמתאימה יותר לילדים בגיל הגן. המציאות לא משתנה רק כי אנחנו מאוד רוצים בכך. אדם בכל יכולות ממוצעות (במקרה הטוב), לא יכול להכיר ולהבין מצבים מורכבים יותר טוב ממדענים שהקדישו את חייהם לנושא.

בחסות תפיסות שגויות אלו קידם טראמפ בשנים האחרונות מדיניות אנטי-אקלימית במובהק, שלא רק שלא קידמה את המאמצים לצמצום פליטות גזי חממה אלא ביטלה מהלכים והחלטות קיימות בתחום – וקירב את האנושות עוד יותר אל נקודת האל-חזור ממנה העתיד היחיד שאפשר להבטיח לילדינו הוא נראה כמו קליפורניה בימים אלו.

וכשזה המצב, באמת שהדבר היחיד שאפשר להגיד הוא ekejechb ecehggedkrrnikldebgtkjkddhfdenbhbkuk.