סטארט-אפ ניישן סנטרל: הניתוק מחו"ל הוא הזדמנות לניסויי טכנולוגיה בישראל

בעוד העולם כולו חושש מתרחיש שבו ענפי הטכנולוגיה משגשגים, אך יתר הענפים מתקשים להתאושש, אפשר לומר שישראל חיה במציאות זו כבר שנים. התדמית הבינלאומית של ישראל היא של סטארט אפ ניישן, אך בפועל, כפי שבא לידי ביטוי באופן כואב במיוחד בתקופת הקורונה, אזרחי המדינה לא בהכרח נהנים מפירות הפיתוחים המתקדמים. כך למשל, במדינות רבות נעזרים בטכנולוגיות ישראליות בפיתוח אפליקציות מתקדמות לשבירת שרשראות ההדבקה וגם לחלוקה מהירה של סיוע כלכלי ממשלתי, אך דווקא בישראל פעולות אלה עדיין נעשות באופן מיושן.

ב־SNC (סטארט אפ ניישן סנטרל), ארגון ללא מטרת רווח, שמתמקד בקידום סטארט אפים מקומיים, גיבשו נייר עמדה מיוחד שמתפרסם הבוקר ובו מתוארת ההזדמנות הגדולה שנולדה בתקופת הקורונה לכינון שינוי עמוק בכלכלה.

הקורונה, אומרים ב־SNC, יכולה להפוך את ישראל לאומת הייטק אמיתית. "היעד העיקרי צריך להיות מקסום הערך שתפיק ישראל מתעשיית החדשנות שלה", אומרים ב־SNC, שבראשו עומד פרופ' יוג'ין קנדל.

ההייטק מנותק מהמיינסטרים

"ההייטק הוא המגזר בעל הפריון הגבוה ביותר בישראל, אולם במהלך השנים המגזר התרחק מכלכלת המיינסטרים של ישראל", אומרים ב־SNC. "הרבה חברות העתיקו את ההנהלה למדינות אחרות. במקביל, הביקוש הגדול למהנדסים הוביל להאמרת המשכורות וכתוצאה מכך להחמרת אי־השוויון, מה שהוביל לעוינות כלפי ההייטק מצד חוגים מסוימים. המסלול הזה מסוכן. הנתק ההדרגתי של המגזר מכלכלת המדינה עלול להפוך אותו למטרה לחקיקה פופוליסטית שתתייחס אליו כאל מגזר המנצל את הכישרונות המקומיים אך שומר את הרווחים לעצמו. תרחיש זה הוא איום חמור על קיומו של ענף ההייטק ועל כלכלת ישראל".

יוג'ין קנדל, מנכ"ל SNC צילום: יובל חן

הארגון מצביע על שני מישורים מרכזיים בהם הקורונה יצרה כר נוח לשינוי שעשוי לחבר אוכלוסיות נרחבות יותר בישראל להייטק וגם לאפשר להן להנות מפירותיו. ההיבט הראשון הוא שימור של פעילות הסטארט אפים בישראל. ההיבט השני הוא שילובן בהייטק של אוכלוסיות שונות.

רוב החברות הישראליות נוטות לחפש את הלקוחות הראשונים בחו"ל, משום שהשוק הישראלי קטן. בנוסף, הביקוש המקומי לפתרונות דיגיטליים הוא נמוך מפני שהרבה מגזרים מסורתיים בישראל תפסו את עצמם כחופשיים מאיומים מצד הטרנספורמציה הדיגיטלית העולמית. שתי הנחות אלו כבר אינן נכונות. מאחר שנסיעות עסקיות יהיו קשות לביצוע בחודשים הבאים חברות הייטק ישראליות יעדיפו לפנות ללקוחות מקומיים ונגישים יותר. הן עשויות להתרחב לחו"ל אך להותיר את אתרי הבטא והפיילוטים בישראל.

אם החברות אכן יפעלו כך, האזרח הישראלי ירגיש שינויים משמעותיים בשני תחומי חיים שעד היום נותרו מיושנים למדי בגלל רגולציה ובגלל דילוג הסטארט אפים על המשק הקטן. הראשון הוא עולם הבריאות הדיגיטלית שכבר החלה להיכנס לשימוש בבתי חולים וקופות חולים בארץ מאז התפרצות הקורונה, כאשר חברות סטארט אפ קיבלו פניות להתקין את הפתרונות שלהן בישראל. תחום בולט נוסף הוא הפינטק, שגם בו לחברות ישראליות יש נוכחות אדירה ברמה העולמית, אך נוכחות מצומצמת בשוק המקומי. אימוץ טכנולוגיות פינטק בתחומי ההלוואות, הביטוח והתשלומים המיידים יקטין עלויות עבור הצרכן.

יותר חרדים להייטק

כדי לסייע לסעיף הראשון להתקיים צריך לפתור גם את סוגיית המחסור בכוח אדם טכנולוגי מיומן בישראל. "הבעיה העיקרית היא שקבוצת אוכלוסייה אחת שימשה כמקור העיקרי להון אנושי — גברים יהודיים לא חרדים. משאב זה עומד בפני מיצוי", אומרים ב־SNC. "המעבר לעבודה מרחוק, גם אם חלקי, מהווה הזדמנות לשינוי הסטטוס קוו וחיזוק נוכחותן של אוכלוסיות בתת ייצוג בהייטק". עבור המגזר החרדי, שמהווה רק 3% מעובדי ההייטק, והנשים החרדיות בעיקר, עבודה מהבית פותרת גם את סוגיות הכשרות והצניעות שלעתים מונעות מהם להשתלב בהייטק.

עבודה מרחוק היא גם פתרון עבור ערביי ישראל שמתגוררים בחלקם הגדול בצפון. הכותבים מציינים כי מספר בוגרי תואר ראשון בלימודי מדע וטכנולוגיה מקרב הערבים הוכפל בין 2012 ל־2018, אך חלקם בהייטק הוא 4% בלבד.

ב־SNC אומרים כי בקרוב תורגש ירידה בגיוסי הון של חברות הייטק. בינתיים החברות הישראליות ממשיכות לגייס כסף מקרנות הון סיכון, אך מדובר לרוב בעסקאות שנולדו לפני הקורונה.