סמסונג בוחנת רכישת אחזקה ב-ARM
הענקית הקוריאנית שוקלת רכישה של כ-3% עד 5% בחברת השבבים שבבעלות סופטבנק היפנית. מטרת הרכישה של סמסונג היא לצמצם את התמלוגים שהיא משלמת ל-ARM על השימוש בעיצוביה בשבבי אקסינוס שהיא מייצרת
סמסונג שוקלת רכישה של כ-3% עד 5% מ-ARM, כך על פי דיווח בתקשורת הקוריאנית אמש (ג'). מקורות בתעשיית ההייטק הקוריאנית - ככל הנראה מהחברה עצמה - הסבירו שאין כוונה להצטרף למירוץ הרכישה של חברת עיצוב שבבי הסמארטפונים הבריטית. ARM נמצאת כרגע על המדף לאחר שבעלת הבית הנוכחית שלה, סופטבנק היפנית, מנסה לממש את ההשקעה שביצעה בה. על פי הערכות, סופטבנק נקבה בהערכת מחיר של כ-41 מיליארד דולר.
שבבי ARM צילום: בלומברג
נשיא סמסונג העולמית צ'וי גי סונג צילום: בלומברג
קראו עוד בכלכליסט:
- סמסונג עצרה את הייצור במפעל המחשבים האחרון שלה בסין
- צמיחה של 23% ברווח התפעולי של סמסונג ברבעון השני
- סמסונג תציג את דגמי הגלקסי החדשים באירוע מקוון ב-5 באוגוסט
על פי התכנית של סמסונג, שאר מניות החברה יירכשו בידי התאגדות של חברות שבבים, כך על פי מקור המקורב למגעים. המטרה העיקרית של סמסונג היא לצמצם את התמלוגים שהיא משלמת ל-ARM על השימוש בעיצוביה בשבבי אקסינוס שהיא מייצרת. ענקית האלטרוניקה הקוריאנית החזיקה עד שנה שעברה במרכז פיתוח עצמאי בטקסס שעיצב עבורה את המעבדים וערכות השבבים, אך במסגרת קיצוצים הוחלט לסגור אותו. מאז היא עושה שימוש בעיצובים של ARM בדומה לשאר התעשייה.
רכישה של ARM יכולה להשתלם למספר לא קטן של חברות טכנולוגיה. אפל למשל צפויה לעבור למעבדי ARM במחשבי המק החל מהשנה הבאה. כך שגם היא מעוניינת לרכוש אותה או לפחות אחזקה חלקית. כמו כן אתמול פורסמו דיווחים שגם NVIDIA הצטרפה למירוץ - אם כי הסיכוי שהיא תזכה קטן וזאת בגלל המחסומים הרגולטוריים שהיא תצטרך להתמודד עימם כמו גם עם גיוס הסכום הנדרש שעדיין גדול עליה בכמה מידות.
שבבי ARM צילום: בלומברג העיצובים של ARM אינם משמשים רק בסמארטפונים או במחשבי מק כיום. ניתן למצוא אותם גם במכונות כביסה, מכוניות ומוצרים נוספים. שליטה בה תספק לבעליה יתרון מסחרי עצום ככל שמדובר ביצרנית שבבים. כל חברה עוסקת בתחום השבבים, בין אם בייצור, פיתוח או כל פעילות אחרת, תצטרך להוכיח שהרכישה לא תחסום את התחרות.
נשיא סמסונג העולמית צ'וי גי סונג צילום: בלומברג זו כנראה גם הסיבה שסמסונג מראש לא מנסה לרכוש את כל החברה. עם זאת, קונסורציום של חברות עשוי לאפשר להעמיד את העיצובים של החברה לרשות כל החברים בו - פתרון שיכול להפיס את דעת רשויות התחרות השונות במדינות. כך היא עשתה למשל כשרכשה נתח של כ-3% מ-ASML ההולנדית ב-2012 עבור כ-640 מיליון דולר. חברה שבה גם לאינטל יש חזקה. ASML היא החברה היחידה בעולם שמייצרת מערכות ליטוגרפיה הנחוצות לייצור שבבים, כך שגם כאן היה חשש להשתלטות של שחקנית אחת עליה.
מאז מכרה סמסונג חצי מהאחזקה שלה ב-2016 וכעת מחזיקה רק ב-1.5% ממנה. זאת בעוד המכירות של ASML לסמסונג מייצגות כ-29% מהכנסותיה נכון לרבעון ה-1 של השנה. מודל מעין זה עשוי להתברר כמתאים גם לעסקה מול ARM, אם כי זה אומר שזה ידרוש הקמה של גוף משותף בתעשייה. תהליך שעשוי לקחת זמן מה עד שיושלם.
