ועדת כלכלה דורשת: מימון של האוצר בפריסת סיבים אופטיים באזורים לא כדאיים כלכלית

ועדת הכלכלה של הכנסת דורשת השתתפות של המדינה במימון פריסת תשתית סיבים אופטיים באזורים לא כדאיים כלכלית – כך עולה מישיבה שקיים היום (ג') יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, ועסקה בשיפור ופיתוח תשתיות התקשורת בתחום האינטרנט והסלולר. הישיבה התקיימה, בין היתר, על רקע משבר הקורונה שהוביל את המשק לעבודה מהבית והגביר את השימוש ברשת.

מרגי אמר כי הדיון פותח את התחרות בין משרד התקשורת לבין משרד התחבורה – מי יוציא את המדינה מהר יותר מהפקק. הוא התייחס לקרן שתוקם במימון פרטי של חברות התקשורת לטובת פריסה של סיבים באזורים לא כדאיים כלכלית, ואמר כי האוצר צריך לתת מימון ביניים לקרן, כדי להתחיל בפריסה כבר מהשנה הראשונה לתוכנית ולא להמתין עד שיצטברו בה כספים. הוא הסביר כי בצורה זו האוצר לא מממן, אלא רק מעמיד רשת ביטחון לתחילת עבודה בשנים הראשונות.

יעקב מרגי יו"ר ועדת הכלכלה צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

שר התקשורת, יועז הנדל, הוסיף כי נדרשת עבודה משולבת של השקעה תקציבית וקרא להקים צוות משימה ייעודי לעניין הזה, שכן זו משימה לאומית. הוא ציין כי יש עבודה מאומצת של משרד התקשורת והאוצר לגשר על הפער הזה. במסגרת ראיון שנתן לכלכליסט בתחילת החודש מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, הוא אמר: "שלוש השנים הראשונות של הקרן צריכות להיות ממומנות על ידי המדינה. השר חושב פועל למען זה בתיאום עם שר האוצר". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, ציינה כי ישראל נמצאת בתחתית הנגישות לרשתות הסיבים ביחס לעולם – 30% ממשקי הבית כאשר רק 6% מנויים, ובתחתית הרשימה של מדינות העולם מבחינת מהירות הגלישה הסלולרית – 22 מגה לעומת ממוצע של 50 מגה במדינות ה-OECD.

מתווה הסיבים האופטיים שגיבש משרד התקשורת מעניק פטור לבזק ו-HOT מחובת פריסה כלל ארצית ומקנה לבזק את הזכות לבחור היכן תבחר לחבר משקי בית לרשת הסיבים שלה, שחלק גדול ממנה – כ־60% משטח המדינה – כבר פרוס וממתין לחיבור. בזק תידרש להשלים הפריסה תוך חמש שנים. באזורים בהם בזק תבקש להימנע מפריסה, משרד התקשורת יוציא מכרזים ויסבסד את עלויות ההקמה והחיבור מקרן שתמומן על ידי חברות התקשורת - 0.5% מהכנסות החברות. בקרן צפוי להצטבר כ-90 מיליון שקל בשנה, כך שהפריסה צפויה להימשך כעשור.

ההערכה של משרד התקשורת היא שבזק תבחר לפרוס כ-80% מהמדינה. הרן לבאות, אחראי רגולציה בחברת הסיבים IBC, הוסיף כי אם בזק תפרוס 70% אז כספי הקרן לא יספיקו על מנת לפרוס עוד 30% תוך עשור. כמו כן, במסמך שהוכן ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, התייחסה בזק ואמרה: "חובת הפריסה בהיקף של 100% באזורים הכדאיים כלכלית תוך חמש שנים אינה אפשרית נוכח המורכבות הכרוכה בהספקת שירות למאות אלפי בניינים".

מרגי סיכם ואמר: "חברי הוועדה הביעו חשש מפריסת תשתית הסיבים ביישובים בהם הכדאיות הכלכלית נמוכה, על אף המימון של הקרן, והוועדה מבקשת לקבוע בעניין זה יעדי פריסה ברורים וחובת דיווח חצי שנתית לוועדה. עוד מבקשת הוועדה ממשרד האוצר להעמיד רשת ביטחון למימון ביניים לקרן". עתה, נותר לראות אם ההצהרות וקריאת הכיוון, יתורגמו ליכולת של הוועדה לבצע שינויים במתווה הסיבים האופטיים, במסגרת כניסתו לחוק ההסדרים.