טיוטת חוק ההסדרים: להייטק המקומי יהיה קל יותר להתמזג

פרק ההייטק בחוק ההסדרים המוצע מסתמך לא מעט על הקיים ומנסה להוציא לפועל מהלכים שכבר דובר בהם בעבר, וזאת לצד הפקת לקחים ממשבר הקורונה שעיקרה הקלות מיסוי למשקיעי הייטק.

אם האתגר המרכזי של ההייטק היה מחסור בכוח אדם, משבר הקורונה דחק בעיה זו לשוליים. יש לא מעט סימנים שגם חברות הטכנולוגיה עומדות בפתחו של גל פיטורים משמעותי שישחרר כוח אדם מיומן, מה שעשוי ליצור היצף בתחום. חוק ההסדרים כולל אמנם סעיף של הגדלת היצע כוח אדם מיומן בתחום, אבל עיקרו בתקצוב מוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים בהיקף של 273 מיליון שקל, ופחות תשומת לב מוקדשת למתן פיתרון מהיר למחסור אקוטי כגון הפעלת תוכניות הכשרה למיניהן.

עיקר תשומת הלב הופנתה למה שמוגדר בחוק כהסרת חסמים בהייטק ובדגש על 3 היבטים שונים: השקעות אנג'ל, עסקאות רכישה של חברות ישראליות, ומתן הלוואות על ידי גופים פיננסים זרים.

אנג'לים הם משקיעים יחידים, בד"כ יזמים בעבר או בהווה, שצברו הון מאקזיט שעשו. ההתמקדות היא בפישוט ההגדרות ב"חוק האנג'לים" שהיוו לדעת מנסחי המסמך, חסם למשקיעים. דובר למשל על ביטול הגדרות חברת־מטרה וחברה מתחילה, וקביעת הגדרה אחידה לעניין חברת מחקר ופיתוח, ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות לחדשנות וכן ביטול הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות, ועוד. השינויים הם תגובה לטרנד בשוק הישראלי והגלובלי של מיעוט השקעות בחברות צעירות ונטייה של קרנות הון סיכון להעדיף חברות צמיחה.

כנס צופן להשמה בהייטק למגזר ערבי צילום: אלעד גרשגורן

הקלות נוספות מוצעות לחברה ישראלית הרוכשת חברה ישראלית או זרה. ההטבות אקוטיות במשבר הקורונה שהביא עמו שלל הזדמנויות רכישה בשוק. המטרה היא לעודד חברות ישראליות לבצע רכישות, במקום להיות אלה שנרכשות או על מנת לתת להן דחיפה של צמיחה אנאורגנית, ולבסס אותן כשחקניות משמעותיות בשוק החדש שיווצר.

לשם כך מוצע לבטל את התנאי הדורש כי לא יתקיים מיזוג בין חברות במקרה של רכישת חברה ישראלית. במקרה של רכישת חברה זרה, מודגש כי ההטבות ינתנו בתנאי שהקניין הרוחני בבעלות החברה הזרה הועבר לישראל, כמו גם שייקבעו כללים על מנת לוודא שהעסקה הובילה ליצירת ערך למדינת ישראל. במילים אחרות, השאיפה היא לנצל את המשבר הנוכחי על מנת לעודד גל של רכישות על ידי חברות ישראליות. הדבר מצריך כמובן הון זמין, והנה סעיף בנושא זה בחוק: להקנות למוסד פיננסי זר פטור ממס בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות.

במצב הנוכחי המלווים הזרים מגלגלים את תשלום הניכוי במקור בו הם מחויבים, על החברה הישראלית מבקשת ההלוואה. כדי לאפשר לחברה אפיק מימון שאינו גיוס הון שמדלל אחזקות ישראליות בחברה וכתוצאה עלול לגרום גם להעברת חלק ניכר מפעילותה לחו״ל, מבקשים להקל על קבלת מימון בצורת הלוואה.

הסעיף התקציבי החשוב ביותר הוא "קידום המובילות הטכנולוגית של ישראל" שמוקדש להפעלת תכנית חומש לאומית למדע וטכנולוגיית קוונטים בהיקף של כ־1.253 מיליארד שקל לשנים 2020–2025. זוהי זריקת מרץ לתוכנית מ־2019 שטרם הופעלה, ותתוקצב ע"י הממשלה ומוסדות אקדמיים ותעשייה שישתתפו בתכנית. היא תכלול פיתוח הון אנושי מחקרי לנושא טכנולוגיית קוונטים, הקמת מרכזי מחקר ופיתוח ועוד.