הבעיות של המדיה החברתית עמוקות יותר מהחרם על פייסבוק

מדיניות התוכן של פייסבוק ברשת החברתית ובאינטסגרם היא בעיה אמיתית עם השלכות קשות, שאין לזלזל בה. אבל התמקדות בה בלבד, או אפילו בהבט רחב יותר של המדיניות של חברות מדיה חברתית אחרות, עלולה לגרום להחמצת התמונה המלאה והמורכבת יותר של השיח המקוון, במיוחד זה שמתנהל בצורה סמויה יותר, במקומות שבהם קשה הרבה יותר לראות מה מפורסם ומה נמחק, ושלמדיניות שקובעת פייסבוק אין כל דריסת רגל משמעותית.

פרסומות בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

כי בשעה שכל העולם מתמקד בשאלות כמו האם פייסבוק צריכה לצנזר תכנים מסיתים ומסוכנים אם האם יש לאסור על פוליטיקאים כמו דונלד טראמפ לשקר בלי הגבלה, במקומות אחרים ברשת מתנהל שיח מסוכן דומה, בצורה מבוזרת יותר אך מזיקה לא פחות, במידה רבה מבלי שניתן יהיה לבחון את היקף התופעה או שלפלטפורמות עצמן תהיה אפשרות להתערב בנעשה.

הכוונה כאן היא לאפליקציות המסרים המיידיים, ובראשן ווטסאפ והקבוצות השונות שפועלות באפליקציה. השיח בקבוצות אלו יכול, פעמים רבות, להתנהל בדפוסים מזיקים שדומים לאלו שאפשר למצוא ברשת החברתית של פייסבוק, בהבדל חשוב שהופך את הנעשה שם לבעייתי בצורה אחרת לגמרי: השיחות בווטסאפ מוצפנות לחלוטין, וכתוצאה אין לפייסבוק או לאף גורם אחר שאינו חלק מהשיחה לדעת מה נעשה בה, וכתוצאה אין כמעט שום אפשרות להתערב או להגביל את הדברים שנאמרים שם.

ווטסאפ צילום: שאטרסטוק

הבעייתיות של ווטסאפ מורגשת היטב בתקופה האחרונה על רגע מגיפת הקורונה והתגובה החריפה לה, שהביאה כבר בסוף מרץ לעלייה של 40% בשימוש באפליקציה. בתחילת המגיפה, מציין הסוציולוג והכלכלן פרופ' וויליאם דייוויס מגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, במאמר נרחב שפרסם הגארדיאן, משתמשים רבים נסמכו על קבוצות עזרה הדדית שצצו באפליקציה והשתמשו בה כדי לתחזק קשרים עם חברים ובני משפחה. "ואולם באמצע אפריל, התפקיד של ווטסאפ במגיפה נעשה אפל יותר", הוא כתב. "תיאוריות קונספירציה על הפריסה של רשתות דור חמישי טענו שאנטנות סלולר אחראיות להתפשטות המחלה. בבריטניה אנשים החלו להצית אנטנות סלולריות. במקביל, האפליקציה שימשה להפצת קליפי קול מזויפים, כמו הקלטה שבה דובר, שלטענתו עובד בשירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS), אמר שאמבולנסים לא יסייעו עוד לאנשים עם קשיי נשימה".

לא מדובר בבעיה חדשה בווטסאפ. בשעה שבמשאל העם על הברקזיט ובבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב הופנתה תשומת לב ניכרת להתערבות הזרה של רוסיה באמצעות פייסבוק, הבחירות לנשיאות ברזיל ב-2018 ובהודו בשנה שעברה התאייפנו בהעברת מסרים נפיצים בווטסאפ, כאשר בהודו נקשרה פעילות באפליקציה למהומות שהביאו למותם של 30 איש לפחות.

אפליקציות בבעלות פייסבוק

הבעיה הייחודית של ווטסאפ היא כמובן לא סוג המסרים שמועברים בה, דברים כאלו אפשר למצוא בכל מדיה חברתית אחרת, אלא העובדה שהמסרים שם מוצפנים כך שאפילו פייסבוק, הבעלים של האפליקציה, לא יכולה לקרוא אותם – ולכן אין לה שום אפשרות אפילו להפעיל מדיניות כלשהי להתמודדות עם תכנים מזיקים. ברשת החברתית למשל, פייסבוק מסירה בעקביות תכנים קיצוניים, כמו גזענות מובהקת נגד קבוצות מדויקות, ופיתחה אמצעים שונים להגבלת תפוצה של פייק ניוז שמתבססים במידה רבה על מערכות בינה מלאכותית שסורקות בקביעות את הפוסטים השונים.

בווטסאפ אמנם יושמו אמצעים שנועדו לסייע בהגבלת הפצה של מידע בעייתי, כמו הגבלת האפשרות להעביר הלאה הודעה למספר מועט של מתשמשים בכל פעם, אך אין שום דרך לדעת מה נאמר שם. "קבוצת ווטסאפ יכולה להתקיים מבלי שמישהו מחוצה לה ידע על קיומה, מי החברים בה ומה משותף בה", כתב דייוויס. כתוצאה "היכולת להפיץ מידע שקרי והאשמות שווא הופכת לגדולה יותר מהיכולת לעצור אותם".

בעיות אלו אינן חדשות, וגם לא בלתי ידועות. הן פשוט לא מקבלות את אותה תשומת לב כמו הבעיות באפליקציות היותר פומביות של פייסבוק. כשטראמפ אומר משהו גזעני או קורא לאלימות ברשת החברתית, ופייסבוק לא עושה כלום בתגובה, כולם יודעים את זה – הדבר הופך לאייטם חדשותי בכל העולם. כשמישהו מפיץ תיאוריית קונספירציה או מידע שקרי מסוכן בקבוצת ווטסאפ, הדבר ידוע רק לכמה עשרות או מאות החברים בקבוצה, וגם אם המידע מפריע לאחד החברים אין למי לפנות על מנת להתריע עליו. לכל היותר אפשר להגיב בקבוצה, וכולנו יודעים כמה מוצלח זה יהיה. אמנם התפוצה של המידע הזה תהיה אולי קטנה יותר בהתחלה, אך הוא עדיין יכול להתפשט במהירות מקבוצה לקבוצה ולהגיע למיליוני אנשים בזמן לא רב – ועדיין להישאר מתחת למכ"ם של פייסבוק או התקשורת, כשההשפעות האפשריות שלו יתבררו רק במועד מאוחר הרבה יותר.

אין פתרון פשוט לבעיה של ווטסאפ, אם פייסבוק תסיר את ההצפנה ותתחיל לנטר פוסטים בקביעות כדי למנוע הפצת מידע שמפר את המדיניות שלה יש סיכוי סביר שהמשתמשים יתאיידו במהירות רבה ליישום חלופי. ולהצפנה יש יתרונות רבים וחשובים, אחד הבולטים שבהם הגנה על משתמשים ממכונות הריגול ואיסוף המידע הרעבתניות של מדינות שונות, שמאזנים אם לא עולים על חסרונותיה.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק צילום: בלומברג

מדובר כאן בבעיה מורכבת, אין פתרון קל אחד ברור ופשוט, לא עניין שניתן לפתור או לצמצם באמצעות שינוי מדיניות או אכיפה נחושה יותר. וזו בדיוק הסיבה שאסור לשים את הבעיה הזו בצד. מה שקורה בווטסאפ נחבא יותר מהעין הציבורית, זוכה לפחות חשיפה וכתוצאה מעורר פחות זעם ופחות תגובה. קמפיין החרם הנוכחי מתמקד במדיניות ניהול התוכן של פייסבוק ברשת החברתית ובווטסאפ, אך אפילו אם ישיג את כל מטרותיו (וזה חתיכת אם), הבעיה של הפצת תוכן שקרי, גזעני, מסית, מפלג ואלים תישאר, ואולי אף תחריף, במקומות אחרים שבהם השיח עמום ומעורפל יותר בעבור גורמים חיצוניים.

קמפיין החרם נגד פייסבוק זכה לעניין תקשורתי רב ומוצדק, ומטרותיו ראויות לשבח, אבל הוא לא יכול להפוך לחזות הכל. הבעיות השונות של המדיה החברתית בתחום התוכן עמוקות יותר, רחבות יותר, ומורכבות יותר. אין להן פתרון פשוט, יכול להיות שאין להן פתרון כלל, אבל בתור התחלה אנחנו חייבים, לכל הפחות, להיות מודעים אליהן. להבין שיש דברים שאולי אנחנו לא רואים בקלות, אך הם בעלי השפעה לא פחותה מהדברים שנגישים לנו.