לא רק בארה"ב: מינוף הטכנולוגיה לדיכוי האוכלוסיה הוא בעיה בינלאומית

בצל המחאה האדירה נגד הגזענות הממסדית, ששוטפת את ארה"ב בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אחת התגובות המיידיות של חברות טכנולוגיה היתה להודיע על עצירת מכירה של טכנולוגיית זיהוי פנים לכוחות משטרה. IBM היתה הראשונה, מיקרוסופט הצטרפה מהר מאוד ואפילו אמזון, חברה שבעבר סרבה להביע התרגשות מההשלכות האתיות של פעילותה, השהתה את המכירות למשטרה לשנה לפחות.

הפגנות הענק שהובילה את חברות הטכנולוגיה לעצור מכירת טכנולוגיה לזיהוי פנים צילום: גטי אימג'ס

ברקע מהלכים אלו, עמדו מחקרים שהצביעו על כך שמערכות אלו מתקשות, בלשון ההמעטה, בזיהוי פנים של כל מי שאינו גבר לבן, וחשש שטעויות אלו יביאו להאשמת אנשים חפים מפשע על לא עוול בכפם, וכן אפשרות של ניצול לרעה על ידי שוטרים עם גישה למערכות. אבל סוגיות אלו הן רק פני השטח של בעיה עמוקה יותר: הקטלוג והמסחור של שחורים, כחלק מאמצעי השליטה בהם, שבעשורים האחרונים הוחרף באמצעות שימוש בטכנולוגיות ואמצעי מעקב. מדובר בתהליך שפרופ' סימון בראון מאוניברסיטת טקסס באוסטין מזהה בספרה ככזה שיסודותיו טמונים עוד בימי סחר העבדים הבין-אטלנטי, כשאנשים שחורים היו בגדר סחורה לכל דבר.

בראשית המאה ה-20, כשמצלמות הפכו לנפוצות יותר, ועל רקע מעשי הלינץ' הנפוצים באותה עת באפרו-אמריקאיים, חברה הטכנולוגיה לסוג חדש של דיכוי. "אנשים לבנים שהשתתפו בלינצ'ים האלו צלמו את הגופות, חלקו גלויות, לקחו חלקי גופות", אמרה בראון בראיון לאתר וויירד. "אלו היו מעשים טקסיים שהיוו חלק מהקהילה הלבנה, חלק מההיווצרות של עליונות לבנה. זה סוג שיטור. לא שיטור מילולי, אבל זה עדיין ניסיון לשלוט בחיים שחורים ובהתנגדות של שחורים".

בעשורים שלאחר מכן, התרבו המקרים שבהם טכנולוגיה נוצלה לדיכוי מיעוטים מוחלשים. אירועים בולטים כוללים את הניטור וההכנסה למחנות מעצר של אזרחים ממוצא יפני בזמן מלחמת העולם השנייה, תוכנית מעקב נרחבת שהפעיל ה-FBI בין 1956 ל-1971, ושהתמקדה בעיקר במנהיגי זכויות אזרח שחורים (ד"ר מרטין לותר קינג היה מטרה בולטת, ושיחות הטלפון הוקלטו בעקביות על ידי הארגון) ופעילי עצמאות בפורטו ריקו (ומנגד, גם בקו קלוקס קלאן), ויותר לאחרונה המעקב הפולשני אחרי אזרחים מוסלמים בתקופה שאחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, כולל שיתוף פעולה בין משטרת ניו יורק ל-CIA.

האח הגדול של היום עוקב אחרי כולנו. איור איור: יונתן פופר

"במקום לראות במעקב כמשהו שנוצר על ידי טכנולוגיות חדשות, כמו זיהוי פנים או רחפנים, צריך לראות בו כמשהו מתמשך, כחלק מההתייחסות שלנו לגזענות ומהמאמצים המתמשכים לשמר את הסדר הנוכחי", כתבה בראון בספרה. בהתאם, היא לא אופטימית מדי לגבי היכולת של גורמים כמו סרטונים של אלימות משטרתית להביא לשינוי. "אני לא חושבת שהמצלמה תציל אותנו מהמצלמה, כי היא בהחלט לא תעשה את זה", אמרה בראון לוויירד. "סרטונים לבדם לא יביאו לשינוי משמעותי בעבור שחורים שמתנגדים למעקב או לעליונות לבד".

"אמזון שתומכת בתנועת Black Lives Matter היא אותה אמזון שארגנה קמפיין נגד עובדים במחסנים שלה" צילום: רויטרס

בעיה מרכזית בהקשר זה שמזהה בראון היא התפיסה שיש לרבים שטכנולוגיה היא נייטרלית, והקושי להשתחרר מתפיסה זו. "קשה לשחרר רעיון מסוים לגבי טכנולוגיה, להבין שלאורך ההיסטוריה היא משמשת לקידום עליונות לבנה, מיזוגניה או טרנסופוביה. להרבה אנשים קשה לראות את זה".

הדברים שאומרת בראון מתמקדים אמנם בארה"ב, אך נכונים למדינות נוספות, ובהן ישראל. טכנולוגיות מעקב וריגול שונות שמפותחות כאן לא מופנות נגד האוכלוסייה החזקה, קרי אזרחים ממוצא יהודי (ביוצא הדופן של הפעלת כלי הריגול של השב"כ נגד כלל האוכלוסייה במסגרת המאמצים לבלום את הקורונה), אלא משמשים את כוחות הביטחון בעיקר בפעילותם כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. שם מתרכזים עיקר מאמצי השב"כ, אפשר לשער תוך שימוש באמצעים מתוחכמים הרבה יותר מאלו שנעשה בהם שימוש במסגרת המאבק בקורונה, וגם שם חברות פרטיות פורסות טכנולוגיית מעקב לשימוש נגד האוכלוסייה מעוטת הזכויות שבשליטת ישראל.

הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה היא AnyVision הישראלית, שלפי כתבת תחקיר שפורסמה ב-NBC וכלי תקשורת נוספים הפעילה מערכות זיהוי פנים ומעקב ברחבי שטחי יהודה ושומרון כנגד האוכלוסייה הפלסטינית המקומית. חקירה שיזמה מיקרוסופט, משקיעה מרכזית בחברה, העלתה אמנם שהטכנולוגיה של אניוויז'ן שימשה לזיהוי פנים במעברים, אך לא כאמצעי ריגול ומעקב המוני, ואולם מיקרוסופט החליטה בכל זאת למכור את אחזקותיה בסך 74 מיליון דולר.

גם בסין, מדינה שבאופן כללי לא נרתעת מלהפעיל אמצעי מעקב נגד אזרחיה, אוכלוסיות מיעוטים סובלות באופן מיוחד מאמצעים אלו. הבולטת שבהם היא אוכלוסיית האויגורים, שמצויה תחת משטר קיצוני של ניטור ומעקב תמידי, מעמיק ומפחיד.

מינוף טכנולוגיה לדיכוי אוכלוסייה היא לא רק הבעיה של המיעוט השחור בארה"ב, וזו לא בעיה חדשה. זו בעיה של אוכלוסיות מדוכאות בכל העולם, ששורשיה מסתעפים עשרות שנים רבות אל העבר, פעמים רבות קשורים עבודות לפיתוח הטכנולוגיה עצמה.