בארה"ב מתכננים צמיד מעקב לתלמידים: בישראל אסור לתת לזה לקרות

החזרה לשגרת הלימודים, שהחלה בתחושת הקלה משמעותית, הפכה בשבועיים האחרונים למקור ללחץ וחרדה בעבור ישראלים רבים, אחרי שהתברר שבתי הספר, אפילו בכיתות הגבוהות יותר, מתקשים לשמור על הנחיות הריחוק הפיזי וענידת המסכות והפכו למוקד הדבקה מרכזי של נגיף הקורונה. ההתפרצות בגימנסיה בירושלים זכתה למרבית תשומת הלב, אבל היא לא היחידה. נכון ליום שישי זוהו 304 תלמידים ועובדים כנשאים של הנגיף ו-13,702 נוספים נדרשים להיכנס לבידוד. 92 בתי ספר וגני ילדים נסגרו מאז החזרה לשגרה אחרי שהתגלו שם נשאי קורונה, חמישה מהם ביום שישי.

בית ספר עם מסכות בעידן הקורונה צילום: עיריית תל אביב-יפו

אף שמדובר בהתרחשות צפויה מראש - כשמשחררים סגר צפויים מקרי הדבקות נוספים - הטריק הוא לזהות אותם במהירות ולבודד אולם ביעילות. לא מעט הביעו חשש שהנה אנו בפתחו של גל שני ולא רק בישראל מוטרדים, אמנם לא לגמרי בצדק אבל מוטרדים בכל זאת, מהמתרחש במערכת החינוך. גם במדינות אחרות, שחוזרות לשגרה בצורה איטית יותר או נערכות לחזרה לשגרה רואים מה קורה במוסדות חינוך שנפתחו ותוהים מה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההדבקה בהם.

בארה"ב בטוחים שעלו על פתרון, ושהוא נעוץ, איך לא, בטכנולוגיה. בניו אלבני, אוהיו הלימודים צפויים להתחדש רק באוגוסט. ואולם, לפני שיחזרו התלמידים 4,800 התלמידים לחמשת בתי הספר שם הם יצוידו במשואה אלקטרונית שתנטר את מיקומם לאורך היום, בדיוק של כמה מטרים. מערכת מרכזית תדע איפה הם ישבו בכיתה, עם מה הם דיברו ואיך הם התגודדו בקבוצות. הכל, במטרה להגביל את התפשטות הנגיף באמצעות זיהוי מדויק של נקודות מגע בין נשא מאומת לאנשים אחרים.

לא רק מצלמות בארה"ב, גם צמיד מעקב לתלמידים צילום: שאטרסטוק

"אנחנו מאוד מעוניינים בניטור אוטומטי של תלמידים", אמר לוויירד מפקח בתי הספר של ניו אלבני-פליין, מייקל סוירס. "הטכנולוגיה יכולה לסייע לבית ספר לדעת האם התלמידים שומרים על ריחוק פיזי ולזהות במהירות סטודנטים שנחשפו לנשא". בתי הספר צפויים להשתמש במשואות בלוטות' של חברת Volan, שפיתחה אותן על ככלי בטיחות ומתאימה את פעילותן לעידן הקורונה.

לא מדובר כנראה במוסדות החינוך היחידים שינקטו במהלכים דומים. כמה אוניברסיטאות במסצ'וסטס שוקלות לעשות שימוש בטכנולוגיה דומה, אוניברסיטת אריזונה החלה לפתח אפליקציית מעקב מגעים לסמארטפון בעבור הסטודנטים שלה, וקולג'ים נוספים שוקלים גם הם לפתח אפלקיציה שכזו. חברת RightCrowd, שמייצרת מכשירי בלוטות' קטנים לנשיאה על הגוף ופיתחה מערכת שמזהה מתי אנשים מתקרבים מדי זה לזה ושיכולה לשמש למעקב מגעים אמרה שקיבלה מספר פניות ממוסדות השכלה גבוה ומפנמיות.

מרקוס מוסטר, מנהל הטכנולוגיה של הפנימייה הפרטית Kiski School בפנסילבניה, סיפר שניהל מגעים עם חברת Identigy, לשימוש במערכת שנעזרת בכרטיסי חכמים ומשואות בלוטות' כדי להתמודד עם התפשטות הנגיף. "אנחנו חייבים למצוא דרך לבצע אוטומציה לתהליך זיהו המגעים", הוא הסביר לוויירד.

אפליקציית איתור חולי קורונה של משרד הבריאות

הפחד מהקורונה והיכולת להשתמש בטכנולוגיה על מנת לזהות התפשטות הוביל לפריחה של תעשיית מעקב שמייצרת כלים לניטור התנהגות אנשים במרחב הציבורי, הכל תחת התירוץ של הגבלת המגיפה. בתי ספר, מהיותם מצד אחד מוסד חיוני על מנת להחזיר את המשק לשגרה ומצד שני מקום בעל פוטנציאל הדבקה גבוה, צפויים להיות מועמדים מרכזיים לניסיונות ההחדרה של טכנולוגיות כאלו. החשש מספיק גדול על מנת שפדרציית המורים האמריקאית (AFT) הזהירה מכך במסמך שמציג קווים לפתיחה מחודשת של בתי ספר. "יש לבסס כללים על מנת לוודא שספקים לא מנצלים את המשבר הזה על מנת להעשיר את יכולות כריית המידע שלהם", נכתב.

לדברי אלברט פוקס קאן, מייסד Surveillance Technology Oversight Project, הפריחה של תעשיית המעקב והניטור היא אחת ההבטים המטרידים של משבר הקורונה. "ועכשיו התעשייה הזו להוטה להיכנס לכיתות הלימוד", הוא אמר לוויירד. "אחד הדברים שיהיו מנוע רווח משמעותי הוא שילדים צעירים יותר יידרשו למכשירים מיוחדים אם אין להם סמארטפונים".

בישראל, ככל הידוע, לא בוצעו מהלכים דומים, ובמידה שיהיו יוזמות כאלו הן צפויות להתקל בהתנגדות רחבה. בהתחשב בכך ששנת הלימודים בכל מקרה מתקרבת לסופה, קשה לראות איך מהלך לרכישת והטמעת מערכת כזו יוצא לפועל. אבל ישראל של עידן הקורונה היא גם אחת המדינות האגרסיביות ביותר בכל הקשור לפגיעה בפרטיות בשם המאבק במחלה. המשטרה קיבלה יכולת מסוכנת לקבל מידע איכון מחברות הסלולר ללא צורך בצו בית משפט, ומדובר במדינה המערבית היחידה שמתירה לשירות הביון החשאי שלה להפעיל את כלי הריגול העצמתיים שלו כלפי אזרחים במסגרת המאבק בנגיף. ובדרך עברנו גם יוזמה הזויה של שר הביטחון הקודם לעשות שימוש בטכנולוגיה של מפתחת תוכנות הריגול NSO על מנת לדרג אזרחים לפי סכנת ההדבקה שלהם.

אם מספר הנשאים ימשיך לעלות, ואם הפאניקה הציבורית תהיה גבוה מספיק, והרצון לאפשר למשק לעבוד בצורה כמה שיותר נורמלית גדול מספיק, ייתכן שייווצרו במהלך הקיץ תנאים שיקלו על מי שמעוניין בכך לקדם החדרה של מערכות דומות למערכת החינוך בישראל. אחרי הכל, אם זה מספיק טוב לאמריקנים אז למה לא אצלנו?

אבל המענה לכל הצעה כזו צריך להיות ברור: לא בבית ספרנו. נגיף הקורונה ילווה אותנו עוד זמן רב, חודשים רבים אם לא שנים. כל שינוי שיבוצע, כל מערכת שתותקן, לצורך המאבק במגיפה יהיו במקומם לזמן רב. יהיה קשה, אולי בלתי אפשרי, להחזיר את הגלגל לאחור ביום שאחרי המגיפה. מערכת שתותקן בבית ספר על מנת להגביל את התפשטות המגיפה היום לא תוסר אחרי שכבר יהיה חיסון. כבר השקיעו בה כסף, בטח אפשר להשתמש בה לדברים אחרים.

השאיפה לחזור לנורמליות ולשמר אותה כמה שיותר יכולה להוביל אותנו להתכופף בפני דברים שבימים אחרים לא היינו מסכימים להם. להקל ראש במהלכים כמו מתן התר לשב"כ לרגל אחרי כולנו או לשים את הילדים שלנו תחת מעקב רציף. אבל התכופפות שכזו, במקום לשמר אורח החיים המוכר שלנו, תיצור מצב חדש שבו ריגול וניטור שוטפים הם חלק משגרת היום שלנו, כזה שבו המדינה, מוסדות שונים הקשורים אליה, אפילו חברות פרטיות, יודעים תמיד איפה אנו נמצאים ועושים שימוש במידע הזה לא רק למטרה המפורשת שבשמה הוא נאסף. זה לא נורמלי, זה חזון דיסאוטופי שצריך להשמר ממנו מכל משמר.

בינתיים, אף אחד עוד לא הציע להתקין מערכות מעקב בבית ספר בישראל. אבל ככל שיעלה מספר הנשאים, והוא יעלה, זו המשמעות של שחרור הסגר, וככל שייסגרו יותר ויותר מוסדות חינוך, כך עולה הסיכוי שיגיע מישהו ויציע להפעיל על תלמידים פתרון מעקב כלשהו. יש רק תגובה ראויה אחת להצעה שכזו: טריקת דלת בפרצוף.