מפגין ברחוב? חייך למצלמה

גם במחאה הנוכחית, שהתפשטה כבר ליותר מ-100 ערים, אולי הרחבה ביותר ששטפה את ארה"ב מזה עשורים, תופסות המצלמות תפקיד חשוב. בדומה למקרים אחרים מהשנים האחרונות, היה זה סרטון שתיעד את הרצח של ג'ורג' פלויד, שנחנק למוות תחת מגף שוטר אדיש בעודו זועק בייאוש "אני לא נושם", שהיווה את הגיץ שהצית את חבית אבק השריפה הענקית אשר נצברה לאורך מאות שנים של עבדות, אלימות ממסדית, גזענות מובנת, דיכוי, עוני, הדרה ממוקדי כוח ויחס מפלה מצד השלטונות.

הפגנות ענק בארה"ב בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד צילום: גטי אימג'ס

ובימים האחרונים, אלו מצלמות שמעבירות לעולם, דרך כלי תקשורת רשמיים אבל יותר מכך באמצעות הרשתות החברתיות, את המתרחש במוקדים שונים בארה"ב: הפגנות שקטות שמשובשות באלימות ידי כוחות משטרה חמושים , מפגינים שנעצרים ללא סיבה ברורה, צוותי חדשות שמותקפים ביריות בעודם עושים את עבודתם, שוטרים שגונבים לכאורה אופניים של מפגינים, ניידת משטרה שדוהרת לתוך קהל של מפגינים ואפילו רגע של קירוב לבבות שבו שוטרים רוקדים לצד מפגינים. הכל נתפס בעדשות המצלמה – של הסמארטפון שבידי המפגינים והצופים מהצד או של ארגוני החדשות – ומועבר באופן מיידי לכל העולם.

רבים מתיעודים אלו שימשו לחיזוק המחאה וגיבוש המפגינים. חלקם אפילו הובילו לפעולה משמעתית נגד שוטרים, כולל פיטורים. "היכולת של הציבור לתעד מה מתחרש היא כלי חשוב בהטלת אחריות על אנשים ומוסדות חזקים, כולל המשטרה", אמר לוושינגטון פוסט אוון גריר מארגון Fight for the Future. "הזמינות של מצלמות בסמארטפונים הגדילה משמעותית את מספר התקריות שאנו רואים".

אבל לא רק למפגינים יש מצלמות לשירותם. כוחות אכיפת החוק אכיפת החוק נהנים מגישה לרשת מצלמות רחבה לא פחות שפרוסה בחלקים נרחבים מהמרחב העירוני בארה"ב: מצלמות גוף של שוטרים, שנתמכות לרוב ביכולות זיהוי פנים, מצלמות אבטחה שהוצבו בערים או על ידי עסקים פרטיים, מצלמות תנועה ועוד. מצלמות Ring של אמזון מאפשרות למשטרה לבקש ולקבל גישה מהירה לצילום השוטף שלהן (1,350 יחידות משטרה כבר משתפות פעולה עם אמזון בנושא), ואפילו לכלי רכב כמו טסלה יש מצלמה שמתעדת את סביבתם.

מצלמת ה-Ring של אמזון צילום: Ring

וכמו שהמפגינים משתמשים במצלמות על מנת לחשוף את המצב האמיתי בשטח, את האלימות חסרת האבחנה שמופעלת כלפיהם לעתים, כך יכולים כוחות המשטרה להשתמש במצלמות על מנת לזהות, לאתר ולעצור מפגינים שהשתתפו במחאה. כולל תוך שימוש באותם סרטונים שמפרסמים המפגינים עצמם. כמה יחידות משטרה עושות שימוש בכלים שסורקים אוטומטית אתרים כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב על מנת לאתר תמונות וסרטונים רלוונטיים לניתוח.

למרבית הסרטונים והתמונות שמפורסמים ברשת יש מטא-מידע שכולל פרטים כמו מועד ומקום הצילום ואפילו פרטים על המכשיר שבאמצעותו בוצע הצילום. מדובר במידע שכוחות משטרה משתמשים בו על מנת לזהות את מיקום ההפגנה. תוסיפו לכך כלי זיהוי פנים שנמצאים בשימוש של כוחות משטרה מקומיים, כמו Rekognition של אמזון, וקיבלתם גם יכולת לזהות את המפגינים עצמם (או, בתרחיש הלא פחות סביר, לזהות באופן שגוי אנשים שכלל לא השתתפו במחאה). איו אמולווה, מהנדס סייבר בחברת טכנולוגיה שהשתתף בהפגנה בוושינגטון די.סי בסוף השבוע אמר לוושינגטון פוסט שהוא חושש שיעשה שימוש במצלמות כדי לזהות אותו, מה שעלול לסכן אותו. "מעקב הוא סוגיה מאוד גדולה עכשיו, וזה לא צריך היות ככה", הוא אמר (מפגינים שונים בוחרים לעטות מסכות, גם כי זה הדבר הנכון לעשות בימים אלו, וגם כי המסכה תקשה על זיהויים).

כשרודני קינג הוכה באכזריות, האינטרנט היה שירות אלמוני ששימש בעיקר למחקר אקדמי (הדפדפן הראשון הופץ רק באותה שנה), וטלפונים סלולריים היו בגודל ובמשקל של מזוודה מלאה בזהב (ובמחיר דומה). מצלמה בכל טלפון ואפשרות לשתף תמונות וסרטונים במהירות היו בעיקר עתיד בדיוני. השינויים הטכנולוגים של העשורים האחרונים הפכו את מצלמת הוווידיאו מכלי מקצועי או צעצוע יקר לעשירים לאביזר יומיומי, נגיש כמו שעון יד ושימושי הרבה יותר, והפקיעו את היכולת להפיץ אותם מידי כלי תקשורת לטובת כל אדם עם חיבור סביר לרשת.

מעקב אחר מפגינים צילום: שאטרסטוק

רודני קינג הפך לאירוע כזה משמעותי בזכות המצלמה והתהודה שלה זכה הסרטון, אבל סביר להניח שהוא לא היה היחיד, שהיו לפניו ואחריו עוד אזרחים בני מיעוטים רבים שהוכו ונרצחו על ידי כוחות משטרה, ושמם לא נודע מעולם כי לא היה מי שיצלם ויתעד את האירוע. ריבוי המקרים מהשנים האחרונות הוא לא עדות לתופעה חדשה של אלימות משטרתית, כל מי שהוא לא לבן וסטרייט יכול להעיד שזה המצב הקיים זה עשרות שנים, אפילו מאות. ריבוי המקרים הוא תוצאה ישירה של הפיכת המצלמות לכלי כל כך נגיש ופשוט, באופן שלא מאפשר עוד (או לפחות מקשה מאוד) לטאטא מתחת לשטיח הרג לא מוצדק של אזרחים, ושחושף בזמן אמת את המתרחש בשטח כך שקשה הרבה יותר לתרץ את הפעילות של שוטרים בשקר שלפיו היה צורך לפזר מחאה אלימה.

אבל המצלמה היא גם חרב פיפיות, שיכולה לשמש כוחות אכיפת חוק על מנת לתעד, לעקוב ולסמן מפגינים ומנהיגי מחאה, על מנת ליצור רשומות של מי הפגין איפה, ואולי גם להשתמש במידע כדי להטריד מפגינים בטענות שונות ומשונות (ומנגד, גם על מנת לזהות פורעים אלימים שמנצלים את המחאה על מנת לבזוז או במטרה ליצור רושם מוטעה שלפיו מדובר במהומות אלימות).

המצלמה, בזכות הנוכחות הרחבה שלה וקלות שיתוף המידע ממנה, משנה את פני המחאה בארה"ב, את האופן שבו היא מסוקרת בתקשורת, את האופן שבו הציבור מבין אותה ומגיב אליה, ואת הדרכים שבה כוחות המשטרה פועלים במהלכה ולאחריה. עד כמה ישפיע הדבר על עצמת המחאה, היקפה, משכה והאפקטיביות שלה עדיין מוקדם מדי לומר. אבל קשה להתעלם מהרושם שבזכות המצלמה והאינטרנט, הכל היום מהיר יותר, ויראלי יותר, ונפיץ הרבה יותר.