חברות הטכנולוגיה עומדות לצד המחאה בארה"ב - אך בפועל מהוות חלק מהבעיה

עימותים בארה"ב צילום: איי אף פי

ידועות בנטייה הליברלית והפרוגרסיבית שלהן, שורה של חברות ומנכ"לים מהשורה הראשונה - גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אפל, נטפליקס, טוויטר, איירבנב, סיילספורס ועוד – וכן מנהיגים כמו סטיב באלמר ומלינדה גייטס, פרסמו הצהרות שתומכות במחאה נגד הרצח

"היחס הברוטאלי נגד שחורים בארצנו צריך להיפסק", הכריזה אמזון בציוץ בטוויטר. "אנחנו עומדים בסולידריות עם הקהילה השחורה במאבק נגד גזענות ואי-צדק". מנכ"ל אפל, טים קוק, תיעל את מרטין לותר קינג כשכתב בטוויטר: "שלום שלילי, שהוא העדר מתח, אינו תחליף לשלום חיובי, שהוא נוכחות של צדק. צדק מאשר לנו להחלים. יש סיבה שמיניאפוליס מתאבלת".

יוצאי מיקרוסופט סטיב באלמר ומלינדה גייטס הביעו גם הם תמיכה במפגינים, וכך גם המנכ"ל הנוכחי סאטיה נאדלה שאמר: "העובדים שלנו צריכים להבין את אלה שפוחדים ומודאגים ממה שהעתיד צופן להם. בואו נקדם שינוי בקהילות שלנו, הצטרפו אלי ולבכירי החברה". מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, הזכיר שהאלימות שאנשים שחורים באמריקה חיים אתה כיום היא חלק מהיסטוריה ארוכה של גזענות ואי-צדק. "אנחנו עומדים עם הקהילה השחורה, וכל אלו שפועלים למען צדק בזכרם של ג'ורג' פלויד, בריאנה טיילר, אחמוד ארברי ורבים אחרים ששמותיהם לא יישכחו", כתב.

מימין: טים קוק מנכ"ל אפל, סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל וסאטיה נדלה מנכ"ל מיקרוסופט צילומים: בלומברג

חברות רבות גם לא הסתפקו במילים יפות והפרישו כמה פרוטות למטרה. צוקרברג, למשל, הבטיח שפייסבוק תתרום 10 מיליון דולר לקבוצות שעובדות לקידום צדק למיעוטים. אפל וגוגל ייסדו תוכנית השוואת תרומות, במסגרתה הן יתרמו דולר על כל דולר שעובדי החברה יתרמו לארגון Equal Justice Initiative. יוטיוב, בנוסף, התחייבה לתרום מיליון דולר לארגוני צדק חברתי, וכך גם אובר.

אבל המילים היפות והתרומות (הזניחות ביחס לרווחי החברות), מסתירים מציאות מורכבת הרבה יותר. כזו שבה החברות לא רק שאינן עושות מספיק, אלא פעמים רבות מהוות חלק מהבעיה. ארגון זכויות האזרח ACLU אבחן זאת היטב כשהגיב לציוץ התמיכה של אמזון: "ציוץ מגניב. האם תתחייבו להפסיק למכור טכנולוגיית זיהוי פנים שמשדרגת התעללות משטרתית?". הארגון מתייחס למערכת Rekognition שמשווקת אמזון לכוחות משטרה מקומיים בארה"ב, ושמחקרים רבים הדגימו שהיא כושלת בזיהוי של מיעוטים ונשים.

כלומר, אמזון אולי מביע תמיכה במוחים נגד דיכוי משטרתי, אבל בפועל מספקת למשטרה את הכלים שמשמשים אותה לדיכוי זה. והיא אינה לבדה. פייסבוק, כאילו הספקנו לשכוח, סירבה להסיר או אפילו להסתיר ציוץ של דונלד טראמפ שמסית לאלימות נגד מפגינים. וכמובן שלא הזכרנו את הבמה שהיא, יוטיוב, וכן גם טוויטר נותנות באופן קבוע לגזענים, מפיצי תיאוריות קונספירציה מסוכנות ומסיתים שונים. טוויטר, לפחות, הראתה קצת חוט שדרה בימים האחרונים כשהוסיפה אזהרות לציוצים בעיתיים של טראמפ, ואתמול השעתה חשבונות שצייצו מידע כוזב סביב ההפגנות ושעודדו משתמשים לכרוע על צוואריהם של אנשים

אבל הבעיה של חברות הטכנולוגיה עמוקה עוד יותר, כי גם אלו מביניהן שלא מסייעות אקטיבית לדיכוי אוכלוסיות שונות ולא נותנות במה לגזענים לא ממהרות לתרגם את האמירות היפות שלהן למעשים. "אף אחד לא רוצה עוד ציוצים", אמרה לוויירד ד"ר מארי-האנטר מקדונל מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת פנסילבניה, שמתמחה בחקר אקטיביזם של תאגידים. "זה יותר עוזר לתת כסף לארגונים שנמצאים בחזית, אבל במידה מסוימת זו גם דרך להעביר את האחריות למישהו אחר. לאנשים נמאס מזה".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: איי פי

לענקיות טכנולוגיה יש כוח עצום להשפיע על מדיניות, בוודאי ברמה הפדרלית, ולדברי מקדונל הוכחה אמיתית למחויבותן לנושא תהיה אם ינצלו את מערך הלובינג האדיר שלהן על מנת לקדם חקיקה ושינויים מבניים רחבים. לגוגל, למשל, שבעשור האחרון הוציאה כמעט 500 מיליון דולר על לובינג, יש את אוזנם של מחוקקים רבים. כיום היא מנצלת את הגישה הייחודית הזו בעיקר על מנת להניע מהלכים שישפרו את מצבה בשוק, או לסנדל כאלו שיפגעו בה. לטים קוק יש קשר קרוב יחסית לטראמפ, והוא ניצל אותו בעבר על מנת להשיג הקלות לחברה בכל הנוגע למכסים שמטיל טראמפ על יבוא מסין במסגרת מלחמה הסחר עם המדינה.

אבל גוגל, אפל ועמותיתהן יכולות לנצל את הקשרים הענפים והנכונות של של מחוקקים להקשיב ולהענות לדרישותיהן על מנת לקדם שינויים אמיתיים ולרשום השפעה גדולה הרבה יותר מזו של העמותות שלהן הן תורמות. "עמותות אזרחיות יגידו שהיריב המרכזי שלהן הם התאגידים. אנשים רוצים לראות אותם מנצלים את הפלטפורמה שיש להם כדי לקדם שינויים מבניים גדולים שחייבים להתרחש", אמרה מקדונל.

לעתים, החברות באמת עשו את זה. קוק לחץ על טראמפ, ללא הצלחה, שלא לפרוש מהסכם פריז. ואחרי שטראמפ הטילה חרם על כניסה לארה"ב משורת מדינות מוסלמיות ב-2017, גוגל ופייסבוק הפעיל מאמצי לובינג על מנת להפוך את ההחלטה, ובכירים ממגוון חברות טכנולוגיה פרשו בתגובה ממועצת הייעוץ הכלכלי של הבית הלבן.

ואולם בכל הנוגע לנושאים חברתיים אחרים, אומרים בוויירד, ההעדרות של הלוביסטים של חברות הטכנולוגיה זועקת. פייסבוק, למשל, תלתה ב-2016 מחוץ למטה החברה שלט ענק שהכריז Black Lives Matter אחרי שסרטון שתיעד שוטר יורה למוות בפילנדו קסטיל הפך לוויראלי בפלטפורמה. אבל החברה לא ליוותה את המעשה הסמלי הזה במינוף מערך הלובינג שלה על מנת להפעיל לחץ פוליטי להתמודדות עם אלימות משטרתית.

חוסר ההלימה בין ההצהרות למעשים בפועל ניכר גם בגיוון האתני בחברות השונות, או יותר נכון בהעדרו. חרף מחוייבויות, תוכניות מתוקשרות והשקעות לא מבוטלות, כוח העבודה בחברות טכנולוגיה, בעיקר במשרות טכניות, מורכב עדיין ברובו מגברים לבנים או אסייתים. ב-2019, למשל, רק 5.5% מהעובדים החדשים בגוגל היו שחורים. מאז 2014 פייסבוק אמנם הכפילה את מספר העובדים השחורים שלה, אך אלו עדיין מהווים רק 3.8% מעובדי החברה.

ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון ומארק צוקרברג מייסד פייסבוק צילומים: איי פי , רויטרס

תקווה לשינוי אפשר למצוא בהתארגנויות העובדים, שכבר לא מקבלים בשקט את המהלכים והמעשים של החברות שלהם. בשנה האחרונה, כך נראה, עובדים בענקיות טכנולוגיה מגלים אקטיביזם הולך וגובר ולא מהססים להתעמת על מקום העבודה שלהם כשזה, לתפיסתם, נוקט במהלכים לא נכונים או מסרב לנקוט בפעולה משמעותית. בסתיו שעבר, עובדי אמזון ארגנו מחאה נרחבת שאלצה את החברה להציג תוכנית משמעותית לצמצום פליטות גזי חממה. ואתמול, עובדי פייסבוק שזועמים על התמיכה שמעניקה החברה לטראמפ בכך שהיא מאפשרת לו לפעול ללא שום הגבלה, גם כשהוא מפיץ שקרים מסוכנים או מעודד אלימות, ארגנו שביתת מחאה וירטואלית. "אני מאוד מאוכזב ומתבייש", אמר אחד מהם.

ההיסטוריונית פרופ' מרגרט או'מארה מאוניברסיטת וושינגטון, שחקרה את ההיסטוריה של עמק הסיליקון, סבורה שתגובה זו מלמטה יכולה להביא לשינוי אמיתי. "הכישרון הוא הנכס יקר הערך ביותר של החברות האלו", היא אמרה לוויירד. "זו הסיבה שהן מתאמצות לספק להם חטיפים, הטבות וכיסאות שעולים אלף דולר".

לחברות הטכנולוגיה יש תדמית ליברלית, כזו של תומכות זכויות אדם, אזרח ומיעוטים. ההצהרות הנחרצות שלהן בימים האחרונים משרתים היטב את התדמית הזו. אבל כשבוחנים את מעשיהן, רואים שמדובר בעיקר בתדמית חיצונית, מעטה דק בלבד שמסתיר תחתיו מבנה תאגידי שדואג קודם כל לעצמו ולאינטרסים שלו. זה עבד להן במשך שנים, אבל נראה שהעובדים והציבור עלו על הטריק. לענקיות הטכנולוגיה יש עצמה אדירה לקדם שינויים חשובים במערכות שמנציחות גזענות ואפליה במשך עשורים. ציוצים בטוויטר ותרומות סמליות לא יעשו את השינוי הדרוש. הגיע הזמן למהלכים שבאמת יכולים להביא שינוי. בלעדיהם, בלי מינוף אמיתי של מערכי הלובינג של החברות לקידום מהלכים טרנספומרטיביים באמת, לא יעבור זמן רב לפני שהתדמית הדקה הזו תיסדק, תשבר ותתרסק לרסיסים.