האם חברות הייטק צעירות דינן למות בטרם עת?
מדינת ישראל מגדירה את ההייטק כקטר של המשק ובעת משבר חובה עליה לדאוג לתעשייה זו, ולתמוך בחברות שזקוקות נואשות לעזרה עד שיחזרו הימים של גיוסי כספים
תעשיית ההייטק במחלוקת קשה בעקבות הסקר של רשות החדשנות ו-IATI, בשאלה אחת מרכזית - האם חברות צעירות שמעסיקות מספר מועט של עובדים, ושאינן מצליחות לגייס כסף לבד, ראויות להנשמה ממענקי מדינת ישראל או נגזר עליהן למות בטרם עת.
מאות חברות העידו בסקר שאם בתוך חצי שנה לא יגייסו כסף דינן להיסגר, וכמה עשרות אפילו העידו שבתוך שלושה חודשים הן עלולות להיסגר. מרבית החברות שענו הן חברות צעירות המעסיקות לכל היותר עשרות בודדות של עובדים.
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
משקיעים רבים בתעשייה טוענים שבכל מקרה הרבה חברות נסגרות, שזו תעשייה של מזל ולא רק של יכולות וכישורים ואם הן נסגרות מתפנה כח אדם איכותי לטובת חברות אחרות. אחרים סבורים שחייבים להציל כמה שיותר חברות, כי המצב כיום חריג בעוצמתו וממשלות בכל העולם מתגייסות לטובת כל תעשייה אפשרית, כולל תעשיית ההייטק. האמת היא כמו תמיד באמצע.
תעשיית ההייטק היא תעשיית עתירת ממון אפילו בימים אלה. הרבה קרנות גייסו סכומי עתק והן רק מחכות להשקיע בחברות חדשות ולא רק בחברות שלהן. אבל רובן בעיקר מחכות, הן מספרות על השקעות אך כפי שמצטייר מהדוח הן יושבות על הגדר ומחכות קצת להתבהרות. ההמתנה הזו עבור חברות רבות היא בבחינת זמן שאין להן, ולכן הרבה חברות משתוקקות לכסף (הלא גדול) של ממשלת ישראל שייתכן וייתן להן את הגישור לעבר הימים שבהן יוכלו לגייס כסף.
חשוב להגיד, ממשלת ישראל לא מציעה סכומי עתק. היא מציעה סכומים זעומים לתעשייה שהיא מגדירה אותה כקטר של המשק. אם ההייטק הוא אכן כזה, אז הוא זכאי להרבה יותר מאשר כחצי מיליארד שקל לחברות קטנות. אולי ההייטק לא מבקש הרבה יותר, אבל אם מדינת ישראל רוצה להחזיר את הקטר של ההייטק לפסים במהירות, היא צריכה להיות הרבה יותר יצירתית .
