האח הגדול יחפש קורבן אחר: פרוייקט העיר החכמה בטורונטו בוטל

זו אולי היתה יכולה להיות סיבה הגיונית לנסיגה — לו היתה מגיעה מכל חברה אחרת. אך כשמדובר בגוף מבית עשיר כל כך, כזה שמציע משאבים פנומנליים לתכנון ארוך טווח ואופי תחרותי אכזרי שמאפשרים לספוג הפסדים מתמשכים וקנסות עתק, צריך להדביק לטענת השיקולים הכלכליים סימן שאלה גדול. ודאי על רקע הבעיות המתמשכות שמהן סבלה סיידווק לאבס בנוגע לתדמית הפרויקט והשאלות שהוא דחף את מבקריו להעלות שוב ושוב על מיקומה של הטכנולוגיה בחיים הפרטיים הציבוריים, ומידת האמון שהתושבים נותנים בה.

איור ניטור האח הגדול איור: יונתן פופר

1. הקו הדק שבין אוטופיה לדיסטופיה

אוטופיה ודיסטופיה הן מושגים יחסיים, בדיוק כמו בביטוי השחוק שלפיו הזבל של האחד הוא האוצר של האחר. העיר החכמה של גוגל בטורונטו ממחישה היטב את היחסיות הזו. החזון כלל מדרכות מתחממות ומוארות, מערכות תת־קרקעיות לפינוי אשפה ואספקת דואר, בניינים עם מעילי רוח, כבישים ייעודיים לרכבים אוטונומיים ומעל הכל — מערך חישה בכל מקום (Ubiquitous sensing) שמחבר בין כל החיישנים הפזורים בעיר להפקת נתונים ומידע לניהול חיי העיר. כל אלו מונחים על מערכת הפעלה עירונית, שעליה אפשר להתקין אפליקציות חיצוניות לחיים דיגיטליים מלאים. והכל תחת פיקוחה של גוגל, שתכננה להקים מטה במקום, לנהל את הפעילות ולאסוף את הנתונים.

מה שאנשי אלפאבית וגוגל ראו כחזון אחרי הימים לשכונה עתידנית שמנוהלת במופת וביעילות, נדמה בעיני המבקרים כחזון דיסטופי של עיר שתושביה מצויים תחת מעקב מתמיד. התוצאה היתה מאבק על הנרטיב מול פעילים חברתיים קנדיים, שמחו על החיבור לענקית הטכנולוגיה האמריקאית. "זה חזון דיסטופי שאין לו מקום בחברה דמוקרטית", כתב משקיע ההון סיכון רוג'ר מקנמי למועצת העיר של טורונטו. מקנמי מבין דבר או שניים בנושא: הוא היה מראשוני המשקיעים בפייסבוק ומאז התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה הפך לאחד ממבקריה הבולטים.

"גוגל למדה שאי אפשר להתבריין על הקנדים", הטיח ביוזמה מייסד בלאקברי ג'ים באלסילי, פטריוט קנדי וממבקריה הבולטים של התוכנית. באלסילי בחר את מילותיו בקפידה: הפרויקט של סיידווק היה אפוף סודיות, והקשר שבין החברה לבין גופי הממשל היה גדוש בשערוריות. בפעם היחידה שבה הוגשה תוכנית קונקרטית ושקופה לציבור, רק בקיץ האחרון, היה מדובר ב־1,524 עמודים שהתקשורת המקומית כינתה "אורגיה של רעיונות" ו"מופשטת בצורה מתסכלת".

בתוכנית הציעה סיידווק לפתח 190 דונם (הרבה מעבר ל־12 הדונמים המוסכמים ביוזמה המקורית) ולהשקיע עוד 1.3 מיליארד דולר מכיסה. החברה גם פעלה להעביר את האחריות והבעלות על הפיתוח הטכנולוגיה בתוכנית לידיה — מהלך שהמבקרים חששו שיהפוך את הממשל הקנדי לשבוי בידי מונופול. נדרשו חודשים ארוכים עד שהקנדים הצליחו לשכנע את סיידווק לקחת כמה צעדים לאחור לגבי היקף התוכנית, רישום הקניין הרוחני ואיסוף הנתונים. או שאולי, כפי שמתגלה כעת, הם כלל לא הצליחו בכך.

2. ביקורת זה לחלשים

הסתלקותן של סיידווק וגוגל מטורונטו אינה הפעם הראשונה שבה ענקית טכנולוגיה צועדת בראש מורם וחזה נפוח אל תוך עיר, כשהיא משוכנעת שמה שהיא מציעה מצדיק את ביטוח החוזה החברתי הבסיסי ביותר בין אזרחים לממשל, רק כדי לצאת ממנה בבושת פנים. 2018 היתה שנת בחירות קריטית בארה"ב, פחות בגלל מושבים בקונגרס או מושלים במדינות, ויותר מפני שענקית הקמעונאות ומחשוב הענן אמזון היתה צריכה לבחור במהלכה בין 238 ערים שהתחרו, לעתים תוך התרפסות מביכה, על אירוח המטה השני שלה.

האתר המיועד לעיר החכמה בטורונטו. הזבל של האחד הוא האוצר של האחר צילום: בלומברג

הפור נפל במחשכים, ללא נימוק או הסבר: המטה הגדול יפוצל בין העיר ניו יורק ומדינת וירג'יניה. אבל הפרס הנכסף לא התקבל בחום שלו אמזון ציפתה. ראשי איגודים וחברי מועצת העיר בניו יורק הקימו גל מחאה. הם התנגדו להטבת המס העצומה בגובה 3 מיליארד דולר שהובטחה לאחת החברות הגדולות בעולם, וחששו מגישתה הקשה כלפי עבודה מאורגנת ומהסכנה שנוכחותה תדחק החוצה תושבים פחות מבוססים.

ההתנגדות הציבורית חוסלה בן רגע, כשחודשים ספורים לאחר מכן אמזון הודיעה כי היא נסוגה מהקמת מטה בניו יורק. אמזון הרימה ידיים וגורשה מהעיר בלי שניסתה כלל לקיים דיאלוג ציבורי אמיתי. כמו סיידווק, אמזון פשוט ויתרה והחליטה שהיא לא מעוניינת בביקורת ובכאב הראש מצד תושבים ונציגי ציבור. ההסתלקויות המהירות והחטופות האלו מבהירות לאנשים הקטנים מה חברות הענק באמת חושבות עליהם, ושמבחינתן יש מספיק מקומות אחרים לפעול בהם בלי ביקורת.

3. הזדמנות לתיקון היסטורי

דו"ח שפרסם המבקר הכללי של מדינת אונטריו הסיק שלגופים הממשלתיים שמעורבים בתוכנית העיר החכמה בטורונטו אין את המיומנות הנדרשת להתמודד עם הסוגיות בפרויקט. המבקר פסק שאין להם כוח אדם בעל המיומנויות הדיגיטליות הקשורות לפרויקט, ודאי בכל הקשור לפרטיות והפקת רווחים מהיעדרה, באופן שיאפשר להמשיך בביטחון תוך שמירת זכויות התושבים. הדו"ח והלחץ הציבורי דחפו שורת בכירים קנדיים לנטוש את המיזם, אבל לא עצרו את התוכנית. גם עיריית טורונטו עצמה לא עצרה את הפרויקט או הכריזה שתפעל לזיהוי צורכי התושבים והדרך המיטבית לממשם. מה שסתם את הגולל היה החלטה חד־צדדית של סיידווק, שהחליטה שהדרך הטובה ביותר לשמור על האינטרסים שלה הוא נסיגה מוחלטת.

"מטרתנו נותרה לבנות שכונה חדשנית ברובע קווייס", הצהיר ראש העיר המופתע של טורונטו לאחר הודעת הנסיגה של סיידווק, "שתהיה מקור קנאה לערים ברחבי העולם ומגדלור לעתיד. אני משוכנע שיש שותפים אחרים שיהיו להוטים לעשות זאת". קנאה אינה מוטיבציה בריאה אך ייתכן בכל זאת שהשילוב בינה ובין משבר הבריאות, שהעניק לסיידווק תירוץ לסגת מהפרויקט בטורונטו, יהווה הזדמנות עבור קנדה. ההתכנסות והכלכלה הלאומנית בעקבות שעודדה המגפה דוחפות ממשלים וערים לתור אחר פרויקטים מקומיים שיתמרצו את הכלכלה.

אין רע לחשוב קצת יותר בקטן, ולהתמקד בצרכים ייחודיים של קהילות ספציפיות, במנותק מהחזון ומהאינטרסים של עמק הסיליקון וגופים פרטיים. גוגל יכולה להתפנות בינתיים לפרויקט איסוף נתונים מטריד אחר: מעקב אחר משתמשי אנדרואיד לאיתור חולי קורונה.