התחלה מדהימה עם סיומת קשה

בשער הגיליון החגיגי הזה מתנוססת הכותרת "50 הסטארט אפים המבטיחים" שגורמת לנו לדון שוב ושוב, כב 11 שנים, בשאלה מהי "הבטחה". השנה היה קשה מתמיד למצוא תשובה לשאלה הזו. בשונה משני המשברים הקודמים של המילניום, משבר הקורונה אינו "רק" כלכלי אלא גם כזה ששינה לגמרי את שגרת היומיום הגלובלית.

50 החברות שנבחרו למוסף הזה נבחרו בעיצומו של המשבר, כשההשערות כיצד יסתיים מתחלפות כל יום. חוסר הוודאות הזה ניתב אותנו לכמה החלטות מרכזיות: ראשית בחרנו להתמקד בכמה תחומים טכנולוגיים שהקורונה דחפה קדימה. שנית, ויתרנו על מסורת הדירוג של החברות בסדר עולה, ובמקומה בחרנו להבליט בכל תחום חברה או שתיים שיש להן מוצר מהפכני או גישה חדשנית.

עוד החלטה שקיבלנו היתה להתמקד בחברות שעד למועד סגירת הגיליון לא פיטרו או הוציאו עובדים לחל"ת. ההחלטה הזו הניבה כמה שיחות קשות ומורכבות עם יזמים ומשקיעים, לצד כמה רגעים מרגשים. מובן שעבור חלק מחברות הייטק ההחלטה אם לפטר או לא היתה קלה יותר מלאחרות, אבל בלא מעט מקרים הפיטורים היו בבחינת הקדמת תרופה למכה או שנבעו מלחץ כבר מצד משקיעים מודאגים. במקביל, שמענו מיזמים על הסבה מקצועית של צוותים שלמים, או על קיצוץ משמעותי בהטבות כדי לשמר עובדים פחות חיוניים.

השנה שחלפה מאז יום העצמאות הקודם, ואיתו מוסף הסטארט־אפים של אשתקד, היתה רכבת הרים מטורפת. 2019, השנה שקדמה להתפרצות הקורונה, היתה אחת משנות השיא של ההייטק הישראלי: עסקאות מגובות הון־סיכון גייסו סכום שיא של 6.4 מיליארד דולר (לעומת 4.75 מיליארד שנה קודם), ובמהלך השנה נרשמו 138 אקזיטים, מתוכם 122 במסגרת מיזוגים ורכישות בהיקף כולל של כ־21.7 מיליארד דולר — שוב, זינוק משמעותי לעומת 2018 (שבה היו 122 עסקאות, מתוכן 106 במיזוגים ורכישות בכ־12.6 מיליארד דולר).

לכאורה, הרבעון הראשון של 2020 המשיך את הראלי של 2019: חברות הייטק ישראליות גייסו בו 2.74 מיליארד דולר ב־139 עסקאות, והיקף ההון שגויס זינק ב־76% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. למרות התקופה הקשה, חברות רבות הצליחו לסיים גיוסים מרשימים בתקופה הזו: ויה גייסה 400 מיליון דולר במרץ, באפריל ואסט דאטה גייסה 100 מיליון דולר וגלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר, והיו עוד גיוסים דומים.

אז הכל טוב? לא בדיוק. התמונה האמיתית ניכרת בפרטים הקטנים: חלק גדול מהגיוסים שהתבצעו הם כאלה שיצאו לדרך לפני משבר הקורונה והושלמו במהלכו. משיחות עם מנהלי חברות סטארט־אפ עולה שאף שגיוסים משמעותיים אכן יוצאים לפועל, משקיעים בוחנים היטב את יכולתן של החברות להסתגל לעתיד החדש, ושרוב החברות עדכנו את התחזיות שלהן. והאינדיקטור המדאיג ביותר: השקעות בסבב הסיד צנחו דרמטית. בפברואר נרשמו רק ארבע השקעות כאלו, לעומת 20 בינואר.

המבט לשנה הקרובה שמעבר לקורונה אינו מבשר טובות. בעיקר הוא תלוי בהתמשכות המגפה ובעוצר שהוטל על טיסות, כנסים והיבטים אחרים של הפעילות העסקית. הרבה חברות הסתגלו למצב החדש של עבודה מהבית, אבל כל הבכירים שאיתם שוחחנו הסכימו שיהיה קשה להמשיך כך. חברות התעופה, הבידור והספורט היו לקוחות מרכזיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות, והעובדה שכיום הן אינן פעילות מקשה מאוד על חברות רבות. אחד המנהלים אמר ל"כלכליסט" שתעשיות שלמות הפכו לאבק.

וזה מוביל לבעיית גבייה קשה. חברות ישראליות רבות נאלצות להתמודד עם בעיות קשות בגביית תשלומים וחובות, בעיקר מתעשיות שנפגעו קשה מהקורונה. בכיר באחד מהיוניקורנים סיפר ל"כלכליסט" שיש חובות של עשרות רבות של מיליוני דולרים שהוא אינו יכול לגבות.

מה עבר על הרשימה שלנו בשנה החולפת? שלושת המקומות הראשונים בדירוג אשתקד, ריסקיפייד, אפספלייר וסייסנס, גייסו סכומים משמעותיים: ריסקיפייד, שמפתחת טכנולוגיה לייעול תהליכי קמעונאות רב־ערוציים (ודורגה בצמרת הרשימה ב־2019), גייסה 165 מיליון דולר בשווי גבוה שמתקרב למיליארד דולר. אפספלייר, המפתחת טכנולוגיות לשיווק במובייל, גייסה כ־200 מיליון דולר בשווי של 1.6 מיליארד דולר. סייסנס, המפתחת בינה עסקית, השלימה גיוס של 100 מיליון דולר שהביא אותה לשווי של יוניקורן, וגם גייסה מאה עובדים — אבל לאחרונה נאלצה לפטר שמונה מעובדיה כחלק מהיערכות למצב החדש. עוד חברה שרשמה גיוס מרשים בימי הקורונה היתה ויה, שהשלימה גיוס של 400 מיליון דולר לפי שווי מדווח של 2.2 מיליארד דולר.

בגזרת האקזיטים, בלטה השנה חברת שבבי הבינה המלאכותית הבּאנה לאבס של אביגדור וילנץ, שרשמה אקזיט מרשים של 2 מיליארד דולר לאחר שגייסה 120 מיליון דולר בלבד. אקזיט זה נחשב לאחד המוצלחים אי פעם בישראל, מבחינת ההחזר למשקיעי החברה.

עוד חברה שבלטה היא מיי הריטג', שעוסקת בתחום של אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א. גלעד יפת, מנכ"ל ומייסד החברה, גייס אותה לטובת עזרה למדינה במלחמה בקורונה. החברה תרמה 66 אלף מטושים ממחסני החירום שלה, ואף יזמה שיתוף פעולה עם חברת BGI הסינית להקמת מעבדה לבדיקות קורונה בישראל (מהלך שטרם הבשיל).

כמה חברות שהופיעו ברשימה אשתקד לא זכו לעדנה: טוויגל, שפיתחה מנוע חיפוש לתחום הקמעונאי, פיטרה את מרבית עובדיה לאחר שלא הצליחה לגייס כסף או להימכר. סימילרווב נאלצה, בעקבות משבר הקורונה, לפטר 10% מעובדיה בישראל ובעולם. אקווה סקיוריטי, שגייסה עובדים רבים, פיטרה 20 מהם.

הפגיעה בתעשיות הטרוול, הבידור והספורט פגעה גם בחברות סטארט־אפ שהיו חלק משמעותי ברשימת "כלכליסט" בעבר: חברות כמו מינטמדיה, שעוסקת בתחום הספורט, או גסטי שעוסקת בתחום התוכנה לאירוח, נאלצו לנקוט בצעדים כמו חל"ת וקיצוצי שכר כדי לשרוד.

הקורונה החלה כמשבר בריאותי והפכה למפגע כלכלי, שאת עוצמת פגיעתו נדע רק בעתיד. יידרשו חודשים עד שתתברר הפגיעה בחברות בתחומי ספורט, בידור ותיירות. לעומתן, חברות הגיימינג וחברות שתומכות בגישה מרחוק צפויות להתחזק, וכמותן תחומים כמו סייבר, גישה מרחוק וטכנולוגיות בריאות.

כל ההתפתחויות הגדולות הללו מתנקזות לחיי אדם. ב־11 השנים ש"כלכליסט" מפרסם את רשימת הסטארט־אפים המבטיחים, תעשיית ההייטק הישראלי עברה התבגרות מואצת, הפכה לתעשייה עתירת הון שמכתיבה החלטות למשק כולו, והניבה שינוי פוקוס במערכת החינוך כולה. סכומי העתק שהוזרמו אליה בשנים האחרונות והתחרות על העובדים הביאו את ההייטק הישראלי (כמו את זה האמריקאי) להציע הטבות הדוניסטיות לעובדים: חופשות שנתיות במקסיקו, מסיבות ענק ביוון וערבי חברה עם אמנים שמוטסים במיוחד מחו"ל. שלא לדבר על משרדים מפוארים, שף במשרה מלאה וחדר עיסוי במשרד.

ערפל הקורונה טרם התפזר, אבל עבור חברות ההייטק יש כאן הזדמנות לחשבון נפש. מעניין לראות אם החזרה לשגרה תכלול גם את החזרה להטבות המופרזות, גם אם במחיר של כמה עובדים. מה גם שבלא מעט מקרים העובדים הראשונים שמוותרים עליהם במעבר לעבודה מהבית הם עובדי המשרד והתחזוקה, אלה שיתקשו במיוחד במציאת משרה חדשה.