מי סיכל את מחקר הקורונה של אמנון שעשוע בבני ברק?

העיר בני ברק היא אחת הנפגעות העיקריות ממגפת הקורונה. בציבור נשמעו טענות רבות נגד התנהגות האוכלוסייה בעיר ובכירי הקהילה החרדית. אבל מתברר שערב חג הפסח ניסו כמה בכירים בקהילה החרדית להירתם להתמודדות עם התפשטות הנגיף אבל היוזמה לא צלחה לצערם הרב.

בפוסט שפרסם היום (ו') היזם החרדי משה פרידמן, מהמייסדים של קמאטק, הוא מספר על הניסיון ומבכה את כישלון המיזם. לדברי פרידמן, מעט לפני חג הפסח החלה יוזמה בהובלת פרופ' אמנון שעשוע - ממייסדי חברת מובילאיי ופרופ' שי שלו שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי - שניהם פרופ' באוניברסיטה העברית - לבחון מודל מתמטי שהשניים פיתחו של יציאה מהסגר המבוסס על בידוד הגנתי של האוכלוסייה בסיכון ושחרור האוכלוסייה שאינה בסיכון, תוך לקיחה בחשבון של מספר האנשים שאינם בסיכון שיחלו קשה ויצטרכו מכונות הנשמה. לשם כך, ביקשו השניים לבצע בדיקות קורונה לכ-1,500 מתושבי בני ברק.

פרופ' אמנון שעשוע, מובילאיי

השניים רצו לתקף את המחקר ולכן ביקשו מפרדימן לסייע להם לבצע את המחקר בבני ברק. "אמנון העלה כמתוך הנחה שיש בבני ברק כנראה מעט יותר חולים מאשר בערים אחרות, אם נצטרך לעשות את המחקר בעיר אחרת בה יש הרבה יותר תושבים ופחות חולים, יצטרכו מדגם הרבה יותר גדול, ובימים כאלו שיש מחסור בבדיקות זה יהיה על גבול הבלתי אפשרי. ולכן דווקא המצב המיוחד של בני ברק מאפשר את עריכת המחקר, ויכול לתת קרן אור עולמית, לבניית מודל ליציאה מהסגר", כתב פרידמן.

פרידמן פנה לרב חיים קנייבסקי וקיבל ממנו אישור לצאת לדרך בפרויקט. במקביל, "משרד ראש הממשלה פנה לאלוף במיל' רוני נומה שמנהל את חמ"ל החירום של הקורונה בבני ברק בתיאום עם ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין, שיסייעו לנו", כתב פרידמן, שרתם במהירות שני גופים מרכזיים להרמת הפרויקט - מצד אחד מכון ויצמן שיהיה אמון על הבדיקות ומי שינהלו את הפרויקט הם פרופ' ערן אלינב ופרופ' עידו עמית, ומצד שני אנשי איחוד הצלה, "שיקחו על עצמם את המערך הלוגיסטי והאופרטיבי של הקמת מתחמי הבדיקות והבאת הנבדקים לשם".

משה פרידמן, קמאטק צילום: עמית שעל

הרמת המבצע לדברי פרידמן היתה מאוד קשה ודרשה להרים אופרציה מסובכת מאוד בתוך יומיים וחצי. כאשר אחת הבעיות הקשות היתה לשכנע את התושבים השונים שנבחרו באופן אקראי להיות בפרויקט להצטרף אליו בלי חשש - שטופל תוך כדי שיחות עם רבנים מובילים. כמו כן, כותב פרידמן, "החלטנו לצאת בהסברה טובה יותר לתושבים, ולשם כך ערכנו ביום שישי בצהריים שיחות רקע עם כמה מובילי דעת קהל, ואנשי תקשורת חרדים, על מנת שיבינו את הנושא לעומקו, ובנוסף, התקבלה החלטה לעשות מהלך דומה בעוד 2 ישובים בישראל, כדי לא "לסמן" את בני ברק לרעה חס וחלילה".

חיטוי בבית האבות של חסידי ויזניץ' בבני ברק צילום: עידו ארז

אבל רגע לפני כניסת השבת, הסיפור קיבל תפנית כאשר משרד הבריאות פנה לפרידמן ומבקש ש"קבלן הביצוע של הבדיקות יהיה מד"א, אלא שהבדיקות של מכון ויצמן דורשות הכשרה וידע מוקדם שלמד"א לא היה. המשמעות, מכון ויצמן לא יכולים לקחת חלק במבצע. כן, זה היה שינוי משמעותי, אבל כצוות יזמים מהיר, קיבלנו את השינוי, ומיד במוצאי שבת תיאמנו מחדש את המערך בהתאם להוראה הזו, מצאנו את הדרך לחלק את המבצע בין מד"א לאיחוד הצלה, ובהנחיית מד"א הגיע צוות הדסה שנכנס בנעליו של מכון ויצמן".

השיחה שביטלה את הכול

לאחר כל הקשיים הרבים שעמדו בפני המיזם, מוביליו היו מוכנים לצאת לדרך, לדברי פרידמן. ואז, מעט לאחר חצות הלילה ביום שבת "הגיעה שיחת טלפון ישירה ממנכ"ל משרד הבריאות שהודיע שהמבצע מבוטל". פרידמן היה מאוד מופתע ועד היום אינו יודע מדוע לא יצא המבצע לדרך, כך הוא כותב.

משרד הבריאות לא סיפק הסבר לאף אחד מהגורמים, כולל לכלכליסט שפנה לתגובה. פרידמן מסביר שכל השערה שהסיבה לביטול היא הצד החרדי אינה נכונה לחלוטין: "היו שאמרו שרבנים התנגדו, היו שאמרו שחברי כנסת חרדים התנגדו, היו שאמרו שבגלל מתיחות בין איחוד הצלה לבין מד"א זה בוטל, אחרים אמרו שהמהלך לא היה מתואם עם משרד הבריאות, ועוד כל מיני השערות, ובכן - ההשערות הללו אינם נכונות", כותב פרידמן.