ראיון כלכליסט
"מונשמי הקורונה מתנהגים שונה ממי שבדרך כלל מגיע לטיפול נמרץ"
גל סלומון, מייסד ומנכ"ל Clew Medical בראיון לכלכליסט על המערכת של החברה, המזהה עד 12 שעות מראש מי יזדקק להנשמה, ונכנסה לאחרונה לפעילות בבתי החולים איכילוב ושיבא
עד סוף 2019 הייתה קלו מדיקל (Clew Medical) עוד שורה ברשימה הארוכה מאוד של סטארט-אפים ישראליים בתחום הרפואי. מעניינת, אך לא מהסקסיות ביותר. החברה פעלה במשך חמש שנים כמעט מתחת לרדאר ועד תחילת 2020 גייסה כ-10 מיליון דולר בלבד, לא הרבה עבור חברה בגילה.
- הסטארט-אפ CLEW Medical גייסה 10 מיליון דולר בהובלת פיטנגו
- חברות הרכב עברו לייצר ציוד רפואי במקום מכוניות
- סטארט-אפ ישראלי מספק למשרד הביטחון מודיעין על ספקי הציוד הרפואי בסין
כמו חברות טכנולוגיה רבות, קלו החליטה מראש לדלג על השוק הישראלי ולעבוד מול בתי החולים בארה"ב ובאירופה וזו סיבה נוספת לכך שהייתה פחות מוכרת בישראל. אבל בשלושת החודשים האחרונים קלו ומנהליה נלחמים בחזית, במלוא המובן של המילה. "יש לנו משקיעים והתחלנו לקבל מהם אינדיקציות שבקרוב יהיה ביקוש למערכת שלנו ושמשבר הקורונה זה משהו הרבה יותר גדול ממה שהיה נראה לכולם מרחוק", אומר גל סלומון, מנכ"ל קלו מדיקל שייסד אותה יחד עם אביגדור פאיאנס. מתוך הבנה כי צונאמי גדול עומד להגיע השלימה החברה גיוס בזק של 10 מיליון דולר בינואר.
גל סלומון מייסד ומנכ"ל קלו מדיקל הנבואה הסינית התגשמה ולתפוס היום לשיחה ממושכת את סלומון היא משימה לא פשוטה. הוא מתרוצץ בין בתי החולים השונים בישראל לקראת עליית המערכת של קלו לאוויר. "נקראנו לדגל בישראל לשיבא ולאיכילוב", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט", "התקנו את המערכות והן אמורות לעלות מבצעית בימים הקרובים. תהליך ההתקנה דורש אינטגרציה של המון מידע רפואי ולכן לקח כמה שבועות להרים הכל מאפס", מסביר סלומון.
יש עוד טעם בזה בכלל? נראה שהמספרים של הקורונה בישראל לא כאלה מפחידים כמו שהכינו אותנו.
"הייתי מאוד רוצה לחשוב שלא יצטרכו אותנו בישראל ושעכשיו כבר אין טעם להתקין את המערכות, אבל עוד יש זמן כי לצערי אנחנו לפני המפץ הגדול. עכשיו זה שלב הטפטוף שלפני המלחמה, אבל המפץ הגדול יהיה במאי".
עכשיו גם יותר קל להסביר מה בדיוק עושה קלו כי הרי פתאום כולנו מדברים על טיפול נמרץ, סופרים מיטות אשפוז ומכונות הנשמה. דברים שלפני הקורונה לא רצינו לדעת על קיומם, בוודאי שלא לנבור בהבדלי הפיצ'רים בין מיטות בית חולים רגילות למיטות טיפול נמרץ, לשלוט היטב במבנה הצוות הנדרש לתפעול מכונת הנשמה ולא פחות באחוזי הסטורציה בדם.
הפתרון של קלו נועד לחזות מי יצטרך מכונת הנשמה בהתראה שיכולה להגיע גם ל-12 שעות. כל החולים המנוטרים על ידי מערכת הבינה המלאכותית של החברה מדורגים על ידי סוג של "רמזור" - מסיכוי גבוה להנשמה לסיכוי נמוך או בשפה מקצועית יותר מ"יציב" ל"עלול להידרדר". במציאות המשוגעת של קורונה מידע זה הוא על משקל זהב כי הוא פותר כמה צווארי בקבוק קריטיים במלחמה בנגיף שתוקף את דרכי הנשימה.
בית החולים שיבא בימי הקורונה צילום: שאול גולן "המחסור בבתי החולים הוא לא בהכרח במכונות הנשמה, אלא ברופאים ובאחיות של טיפול נמרץ. לא רבים הולכים להתמחות הזאת", מסביר סלומון, "המערכת שלנו יכולה להחליף חלק מהעבודה שלהם ולאפשר להם לנטר חולים רבים מרחוק מבלי לפספס אירועים" הוא מוסיף.
צוואר הבקבוק השני שהמערכת של קלו אמורה לפתור הוא המחסור במיטות טיפול נמרץ, שכן היא מאפשרת אשפוז של חולים במחלקות אחרות תוך חיבורם למערכת המחשוב של רופאי טיפול נמרץ. אלה יכולים לעקוב אחרי החולים מרחוק ורק עם קבלת התראה לסכנת הדרדרות להעביר אותם למיטת טיפול נמרץ. לחלופין, ברגע שהרמזור של קלו מסמן חולה מסויים בטיפול נמרץ ב"אור ירוק" ניתן להעביר אותו למחלקה אחרת ובכך לשחרר את המיטה המבוקשת.
במקרים מסויימים, קבלת ההתראה מסוגלת אפילו למנוע כלל את חיבורו של החולה למכונת הנשמה באמצעות מתן תרופות מסויימות או העלאת אחוזי חמצן מראש. אבל סלומון מציין כי אין תוכנית לחבר את המאושפזים במלונות הקורונה למערכת של קלו.
ההיבט השלישי, שסלומון עצמו מודה שבקלו מעולם לא חשבו עליו, הוא סכנת ההדבקה של הצוותים הרפואיים. בימים כתיקונם מגיעים לטיפול נמרץ מטופלים שעברו תאונות דרכים, ניתוח מורכב או כאלה שסובלים מאי ספיקה לבבית. אף אחד מהם לא מדבק כמובן. המערכת של קלו מאפשרת לרופא לשבת הרחק מהמטופל (בית חולים שירצה בכך אפילו לא יחייב את הרופא להיות שם פיזית - ס.ש) ולתת הנחיות טיפול לאחות שתימצא ליד החולה. בכך ניתן יהיה לצמצם את חשיפת הצוותים לחולים המדבקים.
מערכת קלו מדיקל צילום: Clew Medical בראיון חושף סלומון גם מספרים מעניינים אודות בתי החולים הישראליים המובילים, מידע שמשרד הבריאות מנסה לעמם ככל יכולתו. "בימים כתיקונם בשיבא יש 12 מיטות טיפול נמרץ כללי ובאיכילוב 18 מיטות כאלה (לא כולל מחלקות מיוחדות כגון ילדים -ס.ש) ובכל משמרת על המיטות האלה יש ארבע רופאים, מספר מתמחים ואחות לכל שני חולים. עכשיו בשיבא הוסיפו 300 מיטות מאז הקורונה ומספר דומה באיכילוב", מתאר סלומון, "בארה"ב למשל יש אחות לכל חולה בטיפול נמרץ. זו משוואה בעייתית, אבל עם המערכת של קלו אותו הרופא יכול להסתכל גם על 50 מיטות כי יש לו מדרג של סיכון".
איך ניתן לסמוך על מערכת כזאת? זה כמובן תלוי עד כמה האנושית תלמד לסמוך על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, מלים שרבים אוהבים לזרוק אותן כלאחר יד, אך לעתים קשה לעכל את המשמעות במלואה. "המערכת שלנו מבוססת על מודל מתמטי שמסתכל על 170 מדדים שמגיעים בו זמנית מהחולה", מתאר סלומון, "הרופאים כמובן יודעים להסתכל על המדדים, אבל גם למוח האנושי הטוב ביותר קשה לעבד כל כך הרבה נתונים בו זמנית ובעיקר הרופא מקבל את המידע מאוחר יחסית במונחי בינה מלאכותית שלמעשה אומרת - 'החולה אולי נראה לך טוב עכשיו מבחינת המדדים, אבל היסטוריה של מקרים דומים אומרת שהוא בסכנת הידרדרות בשש השעות הקרובות", הוא ממחיש את מגבלות המוח האנושי.
המערכת של קלו נבנתה לאורך השנים על בסיס 10 מיליארד רשומות של אירועים רפואיים. למשל, חולה X הגיע לטיפול נמרץ אחרי ניתוח השתלת כליה ויצא בסדר, לעומת זאת חולה Y פירכס ונפטר. לפי מידע זה נבנה על ידי 35 העובדי של קלו, רובם רופאים ומתמטיקאים, מודל פרדיקציה מסובך, שמנסה לנצח את העין האנושית. לפי סלומון, אחוזי הטעות בחיזוי של רופאים הם 50% ואילו פיילוטים שהריצה עד כה החברה הישראלית בשבעה בתי חולים בארה"ב הורידו את אחוזי הטעות ל-20%.
האתגר החדש של קלו הוא לבנות דאטה בייס שיהיה מתאים יותר לחולי קורונה ויתן ניבוי מדוייק יותר. "חולי קורונה מתנהגים שונה מאנשים שמגיעים לטיפול נמרץ אחרי ניתוח או תאונת דרכים", מסביר סלומון, "ישנה הידרדרות איטית לאורך זמן, לאחר מכן שיפור קל ואחר כך נפילה דרמטית. בעקרון גם חולים במצב קל יחסית שמועברים לדן פנורמה יכולים להידרדר ולכן דורשים מעקב רפואי. ראו את הדפוס הזה גם בסין וגם באיטליה".
איך מתאימים את המערכת למחלה החדשה?
"אנחנו זקוקים לרשומות מבתי החולים שטיפלו בכמה שיותר חולי קורונה. ביקשנו את המידע הזה מסין וקיבלנו תשובה שלילית, אבל עכשיו אנחנו במשא ומתן עם מערכות הבריאות של איטליה ושל ספרד. בין המשקיעים שלנו יש מבטח בריאות גדול באירופה (חברת relyens הצרפתית שהצטרפה בסבב האחרון -ס.ש) ואני מקווה שזה יעזור לנו להגיע אל המידע".
איך לא חשבו על זה קודם? לא יכול להיות שלא קיימת מערכת דומה כיום
"יש לפיליפס מערכת לניטור החולים ממיטות אשפוז שחולשת על השוק האמריקאי, אבל היא לא נותנת חיזוי"
עד היום התעניינה קלו בעיקר בשוק האמריקאי מכל הסיבות שעכשיו עומדות בעוכריו במלחמה בקורונה - יש הרבה מטופלים, אין רגולציה מרכזית וכמעט הכל פרטי. "יום אשפוז בטיפול נמרץ בארה"ב עולה 15 אלף דולר ואילו מיטה רגילה 800 דולר, לכן בארה"ב אין מחסור במיטות טיפול נמרץ ועוד יש שם תוכניות לשלש את מספרן בשלוש השנים הקרובות".
קורונה לא רק עוררה עניין במערכת של קלו מצד בתי חולים בישראל ובעולם, אלא גם האיצה את התהליכים הבירוקרטיים והמסורבלים מול ה-FDA. "ברגע שטראמפ הבין שהולכים לקטסטרופה הוא יצא עם מסלול מזורז לחברות כמונו ועכשיו אני מעריך שזה עניין של שבועות עד שנקבל את האישור", אומר סלומון, "גם ממשרד הבריאות הישראלי קיבלנו ויתור מהיר על הבירוקרטיה".
אתה לא רופא וגם המייסד השני של קלו אביגדור פאיאנס, לא רופא, איך הגעתם דווקא לרעיון הזה?
"לא דמיינו שיהיה לנו פיילוט כמו הקורונה. בנינו מוצר לטיפול נמרץ כי חיפשנו בעיה גדולה שאין לה כיום מענה מספק ברפואה המודרנית. נכון אני איש טכנולוגיה ולא רופא, אבל אני מבין באלגוריתמים ואחרי כמה שנים שבהן ישבתי בוועדת המשקיעים של קרן פיטנגו בה הייתי שותף דיגדג לי לעשות עוד משהו משמעות. אמרתי לחברים שלי מהתעשייה, בהם פאיאנס, בואו נשב ונחשוב על הקמת חברה שהטכנולוגיה שלה מצילת חיים".
פיטנגו, שבה סלומון היה שותף בעבר, הייתה גם בין המשקיעים הראשונים בקלו והיא השקיעה בה גם בסבב שהתקיים בינואר. את ההשקעה הוביל איתי הראל, שותף מנהל בפיטנגו Health. בינתיים לקלו עוד אין הכנסות, אבל במידה ואכן תקבל את אישור ה-FDA במסלול הקורונה המזורז, היא תוכל לעשות את קפיצת המדרגה שאולי התעכבה עד היום.
