משבר הקורונה
ניידות המספרים חוזרת לפעילות רגילה: משרד התקשורת הסיר את איסור השיווק
רק אתמול התקפל המשרד והודיע כי הצעת החוק לעצירת הניידות לא תקודם וכי הגבלות השיווק יימשכו עד לאחר החג; בימים האחרונים הושמעה ביקורת ציבורית ותקשורתית רחבה כנגד המהלך ועל הפגיעה בתחרות
הזיגזג של משרד התקשורת הגיע לסיומו: ניידות המספרים בסלולר חוזרת לפעילות רגילה, לאחר שהמשרד החליט היום (ב') להסיר את איסור השיווק והפרסום האקטיבי על החברות. לאחר שיח עם החברות ונתונים שהתקבלו, במשרד הבינו שהמערכות יציבות דיו לחזור לפעילות ושזמני המענה במוקדי השירות השתפרו. רק אתמול, התקפל המשרד והודיע כי הצעת החוק לעצירת הניידות לא תקודם וכי הגבלות השיווק יימשכו עד לאחר החג, לאור ביקורת ציבורית ותקשורתית רחבה כנגד המהלך ועל הפגיעה בתחרות.
- בעקבות הביקורת: משרד התקשורת לא יקדם את הצעת החוק לעצירת הניודים בסלולר
- התחרות בשוק הסלולר הוקפאה בשם הקורונה
- משרד התקשורת התקפל: חזר בו מהכוונה לעצור את ניודי הסלולר
ב-18 במרץ הודיע שר התקשורת, דוד אמסלם, כי עקב משבר הקורונה הוא עוצר את ניידות המספרים לשבועיים, לנוכח צמצום כוח האדם בחברות הסלולר וכדי שיוכלו למקד משאבים בעומסים שחווים מוקדי שירות הלקוחות. בהמשך הבינו במשרד כי לשר אין סמכות לעשות זאת, התקפלו אך אסרו על החברות פרסום ושיווק הקשורים בניידות, בין שבעצמן ובין שדרך משווקים חיצוניים.
למרות הביקורת הרבה, גם מצד רשות התחרות, הצוות המשפטי במשרד התקשורת החל להכין את הצעת החוק לעצירת הניידות, כך שאם ירצה המנוי לעבור חברה הוא יידרש לוותר על המספר. הצעה זו כאמור, ירדה מהפרק. ואכן, כאשר ביום רגיל ממוצע המתניידים עומד על כ-8,000, מאז ההוראה הממוצע ירד לכ-3,000.
ניידות המספרים בישראל החלה ב-2006 ואפשרה לכל מנוי לנייד את מספרו מחברה אחת לאחרת בפשטות ובמהירות. הרפורמה היא ממחוללי התחרות העיקריים בשוק הסלולר, ובעקבותיה נעים בין החברות כ-180 אלף לקוחות בממוצע בחודש.
בכירים בענף התקשורת העלו תהיות בעניין ההוראה של המשרד וההצדקות שהוא מספק לה. ראשית, בחברות התקשורת יש מחלקות נפרדות לפעילויות השונות: כוח האדם שעוסק בשיווק ובמכירה לא יכול להיות מוסב למגזרים האחרים, ולכן הדבר לא יוביל לעיבוי המחלקות האחרות. בנוסף, הרוב המוחלט של המתניידים מגיע ממשווקים חיצוניים, שמפרסמים באופן עצמאי ומניידים את הלקוחות דרך מערכות חיצוניות שלא דורשות התערבות משמעותית של חברת הסלולר, ולכן אין הדבר חוסך בכוח אדם.
כמו כן, טענת המשרד להשלכות בריאותיות עקב שילוח כרטיס סים תמוהה, שכן השליח מניח את המעטפה בתיבת הדואר ולא בא במגע עם הלקוח. זאת ועוד, תוהים הגורמים מדוע לא עצר המשרד את השיווק והמכירה במגזרי האינטרנט והטלוויזיה, שם המצב חמור יותר, שכן המתקין נדרש להיכנס לבתי הלקוחות.
המרוויחות מהמהלך הן חברות הסלולר הגדולות השומרות על הכנסות קבועות מהמנויים ולא רושמות הוצאות שיווק ומכירה. מנגד, הנפגעות הן חברות הסלולר הקטנות, ובעיקר we4G של אקספון, מחוללת התחרות העיקרית כיום בשוק, שאליה מתניידים בכל חודש אלפי לקוחות מהמתחרות. המהלכים עלולים היו להוביל לקריסת המודל העסקי של החברה, ובעקבותיה לעליית מחירי הסלולר בטווח הארוך. מי שעוד נפגע הם העובדים במוקדי מכירות חיצוניים המופעלים על ידי משווקים. הרווח של המשווקים מגיע מעמלות של 20-30 שקל שמשלמות להן החברות על כל לקוח שהם מצליחים לנייד ובעקבות הוראת המשרד כ-1,500 עובדים פוטרו או הוצאו לחל"ת.