הממשלה אישרה מעקב סלולרי אחר נשאי קורונה - כך זה יעבוד

ממשלת ישראל אישרה הלילה (ב') תקנות שעת חירום שמתירות למשטרה ולשב"כ לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמידע מחברות הסלולר, על מנת לעקוב אחר אזרחים נשאי קורונה ואזרחים שהיו איתם במגע, וזאת ללא צו שופט ותוך עקיפת הכנסת ומניעת פיקוח שלה בנושא. התקנות, למעשה, מאפשרות לגופי הביטחון ואכיפת החוק בישראל לרגל אחרי מיקומם של מאות אלפי ישראלים כמעט ללא פיקוח.

צילום: אי פי איי

התקנות אושרו בחופזה בישיבת ממשלה שכונסה הלילה, לאחר שוועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת סירבה אתמול לאשר החלטת ממשלה קודמת שהתירה הפעלת אמצעי מעקב אחרי נשאי קורונה, מכיוון שחבריה ביקשו לבצע את תפקידם וללמוד את ההחלטה לעומק לפני שיאשרו אותה. הלילה, באמצעות שימוש בתקנות שעת חירום, אישרה הממשלה למשטרה לקבל נתוני מיקום מחברות הסלולר לצורך זיהוי חולים - וכן לצורך אכיפת הבידוד של אזרחים שבאו אתם במגע.

בישיבתה אישרה הממשלה שני סוגי תקנות נפרדות. החמורה מביניהם מסמיכה את השב"כ "לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש", כהגדרת כותרת התקנות. לפי תקנות אלו, על מנת לסייע למשרד הבריאות בחקירות האפידימיולוגיות שלו וכדי לצמצם את התפשטות הנגיף, יוסמך השב"כ "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו".

המידע שיאסף יועבר למשרד הבריאות, כאשר התקנות אוסרות על רשויות המדינה לעשות במידע שימוש לתכלית אחרת, תחת סנקציה של עונש מאסר של עד שלוש שנים. המידע יועבר למשרד הבריאות רק בתגובה לפנייה מטעמו "ויכלול רק את פרטי המידע הדרושים למשרד הבריאות, על אודות האנשים שבאו עם חולה במגע קרוב". בנוסף השב"כ לא יעסוק בפעילות אכיפה או יעמוד בקשר ישיר עם חולים או עם מי שבאו עמם במגע.

הפיקוח על הליך זה יהיה נתון בידי היועץ המשפטי לממשלה בלבד, כאשר השב"כ ומשרד הבריאות ידווחו לו על מספר החולים שלגביהם "נאסף מידע טכנולוגי" ועל "מספר האנשים שאיתר השירות עקב הימצאותם במגע קרוב עם חולה". היועץ גם יאשר נוהל ייעודי שייצור השב"כ ובו יוגדרו "סוגי המידע הטכנולוגי ותנאים נוספים לשימוש בו, לרבות אופן איסוף המידע ושמירתו".

התקנות אושרו לתקופה של 14 יום, אך הממשלה תוכל להאריכן בקלות בכל עת שתרצה. השב"כ מחויב למחוק את המידע מיד עם פקיעת התקנות, אך משרד הבריאות יוכל לשמור את המידע למשך 60 יום נוספים "לצורך תחקיר פנימי".

'סט' התקנות השני מתיר למשטרה, באישור של קצין מוסמך, לבקש מחברות הסלולר להעביר לה מידע מיקום של אזרח שנמצא שהוא חולה קורונה "לצורך אזהרת הציבור או אדם מסוים, והכול כדי למנוע או לצמצם את התפשטות המחלה". וזאת, כפי שנכתב במפורש, "בלא צו של בית משפט".

בנוסף המשטרה תוכל גם לקבל מידע על מיקום אזרחים שמחויבים בבידוד, במטרה לאכוף את הבידוד. במקרה זה, נקבע, יתקבלו נתונים באופן "מדגמי" ו"שאינו מתמשך או רציף", והמשטרה תעביר את הממצאים למשרד הבריאות "לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד". גם במקרה זה יוכל משרד הבריאות לשמור את המידע למשך 60 יום לאחר פקיעת התקנות (שתוקפן אינו מצוין במקרה זה).

ראש השב"כ: "המידע לא ישמר במאגרי הארגון"

בעקבות אישור התקנות פרסם ראש השב"כ, נדב ארגמן, הודעה חריגה. "שירות הביטחון הכללי נענה לבקשת הדרג המקצועי במשרד הבריאות, מתוך אחריות לאומית והבנה שיש בידינו לסייע בהצלת חיים של אזרחי מדינת ישראל", נכתב. "הפנייה התקבלה בשב"כ, לאחר שהתברר שלרשויות אחרות במדינה אין את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות כדי לסייע במאמץ זה. לאחר שהתקיים ברור ראשוני ממנו עלה כי לשב"כ היכולות המתאימות, התקיימה שורה של דיונים עם גורמי משרד המשפטים, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, אשר נתן את אישורו לשילוב היכולות הטכנולוגיות של שב"כ במאמץ הלאומי, לצורך הצלת חיים". 

ראש השב"כ נדב ארגמן וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג, אלעד גרשגורן

ארגמן הוסיף שהשב"כ ער לכך שמדובר בעיסוק החורג מפעילותו השוטפת בסיכול טרור, ולכן הבקשה נדונה ואושרה על ידי היועמ"ש לממשלה: "כראש שירות הביטחון הכללי, אני מבקש להבהיר כי רגישות הענין ברורה לי היטב, ועל-כן הוריתי כי רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא ישמר במאגרי השב"כ. כמו כן, המידע יימסר ישירות למנכ"ל משרד הבריאות או לראש שירותי בריאות הציבור, אשר יעשו בו שימוש רק לצורך מתן הנחיות שתכליתן הצלת חיי אדם".

הוא הבהיר גם שהשב"כ לא יעסוק באכיפה או פיקוח על חייבים בבידוד. "הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב"כ לספק למשרד הבריאות, נועד לתכלית אחת בלבד – הצלת חיי אדם", טען. "הסיוע יבוצע אך ורק על-פי הנדרש, לצורך התמודדות עם התפשטות המגיפה ותחת מגבלות וריסונים ברורים ומוגדרים, אשר סוכמו עם הגורמים המשפטיים הבכירים במדינה. יעודו של שירות הביטחון הכללי הוא בראש ובראשונה להציל חיי אדם, מפני איומי טרור, ובנסיבות החריגות אליהן נקלעה מדינת ישראל מעמיד השירות את יכולותיו להצלת חיים, במסגרת המאמץ הלאומי הנוכחי. נכון וראוי ששב"כ ירתם למשימה הלאומית, לא יעמוד מנגד, ויתרום מיכולותיו היחודיות למאבק בהתפשטות הנגיף".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס גם הוא לאישור תקנות החירום: "בין הצעדים הרבים שננקטים, אישרה היום ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עבור משרד הבריאות, שתכליתם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום. פשוטו כמשמעו".