חמישית מהסטארט־אפים הישראלים נרשמים כחברה בחו"ל

חלק גדול מחברות הסטארט־אפ שקמות בישראל בוחרות להירשם בחו"ל. לפי נתונים שאספו חברת S-Cube מבית אי.בי.אי קפיטל ומשרד עורכי הדין מיתר עולה כי מספר הסטארט־אפים הישראלים שבחרו להתאגד בחו"ל זינק ב־10% במהלך 2019. על פי הנתונים, כמעט כל חברה חמישית (18%) נרשמה בחו"ל, לרוב בארה"ב.

הסיבה העיקרית לרישום החברות בחו"ל היא הכנה לגיוס כספים מקרנות הון סיכון אמריקאיות וגופי השקעה אמריקאים נוספים, שלהם נוח יותר להשקיע בחברות שרשומות במדינה.

מייסד ומנכ"ל חברת S-Cube מבית אי.בי.אי קפיטל גדעון שלום בנדור צילום: יוסי גמזו לטובה

סיבה נוספת לרישום מחוץ לישראל עשויה להיות טמונה ברצון של הסטארט־אפים להיחשב לאמריקאים וכך לקבל הערכות שווי גבוהות יותר. לפי נתונים שאסף גדעון שלום בנדור, מייסד ומנכ"ל S-Cube מבית אי.בי.אי קפיטל, שמתמחה בהערכות שווי לסטארט־אפים ונמכרה לאחרונה לבית ההשקעות אי.בי.אי, קיים פער עצום בין שווי של סטארט־אפ ישראלי למתחרה אמריקאי זהה.

שלום בנדור ניתח מאות עסקאות והסיק שאם סטארט־אפ ישראלי שהוערך ב־55 מיליון דולר בגיוס הון היה אמריקאי, הערכת השווי שלו היתה נוסקת ל־185 מיליון.

על פי רוב, מה שמגדיר בעיני המשקיעים סטארט־אפ כישראלי היא זהות המייסדים, מיקום פעילות המחקר והפיתוח, והאקו סיסטם של החברה - היכן נמצאים עורכי הדין ורואי החשבון שלה.

"הנחת ישראליות"

שלום בנדור ביצע את ההשוואה לאורך שש השנים האחרונות ופילח אותה לפי שלבי הגיוס השונים: סבב A, סבב B או C. לפי הנתונים, בשלב גיוס A, סטארט־אפ אמריקאי בפרופיל זהה לזה הישראלי, קיבל שווי גבוה יותר ב־77%. בשלב B הפער מתרחב ל־137%, ובשלב C חברה אמריקאית כבר תהיה שווה פי שלושה ממקבילתה הישראלית.

"הנחת הישראליות" שהחברות מקבלות לא מצטמטמת למרות העלייה ברות השווי של חברות בהייטק הישראלי ולמרות העלייה בהיקף הגיוסים, וזאת משום שגם בארה"ב יש מגמת עלייה דומה.

המשמעות של הערכות השווי הנמוכות יותר לחברות הישראליות כפולה: כדי לגייס סכום זהה לזה של החברות האמריקאיות, היזם הישראלי יפרד מנתחים גדולים יותר מהחברה; לעומת זאת, השווי הנמוך מסביר את ההסתערות של הקרנות האמריקאיות הגדולות על הסטארט־אפים הישראלים, שנתפסים כאטרקטיביים יותר.

רק בחברות חד קרן, בגיוסים לפי שווי של מיליארד דולר ומעלה, נעלם אפקט "הדיסקאונט הישראלי". דוגמה לכך ניתן לראות בעסקאות האחרונות של קרן אינסייט, שהשקיעה במון אקטיב, סייסנס וארמיס, שרשומה כחברה אמריקאית.

הקניין הרוחני מושפע

לרישום מחוץ לישראל עלולות להיות השלכות במידה שהקניין הרוחני (IP), שקובע את מדיניות תשלום המס של חברות הייטק, יירשם גם הוא בחו"ל. כך, גוגל ואפל מרכזות את רישום הקניין הרוחני במדינות עם משטר מס נוח כמו אירלנד, וכך הן כמעט שלא משלמות מס ישיר על מרכזי הפיתוח בישראל, אלא רק מס ההכנסה שמשולם על ידי העובדים (תשלום מס לפי גובה ההוצאות).

משרד עורכי הדין מיתר, ציינו כי רישום סטארט־אפ מחוץ לישראל אינו אומר כי בהכרח גם הקניין הרוחני שלו יירשם שם, אלא בכפוף להחלטה פרטנית.

הנתונים מחדדים את מגמת העלייה בהיקף הגיוסים ורמות השווי בשלבים המוקדמים ולא רק במגה סבבים. כך, ב־2019 למעלה מ־55% מסבבי הגיוס המוקדמים בוצעו לפי שווי של יותר מ־10 מיליון דולר - זינוק של 10% בהשוואה ל־2018. ב־21% מהסבבים ההשקעה בחברות הסתכמה ביותר מ־10 מיליון דולר, ב־13.8% על 20 מיליון דולר ו־4.6% קיבלו השקעה של יותר מ־50 מיליון דולר.

העלייה בהיקפי הגיוס נובעת מצרכי המימון הגבוהים יותר של חברות סטארט־אפ, לאור הקפיצה בעלויות כח האדם בישראל.