ביהמ"ש הורה לבזק לגלות מסמכים מהתקופה בה הפרה את רפורמת השוק הסיטונאי

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר אתמול (א') בקשה לגילוי מסמכים, לפני הגשת תביעה, כנגד חברת בזק, בנוגע לטענה לפיה נושאי משרה בחברה סיכלו באופן מכוון את רפורמת השוק הסיטונאי.

רפורמת השוק הסיטונאי נועדה להתמודד עם השלכות היעדר התחרות בשוק התקשורת הנייחת ולאפשר לחברות תקשורת לחכור תשתית מבזק ו-HOT, כך שתוכלנה להציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים, בין היתר, אינטרנט וטלפוניה.

צילום: רויטרס

הבקשה מתייחסת לעיצום כספי בסך 8.5 מיליון שקל שהוטל על בזק על ידי משרד התקשורת בסוף 2015, בשל ארבע הפרות שביצעה במסגרת הרפורמה. בזק הגישה עתירות כנגד הקנס למחוזי ולעליון, שנדחו. לטענת המבקש, בזק, בהובלת נושאי המשרה בה, התוותה מדיניות סדורה שמטרתה הייתה לסכל את הרפורמה, מה שהוביל לקנס.

המבקש, דרור כהן, בעל כמות מניות מזערית בחברה, עתר בבקשה שבית המשפט יורה לבזק לגלות לו שורה של פרטים ומסמכים. לטענתו, לאחר קבלתם הוא יוכל לשקול הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה נגד נושאי המשרה בה - כולם או חלקם. הוא ציין כי "תפקידם של נושאי המשרה בחברה הוא לעשות כל שניתן כדי למנוע פגיעה בחברה, כאשר פעילותם צריכה להתבצע במסגרת מגבלות החוק. בפועל, בזק הייתה סבורה כי יישום הנחיות הרגולטור הוא עניין הנתון לבחירתה. אם לא תוטל אחריות על נושאי המשרה בבזק לנזקים שהם גרמו לחברה, יהיה בכך כדי לעודד מנהלים בעתיד להפר את הוראות החוק".

בזק ציינה מנגד כי ההפרות שנמצא שבוצעו על ידיה היו הפרות נקודתיות שנבעו מהקושי ביישום הרפורמה ולא ממדיניות הפרה מכוונת: "סנקציות שלטוניות דוגמת הטלת עיצומים כספיים הן דבר שבשגרה, ולא יעלה על הדעת כי ניתן יהיה 'לגלגל' באופן אוטומטי את האחריות לכתפי האורגנים הפועלים מטעמה של החברה". כמו כן, טענה בזק כי כהן רכש כמות מזערית של מניות בסמוך להגשת הבקשה רק כדי להגישה, כאשר הוא לא היה בעל-מניות בבזק בעת התרחשות האירועים המתוארים בבקשה, וכי הוא הסתיר זאת מבית-המשפט.

מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר צילום: ינאי יחיאל

השופטת, רות רונן, ציינה בפסק הדין: "אני סבורה כי די בכל האמור לעיל ובעיקר בכוחם המצטבר של הדברים, כדי להצדיק את המסקנה לפיה המבקש עמד בנטל הנמוך שהוטל עליו בשלב זה של הדיון. המבקש הניח תשתית ראייתית ראשונית לכך שנושאי המשרה בבזק אכן התוו מדיניות מכוונת של הפרת הוראות הרגולטור. האמור לעיל נוגע כאמור לשלב זה של הדיון, כאשר בשלב הבא, אם תוגש על ידי המבקש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של בזק נגד נושאי משרה בה, יהיה על המבקש להתמודד עם מכלול טענותיה של בזק וזאת ברף ראייתי גבוה יותר".

לאחר שבחנה את כלל בקשות המסמכים, הורתה השופטת לבזק למסור למבקש תוך חודש דוחות ביקורת הפנימית לגבי יישום הרפורמה; פרוטוקולים של דיוני דירקטוריון החברה המתייחסים ליישום הרפורמה; והנחיות, נהלים ומסמכים פנימיים שהוכנו על-ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה. השופטת לא נעתרה לבקשת המבקש כי החברה תגלה לו את זהות העובדים שהיו מעורבים ביישומה של הרפורמה תוך תיאור חלקו של כל אחד מהם.

מנכ"לית החברה באותה תקופה הייתה סטלה הנדלר. בספטמבר 2019 הטילה הממונה על התחרות עיצום כספי של 30 מיליון שקל על בזק בגין "ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת". כמו כן, הטילה הממונה עיצומם כספי על הנדלר של 500 אלף שקל.