דו"ח טכנולוגי
בוגרי מדעי המחשב מעדיפים לעבוד בחברה מוסרית מאשר אצל פייסבוק, גוגל או אמזון
יוצאי אוניברסטאות היוקרה כבר לא מתלהבים ממשרה בפייסבוק או אמזון, הם מעדיפים מקום עבודה שלא יתביישו לעבוד בו; ביה''מ העליון ההודי החזיר את חיבור האינטרנט לקשמיר; זיהוי פנים שוב נחלה כישלון חרוץ ומניות פייסבוק חזרו לרמתן מלפני קיימברידג' אנליטיקה
שינוי זה, שהורגש במיוחד החל מסוף העשור, יצר מציאות שבה החברות נמצאות תחת ביקורת מתמדת וחיטוט הולך וגובר מצד מחוקקים ורגולטורים. היו גם השלכות מעשיות, למשל החסמים האדירים שפרויקט ליברה של פייסבוק נתקל בהם, כל כך משמעותיים שהוא עלול להתבטל לחלוטין, אבל בגדול לא היה ב-Techlash על מנת לשנות את אופיין של חברות כמו פייסבוק, אמזון וגוגל, להפוך את התנהגותן לפחות דורסנית או לדחוף אותן למודלים עסקיים חדשים שלא כרורכים ברמיסת הפרטיות של מרבית אזרחי העולם.
הבוגרים רוצים משרה בחברה שלא עושה דברים רעים בעולם צילום: shutterstock הערכתי ששינוי כזה יהיה כרוך בהחרפת והעמקת הלחץ הציבורי ובקידום מהלכי חקיקה ורגולציה משמעותיים. אבל מגמה חדשה, שזוהתה בכתבה של הניו יורק טיימס, יכולה, אם תתגבר ותהפוך לגל, להשיג את השינוי הדרוש מהר יותר ובצורה יעילה יותר, בין אם בכך שתאלץ את החברות לשנות את התנהגותן או אפילו תסייע לקריסתן.
אם יש דבר אחד שענקיות הטכנולוגיה לא יכולות לשרוד בלעדיו, הרי שזה עובדים מהדרג העליון בתחומם. החברות משקיעות מאות מיליוני דולרים, אם לא יותר, בגיוס ושימור מתכנתים, מהנדסים ומפתחים מעולים מכל העולם. משכורות הענק, סביבת העבודה והתנאים המפנקים מאפשרים להן למשוך את הכישרונות הטובים ביותר ולהשתמש בהם לפיתוח מהיר של מוצרים חדשים ולשפר ישנים. אבל במשך שנים היה עוד גורם שסייע לחברות למשוך את העובדים הטובים ביותר: התפיסה שלהן כגורמים חיוביים בסך הכול, והראייה של רבים את התעסוקה בהן כנכונה מוסרית, העובדים הוקסמו לא רק מהתנאים, אלא גם מהשאיפה להיות חלק מגוף שמשנה את העולם לטובה.
אבל עכשיו, בפתח העשור הנוכחי, טוען הניו יורק טיימס שהתפיסה החיובית של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק בקרב בוגרי קולג'ים נמצאת בקריסה, וסטודנטים ובוגרים רבים סבורים שהמשרות המפתות מגיעות עם יותר מדי סימני שאלה מוסריים. "עבודה בגוגל או בפייסבוק נראתה כמו הדבר הכי מגניב בעולם בשנה הראשונה שלי ללימודים, כי אתה מקבל מלא כסף אבל זה גם אחראי מבחינה חברתית. זה היה מקום עבודה אוטופי", אמר לניו יורק טיימס צ'אנד ראג'נדרה-ניקולוצ'י, סטודנט שנה ד' באוניברסיטת מישיגן. "עכשיו יש יותר היסוס לגבי האיכות המוסרית של המשרות האלו. זה כמו איך שאנשים חושבים על וול סטריט".
ראג'נדרה-ניקולוצ'י לא לבד. אודרי סטיינקמפ, סטודנטית שנה ב' בייל, אמרה שקבלת משרה בסיליקון ואלי נתפסת כיום כמהלך של כניעה וויתור על עקרונות, בדיוק כמו בוגרי כלכלה שהולכים לעסוק במשרת ייעוץ. "הם מכונים, בחיבה ולא כל-כך בחיבה, 'נחשים'", אמרה. באוגוסט, כתבה של מגזין Slate שהתמקדה באוניברסיטת סטנפורד, אולי המוסד היוקרתי ביותר בעולם ההייטק שבוגריו נחשבים למבוקשים ביותר בתחום (ובין יוצאיו נמנים מייסדי חברות כמו ווטסאפ, גוגל, יאהו, לינקדאין, יוטיוב, אינסטגרם, וסנאפצ'ט), העלתה שרבים מקרב בוגרי מדעי המחשב שם לא מעוניינים לעבוד בעוד ענקיות טכנולוגיה, בעוד אחרים מכירים במכשלותיהן אך סבורים שיוכלו לשנות אותן מבפנים.
אם סשה ברון כהן יוצא נגדך, כנראה שאתה עושה משהו לא בסדר בעליל צילום: youtube "בהחלט היה שינוי בשיח בקמפוס", אמרה בשבוע עשבר לניו יורק טיימס בלצ'ה דוגרו, בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב של סטנפורד וסטודנטית לתואר שני באוניברסיטה. "בשנה הראשונה שלי, גוגל, פייסבוק ופלנטיר (חברת מודיעין מבוסס ביג-דאטה שספגה ביקורת רבה על הסיוע שהיא מעניקה לממשל טראמפ בציד וגירוש מהגרים, ע"כ) הן מקומות נוצצים שכולם רוצים להיות בה. זה היה כאילו, 'וואו, את עובדת בפייסבוק. את בטח מאוד חכמה. עכשיו, אם עמיתה ללימודים אומרת לי שהיא מצטרפת לפלנטיר או לפייסבוק, יש שתיקה מביכה במקום שבו היא אמורה להיות גאה בעצמה".
נתונים פנימיים של פייסבוק שנחשפו בשנה שעברה הראו ששיעור המועמדים שהשיבו בחיוב להצעת משרה מהחברה צנח מ-90% בסוף 2016 ל-50% בלבד בתחילת 2019. "העבודה במקום כמו פייסבוק יכולה להזיק בקנה מידה גדול הרבה יותר מאשר בבנק השקעות. היא נמצאת בכיס של מיליוני אנשים, והיא מקור לחדשות בעבור מיליוני אנשים. זו עבודה בקנה מידה מפחיד", אמרה דוגרו.
הרתיעה שמזוהה בכתבה היא לא מעולם הטכנולוגיה בכללו, אלא בעיקר מהחברות הגדולות. לא מעט בוגרים מחפשים מקום בו יוכלו ליישם את כישוריהם באופן שיסייע לאזן את הנזק שגורמות הענקיות, לתפיסתם. "לסטודנטים יש הזדמנות לראות איפה הם יכולים לייצר את ההשפעה העמוקה ביותר שתואמת לערכים שלהן", אמר לזלי מיילי, לשעבר מנהל הנדסה בגוגל, טוויטר, אפל וסלאק וכיום חבר בדירקטוריון היועצים של אוניברסיטת טקסס באל פאסו. "העובדה היא שגוגל, פייסבוק, טוויטר לא תואמות את הערכים האלו כי הן חברות גדולות שמחויבות להרבה אדונים אחרים".
הרתיעה מעבודה בענקיות טכנולוגיה מזוהה לא רק אצל סטודנטים ובוגרים טריים, אלא גם בקרב הדור הצעיר של עובדי ההייטק. אנה גאידוצ'ק, מהנדסת תוכנה בת 27, קיבלה בשנה שעברה פנייה ממגייס בחטיבת שירותי הענן של אמזון. היא השיבה שאין בכוונתה לשקול משרה בחברה כל עוד היא מספקת שירותים לפלנטיר. "החברות האלו יוצאות מגדרן כדי לחזר אחרי מהנדסי תוכנה, והבנתי שזה יהיה חזק להגיד 'לא' למעסיק פונטציאלי", היא אמרה לניו יורק טיימס. גאידוצ'ק, שבעת קבלת הפנייה עבדה בדרופבוקס, עזבה מאז את החברה לטובת משרה בעמותה שמפתחת כלים טכנולוגיים לרפורמה במערכת המשפט האמריקאית.
maybe it's pointless, maybe it's futile, but telling companies that want to recruit me exactly why i'm not willing to work there is one of the only forms of leverage i have as a non-employee, so i'm damn well going to use it. here's the email if you'd like to do the same. pic.twitter.com/hNAXkfSoZK
— Jackie Luo (@jackiehluo) 1 באוגוסט 2018
ג'קי לואו, מהנדסת בסקוור, השיבה לפני כשנה וחצי לפנייה ממגייס בגוגל שלאור תוכניות החברה לנסות לחדור לשוק הסיני עם מנוע חיפוש מצונזר, אין לה כוונה לשקול משרה שם. ואפשר למצוא עוד דוגמאות רבות בטוויטר, תחת התגית #TechWontBuildIt. מתגובת הנגד נהנים בין השאר חברות קטנות וסטארט-אפים שפועלים בתחומים כמו בריאות, חינוך ופרטיות, שהאטרטקטיוביות שלהם נמצאת בעלייה והעבודה המוסרית שהם עושים נתפסת כאחת מיתרונות המשרה. אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (עוד קולג' שבוגריו מבוקשים מאוד בעולם הטכנולוגיה) אף עורכת אירוע נטוורקינג קבוע בשם Tech for Good שמיועד לסייע לבוגרים למצוא משרות בחברות מוכוונת מטרה חברתית.
ואולם, היצע המשרות האלו נחשב למאתגר יותר, והמוסדות היוקרתיים יותר עדיין מוכוונים לתעל בוגרים למשרות "יוקרתיות" בחברות גדולות. "זה קל לעלות על המסוע שמוביל למשרות האלו", אמרה הסוציולוגית ד"ר איימי בינדר מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. "השלמתי תואר בסטנפורד בשנות ה-80, וכבר אז דיברו בקמפוס על הבוגרים שבוגדים בערכים שלהם והולכים לעבוד בבנקי השקעות, אבל המשרות האלו עדיין מאוישות. כשחברות טכנולוגיה זוכות ליחס שלילי יותר בתקשורת וכשברור מה המחיר הפוליטי עלול להיות, ייתכן שסטודנטים יהיו פחות נכונים לקבל את המשרות האלו. אבל בו-בזמן הם משיכו לקבל אותן בגלל הביטחון והמוניטין שבה אתן. ואוניברסיטאות ימשיכו לתמוך במערך הגיוס הזה".
גם אם דבריה של בינדר יתבררו כנכונים, אי אפשר להתעלם מכך שכוח העבודה בעולם הטכנולוגיה משתנה. דור ה-Z, שנחשב למונע יותר משיקולים מוסריים ואידיאולוגיים, מתחיל להיכנס לשוק העבודה ונוכחתו צפויה רק לגדול ולהפוך משמעותית במהלך העשור הנוכחי. אם המגמה שזוהתה בכתבה תתרחב, משמעות הדבר שחברות שלא ישנו את התנהגותן יתקשו יותר לגייס כוח אדם איכותי, ויסבלו מחיסרון תחרותי לעומת חברות אחרות כתוצאה.
וגם העובדים שיגוייסו יהיו אידיאולוגים יותר ופעילים יותר, ויפעלו מבפנים לחצים משמעותיים על החברה לשנות את התנהגותה. כבר היום, חברות כמו גוגל ואמזון מתמודדות עם קבוצות הולכות וגדלות של עובדים אקטיבסטיים שלוחצים, ולא פעם בהצלחה, להפסיק פעילות שנתפסת בעיניהם כבעייתית מבחינה אתית. במקרה הבולט ביותר, לחץ ניכר מצד עובדים אילץ את גוגל לפרוש מפרויקט משותף עם הפנטגון לפיתוח מערכת בינה מלאכותית לרחפנים.
מחאת עובדי אמזון צילום: גטי אימג'ס החברות כבר החלו להגיב בתקיפה ובחריפות למחאות עובדים מסוג זה, אבל מדובר בהתנהגות שלאורך זמן תפעל לרעתן. התנכלויות לעובדים רק מבאישות את תדמית החברה, הופכות את העבודה בה לנחשקת פחות ויקשו עליה עוד יותר לגייס עובדים איכותיים בעלי ביקוש גבוה בשוק. הברירות, בהינתן שהמגמה הנוכחית ממשיכה ומתגברת, מעטות: להפוך למקום עבודה דחוי, להתמודד עם ציבור עובדים רעשני ופעלתני שמקשה על הפעילות השוטפת, או להשתנות. לאור זאת, יש סיכוי שהסלידה של מועמדים ועובדים מחברות הטכנולוגיה הגדולות תתגלה כזרז מהיר יותר לשינוי חברות הטכנולוגיה מכל מה שמחוקקים ורגולטורים יכולים להפיל עליהן.
קצרצרים
1. כתבתי כאן על הנזק שניתוק אזור או מדינה שלמה מהאינטרנט יכול לגרום למרקם החיים ולכלכלה, ובפרט על הנזק שנגרם כשנותקה קשמיר מהרשת. עתה, בהחלטה חשובה, פסק בית המשפט העליון של הודו שניתוק קשמיר מהרשת באופן קבוע אינו-חוקי. "חופש הגישה לרשת הוא זכות בסיסית", נכתב בהחלטה.
בסן דייגו זיהוי הפנים לא עבד צילום: cc by Nick Chill Photography 2. לפני 7 שנים יצאה סן דייגו לניסוי אדיר בשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים לצורך ייעול עבודת רשויות אכיפת החוק. יותר מ-65 אלף פנים נסרקו בניסיון להתאים אותם למאגר מידע של פני חשודים. התוצאה: 0 מעצרים או כתבי אישום בעקבות התוכנית. כישלון מוחלט. וזה עוד לפני דיון בנזקים האפשריים שנגרמו לפרטיות התושבים.
3. ביולי 2018, אחרי דו"ח רבעוני מאכזב ובעיצומה של פרשת קיימברידג' אנליטיקה, מניות פייסבוק נכנסו לצניחה חופשית ופצחו בתקופה ארוכה של ירידה שלא הסתיימה עד דצמבר אותה שנה. מאז, טיפסו המניות באטיות אך בעקביות בחזרה למעלה, עד שבסוף השבוע האחרון סגרו המניות את הפער והמחיר הגיע לשיא כל הזמנים.
