דו"ח טכנולוגי
כך סייע הטוויטר לארה"ב ואיראן לרדת מהעץ
סיום המשבר בין ארה''ב לאיראן בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני התאפשר, לפחות בחלקו, בזכות סדרה של ציוצים בטוויטר; אחרי משבר הפרטיות של רינג, אמזון הודיעה שתוסיף ממשק פרטיות; אפל שוב מאוימת בידי ה-FBI אך נהנתה ממכירות טובות בכריסמס
אבל השבוע, הוסיפה הרשת החברתית לאמתחתה הישג אפשרי שמתעלה על כל אלו: סיוע לצינון המתחים בין ארה"ב לאיראן, אולי אפילו מניעת פריצתה של מלחמה חדשה. זאת, בזכות הפיכת הפלטפורמה לערוץ תקשורת ישיר ומיידי בין מנהיגי שתי המדינות. "מדהים, ציוציי רגיעה בטוויטר בזמן אמת", כתב, ד''ר אילן גולדברג, מנהל התוכנית לביטחון המזרח התיכון במכון CNAS האמריקאי ומרצה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שעקב אחרי הציוצים של טראמפ ושל שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף. "כן זה מבעית. אבל במקרה הזה שימושי".
תקיפת הנקמה האיראנית על בסיס אמריקאי בעיראק
הציוצים שעליהם מתייחס גולדברג פורסמו בשלישי בערב, שעון ארה"ב, בהפרש של 13 דקות זה מזה. תחילה, היה זה זריף שהודיע ש"איראן נקטה והשלימה תגובה מדודה של הגנה עצמית", בתגובה למתקפה האמריקאית בעיראק שבה חוסל בסוף השבוע מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, גנרל קאסם סולימאני, ותקפה בסיס ממנו שוגרה "המתקפה הפחדנית". "אנחנו לא מעוניינים בהסלמה או מלחמה, אבל נגן על עצמנו נגד כל תוקפנות", הוא הוסיף.
טראמפ הגיב: "הכל בסדר! טילים שוגרו מאיראן לכיוון שני בסיסים אמריקאיים בעיראק. הערכת נפגעים ונזקים מתקיימת עכשיו. עד עתה, הכל טוב!".
אחרי כמה ימים של מתחים הולכים וגוברים, במהלכם אף איים טראמפ להפציץ אתרי מורשת באיראן, ובתום כמה שעות מתוחות במיוחד שבמהלכן היה חשש אמיתי שהתגובת הנגד האיראנית תגרום לפיצוץ המצב הלחות ותזניק הסלמה משמעותית, הציוצים הרגועים, הכמעט פייסנים אפילו, ביחד עם הנזקים השוליים יחסית של ירי הטילים לבסיסים האמריקאיים, סייעו להרגעת המתחים ולשחרור הלחצים. המלחמה, היום לפחות, נדחתה. וטוויטר שיחקה תפקיד בולט.
האירוע הזה, כתב מנהל מרכז הסייבר והטכנולוגיה של מכון אספן, גארט מ. גראף, במאמר שפרסם באתר Wired, הוא גם הגלגול המודרני ביותר של סוגיה שעומדת בלב אירועי משבר דרמטיים בעידן המודרני: איך ליצור ערוץ תקשורת ישיר בין מנהיגים של מדינות יריבות, שיאפשר להעביר מסרים ולנטרל מתחים. אולי אחד הרגעים הבולטים בהקשר זה היה משבר הטילים בקובה, כאשר חילופי המסרים האטיים בין הבית הלבן לקרמלין סייעו להארכת המשבר ולהעצמת החשש להתפרצות.
בשביל למנוע מלחמה אטומית השתמשו בזמן המלחמה הקרה בטלפרינטר צילום: USAF + Freevector במקרה אחד במהלך המשבר נדרשו לשגרירות ארה"ב במוסקבה 12 שעות לפענח מסר מוצפן של 2,750 מילה מברית המועצות. אלו 12 שעות שבהן כל העולם, די מילולית, היה יכול להתפוצץ. מנגד, כששגרירות ברה"מ בוושינגטון ביקשה להעביר מסרים למוסקבה, היא נאלצה להעזר בשליח על אופניים שהחיש את אותם מסרים לתחנת השידור הקרובה בסניף מקומי של Westren Union. שנים מאוחר יותר, סיפר השגריר אנטול דוברינין בספרו In Confidence: Moscow's Ambassador to Six Cold War Presidents: "אחרי שהוא יצא לדרך עם המברק הדחוף שלי, יכולנו רק להתפלל שהוא יביא אותו ל-Western Union ללא דיחוי, ולא יעצור לפטפט עם איזו בחורה בדרך". קצב חילופי המידע היה כל כך אטי שכשביקש מנהיג ברה"מ, ניקיטה חרושצ'ב, להציג הצעת פשרה הוא בחר לקרוא אותה בשידור חי ברדיו מוסקבה, במקום להסתמך על ערוצי העברת המידע האחרים.
בשנים שלאחר מכן, כתב גראף ב-Wired, ארה"ב וברה"מ פיתחו דרכים ליצירת תקשורת ישירה בין המנהיגים. הפתרון היה מכשירי טלפרינטר שהותקנו בפנטגון ובקרמלין, שהפכו בתרבות הפופולרית ובזיכרון הקולקטיבי ל"טלפון האדום", אף שטלפונים מעולם לא היו מעורבים. בעיקר, מתברר, כי מתכנני הפתרון ביקשו מערכת תקשורת שתנוהל בכתב כדי למנוע אי הבנות במקרה של קו משובש ולספק תיעוד מלא.
לשימוש הראשון במערכת זו יש הקשר מקומי והוא בוצע במהלך מלחמת ששת הימים. לאורך המלחמה החליפו הנשיא לינדון ג'ונסון וראש ממשלת ברה"מ אלכסיי קוסיגין 19 מסרים שבהם הסבירו מראש את הפעולות שהם מתכוונים לנקוט כדי למנוע משתי המעצמות להישאב למלחמה. המערכת, שלאורך השנים התגלגלה דרך תקשורת לוויינית, פקס וכיום אימייל פעילה, מנוטרת 24 שעות ביממה ונבדקת פעם בשעה (באמצעות ציטוטים של שייקספיר או תוצאות משחקים).
אבל אירועי השבוע הפכו אותה למיותרת, והדגימו היטב איך דווקא טוויטר יכולה לשמש ערוץ תקשורת מהיר לנטרול מתחים בין מדינות. הציוצים של זריף וטראמפ פורסמו אחרי כמה שעות מתוחות, שלפחות בטוויטר כללו גם שמועות פרועות על שליחת כוחות אמריקאים לאיראן, מתקפת טילים נוספת מצד איראן, ואפילו הודעת חירום אמיתית של רשות התעופה הפדרלית שאסרה טיסות של מטוסים אמריקאיים מעל איראן, עיראק, המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן.
All is well! Missiles launched from Iran at two military bases located in Iraq. Assessment of casualties & damages taking place now. So far, so good! We have the most powerful and well equipped military anywhere in the world, by far! I will be making a statement tomorrow morning.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 8 בינואר 2020
הציוצים שחררו את המתחים האלו, והבהירו היטב הן לצופים מהצד והן למדינות עצמן: איראן לא מתכננת ליזום מתקפות נוספות וסבורה שהשיבה לארה"ב כגמולה, וארה"ב רואה במתקפה מכה קלה שלא מצריכה תגובת נגד נוספת. חלפה יותר מחצי יממה לפני שטראמפ נשא דברים רשמיים בבית הלבן, והבהיר שפרט להכבדת הסנקציות על איראן לא מתכננת ארה"ב הסלמה נוספת. אבל המשבר המיידי עצמו הסתיים בלילה הקודם, עם צמד הציוצים של שני המנהיגים.
על פניו, זה סיפור חיובי: רשת חברתית שימשה לנטרול מתחים בין מדינות ולמניעת הסלמה שהיתה יכולה לגרור את כל האזור למרחץ דמים. אבל האמת היא שזה סיפור שצריך להדאיג את כולנו. דיפלומטיית הטוויטר הזו היא מאפיין מובהק של עידן טראמפ, שמבכר את ערוץ התקשורת הזה על מנת להעביר מסרים ישירים ומידיים. זה אולי היה יכול לעבור במקרה של מנהיג שקול ואחראי, אבל טראמפ הוא אדם אימפולסיבי, בלתי-צפוי ונטול מעצורים. באותה מידה שטוויטר שימשה הפעם כנקודת רגיעה, היא היתה יכולה גם לשמש במקום של הסלמה והתפרצות.
ציוץ אחר של טראמפ, אגרסיבי ולוחמני יותר, היה יכול לשגר שרשרת אירועים שונה ומאיימת יותר. כזו שבעקבותיה, במקום הפעם שבה טוויטר סייעה לנטרל מצב נפיץ, היא היתה המקום שבו התפרצה מלחמה אזורית. החשש האמיתי עכשיו הוא שבפעם הבאה שבה טראמפ יפנה לרשת החברתית ככלי לניהול מהלכים מדיניים, התוצאה לא תהיה כל כך מוצלחת כמו במקרה הנוכחי.
קצרצרים
1. שוב אנחנו חוזרים לרינג, חטיבת מצלמות דלת הכניסה/הריגול השכונתי של אמזון. לפי מכתב ששלחה אמזון למחוקקים, מסתבר שבארבע השנים האחרונות פיטרה החברה ארבעה עובדים שניגשו ללא אישור וללא לצורך לסרטונים שצילמו המצלמות ואוכסנו בחשבונות מקוונים פרטיים של משתמשים. מרגיע? לא ממש, במערכת מתוכננת היטב אין סיבה שלעובדים תהיה גישה למידע שכזה.
האם ה-FBI שוב יוצא נגד אפל? צילום: איי פי 2. אפל עלולה למצוא את עצמה בקרוב בעימות חדש עם ה-FBI: הבולשת ביקשה את עזרת החברה בקבלת גישה לשני אייפונים מוצפנים של המחבל שביצע את פיגוע הירי בבסיס חיל הים בפלורידה בשנה שעברה, שבו נהרגו שלושה בני אדם. אפל עדיין לא הגיבה לבקשה, אך בפעם הקודמת שהתקבלה בקשה דומה, היא סירבה ויצאה לקרב משפטי ותקשורתי מול משרד המשפטים, שתם רק כשה-FBI מצאה דרך חלופית לחדור למכשיר.
3. עוד קצת אפל לסיום: החברה הודיעה אתמול שבשבוע האחרון של דצמבר, בין ערב חג המולד לערב השנה החדשה, משתמשים ביצעו רכישות בסך כולל של 1.42 מיליארד דולר באפסטור, שיא מכירות לשבוע וגידול של 16% לעומת השבוע המקביל ב-2018. ב-1 בינואר בוצעו רכישות בסך 386 מיליון דולר, שיא מכירות יומי וגידול של 20% לעומת 2019.
