עשרת הפלופים הטכנולוגיים של העשור האחרון

סיכום עשור מה באמת קרה להבטחות הטכנולוגיות הגדולות? גוגל גלאס, צ'טבוטים, רכב חכם, רחפנים, בלוקצ'יין ואינטרנט הדברים; כל אלה תיעלו אליהם מיליארדי דולרים מצד משקיעים ואלפי שעות פיתוח. אבל כמה מהם באמת הפכו לדבר הבא? לא הרבה רפאל קאהאן לכתבה המלאה 

אם אתם זוכרים היטב, בסביבות 2014 החלו להופיע כל מיני אפליקציות חברתיות שניתן היה דרכן לפרסם באופן אנונימי לחלוטין (עוד על זה מיד) ולהעלות כל מיני פוסטים עם גילויים, לכלוכים וחשיפות. הבולטת שבהן היתה סיקרט אבל היו גם Yik Yak, Ask.fm ועוד. סיקרט הוותיקה הייתה הראשונה להציע פלטפורמה ללכלוכים פומביים, וכוונה במקור לגיקים וסטארט-אפיסטים. השנייה, Yik Yak הצליחה אפילו לגייס 62 מיליון דולר מקרן סקויה לעומת סיקרט שגייסה "רק" 35 מיליון דולר.

Secret

ואולם, ככל שהלכלוכים היו פומביים, מדיה חברתית זקוקה לשמות וזהות כדי לייצר עניין. בנוסף התברר שבחלקן האנונימיות לא ממש היתה מובטחת וכל מיני האקרים הצליחו לשחזר זהויות של משתמשים. התחום הזה התמוטט כמו מגדל הקלפים ממנו היה בנוי בתוך פחות משנה וחצי וכיום לא תמצאו אפילו טרול שמשתמש בהן.

הסטארט-אפ שנוסדה על ידי הישראלי לשעבר רוני אבוביץ, היתה אמורה להיות הדבר הגדול הבא. החברה חרטה על דגלה להביא את בשורת המציאות המדומה והמוגברת להמונים עם פיתוחים מגניבים ויכולות שניתן היה למצוא רק בסרטי מד''ב. האירוניה היתה שאפילו במסמכי הפטנטים שלה התברר שהיא "השאילה" כל מיני איורים מסרטי מד''ב כדי להדגים את יכולות הטכנולוגיה שפיתחה כביכול. 

רוני אבוביץ מייסד מג'יק ליפ צילום: בלומברג

אבל בסופו של דבר המשקפיים הושקו בשנה שעברה לאחר כמעט שנתיים של הייפ. המבקרים התאכזבו לגלות שאלה לא ממש סיפקו חוויה מהפכנית ביחס למוצרים קיימים. לאחרונה התברר שהחברה הצליחה למכור רק כ-6,000 יחידות מהן, קצת מאכזב בשביל חברה שגייסה כ-2.6 מיליארד דולר ממשקיעים כמו גוגל ו-JP Morgan.

לפני כשנה וחצי החלו להופיע דיווחים ושמועות שסמסונג החייתה מחדש פרויקט שבבסיסו מוצר עם מסך גמיש. מסכים אלה כבר היו קיימים מאז לפחות אמצע העשור וחלקם אף הוצגו לציבור בכל מיני כנסי טכנולוגיה. אך עד אז לא ממש יושמו במוצר אמיתי. סמסונג לקחה על עצמה את האתגר. היא החלה לפתח סמארטפון שיתבסס על הטכנולוגיה הזו. הגלקסי פולד הוכרז ברוב הדר במסגרת אירוע השקת הגלקסי S10 שנערך בפברואר השנה. אך עם השקתו התבררו ממדי האסון.  

הגלקסי Fold צילום: איי פי

המכשיר, שאלפי יחידות ממנו הוזמנו מראש על ידי משוגעים לדבר, התברר כבלתי שמיש בגלל בעיות במסך - אלו נהרסו בתוך פחות מכמה ימי שימוש. למעשה מהגל הראשון של המכשירים שנשלחו לעיתונאים ובלוגרים לסקירה, רק 50% שרדו את הבדיקות. אסון יחצני בכל קנה מידה עבור יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם ובשביל מכשיר שעלותו כ-2,000 דולר. מהר מאוד סמסונג הודיעה שהיא משהה את ההשקה עד שתפתור את הבעיות. לקח לה כחצי שנה להחזיר אותו לחנויות וכבר אז היא הצהירה שתייצר ממנו רק מיליון יחידות. כעת היא עובדת על הדור השני של הסמארטפונים המתקפלים וצפויה להשיק אותו בחודשים הקרובים.

אם יש דבר מוזר אצל גוגל, זה שהחברה ששולטת ביד רמה בעולם האינטרנט לא ממש מצליחה להתברג בשלושה תחומים עיקריים שהרשת הביאה כבשורה לעולם: מדיה חברתית, צ'ט ומחשוב ענן ארגוני. אבל הכישלון העיקרי שלה הוא בתחום הרשתות החברתיות. מאז סוף העשור הקודם היא מנסה למנף את מיליארדי המשתמשים בשירותיה ולספק להם פלטפורמה חברתית ראויה. 

גוגל פלוס, כישלון ידוע מראש?

הראשונה, Wave, היתה למעשה סוג של מישמש בין שירות מייל לפלטפורמת צ'ט עם יכולות חברתיות. היא הושקה ב-2009 ונסגרה ב-2012. השנייה, גוגל Buzz הושקה ב-2010 ונסגרה שנה לאחר מכן; השלישית Friend Connect למעשה הקדימה את כולן והושקה ב-2008 אך גם היא לא שרדה מעבר ל-2012; הרביעית, גוגל Orkut דווקא הצליחה יפה במדינת המקור שלה, ברזיל, אך לא מעבר לכך ופעלה מ-2004 עד 2014.

Buzz הכשלון הראשון לשמו של גוגל

אבל הכישלון הקולוסלי מכולן היתה גוגל פלוס. הפלטפורמה הושקה באופן אגרסיבי ביוני 2011 וכדי להפוך אותה לרלבנטית גוגל צירפה אליה באופן אוטומטי את כל בעלי חשבונות ג'ימייל. בזכות כך היא צמחה מ-10 מיליון משתמשים בחודש, כשבועיים לאחר ההשקה, ליותר מחצי מיליארד ב-2013. אבל הזמן שהמשתמשים בילו בה היה זעיר עד לא קיים. לצד פייסבוק וטוויטר, היא לא הציעה שום ערך מוסף, אפילו לא פרטיות מוגברת (הצחקנו את גוגל לרגע). וכך באפריל שעבר גוגל הודיעה שהיא מחסלת את השירות סופית.

6. ההנפקה בבורסה של אובר וליפט

תחבורה חכמה. זה היה הסלוגן של אובר וליפט מאז שהשיקו את האפליקציות שלהן אי אז בתחילת העשור. החברות האלה זכו לעניין ציבורי ותקשורתי רב בדרך כלל מהסיבות הלא נכונות. הניסיונות להסתיר את תנאי העבודה הירודים של נהגיהן, תעלוליו הנכלוליים של מנכ''לה הקודם של אובר, טרוויס קלאניק, אובר לא הפסיקה לעלות לכותרות. ליפט אמנם זכתה לפחות תשומת לב, אבל גם היא לא ממש התברכה בעסק מצליח.  

אובר ביום ההנפקה צילום: בלומברג

הכישלון של שתיהן התברר לציבור ברגע שמניותיהן הונפקו בבורסה. שווי השוק המוערך של אובר עמד אז על כ-120 מיליארד דולר, אך בהנפקה שווייה התרסק ל-75 מיליארד דולר בלבד. הערך שלה המשיך להתדרדר ככל שנקפו החודשים והיא איבדה מאז עוד כ-38% מערכה. ממחיר ההנפקה של כ-45 דולר, המנייה נסחרת כיום בכ-30 דולר, והאופק שלהן לא נראה חיובי. הפסדיה האסטרונומיים שהגיעו השנה לכ-5.2 מיליארד דולר מגמדים את הביצועים הגרועים של יריבתה, ליפט, שהפסידה "רק" כ-650 מיליון דולר. בכל מקרה אף אחת משתי החברות לא צפויה להציג רווחיות כלשהי לפני 2021 במקרה הטוב.

בתחילת העשור, החזון של מארק צוקרברג עבור פייסבוק היה שהיא צריכה להחליף את האינטרנט כאמצעי תקשורת וגישה למידע. לשם כך הוא ניסה להפיץ אותה בכל מיני אמצעים כולל סמארטפונים. האפליקציות שלה התברגו בכל מקום בראש טבלאות ההורדה של חנויות האפליקציות השונות ועדיין כיום הן נחשבות כפופולריות ביותר בעשר השנים האחרונות. אבל בשלב כלשהו בסביבות 2011, החברה גם ניסתה לבנות לעצמה סמארטפון אמיתי עם מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד.

סמארטפוני הפייסבוק הראשונים לשמם

התוצאה היתה ה-HTC First, מכשיר אנדרואיד עם מקלדת פיזית שאף אחד לא רצה שהתבסס על שני דגמים של היצרנית הטיוואנית, הצ'ה צ'ה והסלסה . אבל זה לא מנע מצוקרברג לנסות פעם שנייה עם ה-HTC One Mini שהושק שנתיים לאחר מכן. כמו שניתן לנחש, אף אחד מהמכשירים לא זכה למכירות היסטריות ופייסבוק החליטה להפסיק את השת''פ עם HTC. חלומות החומרה שלה לא הסתיימו שם ומאז היא מנסה את כוחה בתחום ה-VR עם אוקולוס, התקני התקשורת עם מכשירי פורטל ועל פי הדיווחים היא מתכננת גם משקפי AR.

אילון מאסק הבלתי נלאה הוא אולי היזם המבריק ביותר שיצא מחבורת המאפיה של פייפאל. שלא כמו ריד הופמן מייסד לינקדאין או פיטר ת'יל שהפך ליועצו הקרוב של טראמפ, מאסק מעולם לא איבד את חוש ההומור שלו. אבל לצד הצלחות (יחסיות) כגון טסלה או ספייס X, מאסק גם ניסה את כוחו בתחום הסעת ההמונים עם פרויקט הייפרלופ. הרעיון הטכני היה קיים מזה שנים רבות: שינוע של קרונות נוסעים בתוך מנהרות בוואקום, מה שתיאורטית אמור לאפשר להן לנסוע במהירות עצומה, וכך לחסוך בדלק.  

הייפרלופ צילום: שאטרסטוק

אבל למרות שהפרויקט זכה ליחסי ציבור נרחבים בזכות הופעותיו המתוקשורת של מאסק, הניסויים שהחלו כבר ב-2014 לא ממש הצליחו עד היום לספק אפילו ק''מ בודד של מנהרת הייפרלופ פעילה. למעשה אפילו מאסק עצמו זנח את הטכנולוגיה בשקט ועבר לתכנן מנהרות "משעממות" למכוניות (Boring - גם לחצוב, ר''ק) כדבריו.

הכישלון המהדהד הזה הוא אולי יותר מכל הדוגמה הטובה ביותר לאיך יזמי טכנולוגיה מנסים לפעמים להונות את הקהל. המוצר המקורי היה אמור לספק לעולם את כל הטוב שבמיצים טבעיים סחוטים ואיכותיים ישירות מתוך שקית אטומה לכוס הצרכן. אממה, כדי להפיק את המיץ מהשקית החברה פיתחה מכונה מיוחדת - 700 דולר עלותה - שהיתה אמורה לסחוט את המיץ לכוס. המחיר המוגזם של המכונה כבר היה אמור להדליק נורה אדומה אצל המשקיעים, אבל משום מה אלה לא מנעו מהיזמים את ההון הנחוץ לייצור המכונה או דרשו את כספם חזרה.  

מסחטת מיץ או מסחטת כסף? צילום: juicero

עיתונאי בלומברג התעניינו מאוד במוצר והחליטו לבדוק אותו - מה שהם גילו זה שהמכונה לחלוטין לא נדרשת כדי לסחוט את המיצים מהשקיות - ניתן היה בקלות למזוג ישירות לכוס מתוכן ידנית. ידנית! התוצאה: החברה נסגרה מהר מאוד ולזכות היזמים ייאמר שהם הציעו להחזיר את הכסף שהלקוחות השקיעו במכונה שלהם. אבל זו גם דוגמה מעולה לעיוורון הזמני של משקיעי הון סיכון שלפעמים מבזבזים את הכסף שלהם על עורבא פרח. דוגמה נוספת למוצר דומה שזכה לכישלון מהדהד לא פחות היא הצידנית של Coolest שהוכיחה שגם בקיקסטארטר צריך להיזהר מההבטחות של היזמים.

מיקרוסופט היא החברה עם שווי השוק הגדול ביותר בעולם כיום. עם שווי מניות מצרפי של כטריליון דולר, היא מקדימה את אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון. אבל את שווייה היא בנתה על בסיס לא מעט כשלונות. הבולטים שבהם היו הגרסאות השונות של ווינדוס שהמשתמשים שנאו. הגרסה הראשונה שזכתה לתואר כישלון היתה ME, פיתוח של ווינדוס 98 הטובה (יחסית) ושהיתה כל כך מלאה בבאגים שהיה נדרש להחליפה מהר מאוד.

ווינדוס 8 צילום: בלומברג

יאמר לזכותה שהיא היתה הסיבה ל-XP המוצלחת (מאוד) שמיקרוסופט הזדרזה להשיק כדי לכפר על עוונה. ויסטה היתה מבוססת על אותה הנוסחה של ME, שיפור של XP אבל עם אבטחה מובנית משופרת. גם כאן יתרונה היחיד שהיא הביאה להשקת ווינדוס 7 המצליחה מהר מאוד כדי לפתור את הבעיות שיצרה. בין לבין, מיקרוסופט ניסתה את כוחה בתחום מערכות ההפעלה למוצרי מובייל, טלפונים וטאבלטים.

ווינדוס פון 8.1, עוד כשלון מבית מיקרוסופט צילום: בלומברג

לראשונים היא ניפקה את ווינדוס פון שנראתה מיושנת בהתחלה ונכשלה לעניין את הציבור גם לאחר שתוכננה מחדש בצורה מאוד מוצלחת. לטאבלטים היא השיקה את RT, גרסה מסורסת של ווינדוס 8 (שתיכף גם היא תופיע כאן), מוצר שהיה כל כך גרוע שהיא נאלצה למחוק כ-900 מיליון דולר בגללו. 8 המאוד גרועה היתה סוג של גשר בין 7 המצליחה ל-10 המצוינת בעצמה. אני מקווה שאתם שמים לב לדפוס הזה שמיקרוסופט פיתחה: ווינדוס מוצלחת שלאחריה גרסה גרועה ושוב גרסה מוצלחת אחריה.

אודה ואתוודה. התלבטתי רבות מה המוצר שצריך להופיע במקום הראשון. אבל למרות שהיו כאלה שהיו יותר מכעיסים בכשלון שלהם כמו מקלדת הפרפר של אפל, מעוררי שמחה לאיד כמו הסמאטרפון של אמזון או מעוררי תקווה באנושות כמו הקטילה של הגוגל גלאס, אף אחד לא היה יותר מרשים כמו ההשקה הכושלת של הגלקסי נוט 7 של סמסונג. סמארטפון הדגל של היצרנית הקוריאנית לשנת 2016 זכה לשבחים מקיר לקיר לפני שבכלל הגיע לחנויות. 

נוט 7 לפני ההתלקחות צילום: רויטרס

התקשורת היללה את יכולותיו המתקדמות ומבקרי הטכנולוגיה הזילו ריר מולו. המכשיר הגיע לאחר ההצלחה הגדולה של הגלקסי S7 המעולה והיה אמור לתעל דרכו את כל הטוב של אחיו הקטן לאריזת פרימיום עם מסך גדול ומרשים וסטיילוס. אבל לאחר שההזמנות הרקיעו שחקים והמכשירים הראשונים החלו להגיע ללקוחות התברר שתקלה חמורה בסוללה הפנימית (והבלתי ניתנת להסרה) גרמה להתלקחויות ספונטניות - ובמקרה אחד - אפילו במכשיר על מטוס באמצע טיסה. ארגון התעופה האמריקאי אסר על העלאת המכשיר למטוסים. סמסונג עוד ניסתה לברר מה ניתן לעשות כדי להציל את המצב והשיקה עדכון תוכנה שאמור היה למנוע את הבעיה, אך גם זה כשל.  

נוט 7 אחרי התלקחות צילום: רויטרס

לאחר שהבינו שאין מנוס, החליטו בכיריה בצעד אמיץ להפסיק את ההפצה. החברה קראה לכל הלקוחות להחזיר את המכשירים שרכשו ולקבל עליהם זיכוי והנחה על רכישת מכשיר חלופי מדגם אחר. במקביל היא הוציאה עדכון תוכנה שהשבית את כל מכשירי הנוט 7 שעדיין לא הוחזרו. אנליסטים של בנק Credit Suisse העריכו שהנזק המצטבר לסמסונג מוערך בכ-17 מיליארד דולר. תשעה חודשים לאחר מכן, החברה השיקה גרסה מיוחדת של הנוט 7 לה קראה FE (Fan Edition) עם סוללה חלופית וכחודשיים לאחר מכן הציגה את הנוט 8 שכיפר על הכישלון של קודמו. סמסונג הצליחה לצאת מהמשבר כשידה על העליונה וניהול האירוע כנראה יילמד עוד שנים רבות בקורסים לניהול משברים בבתי ספר למנהל עסקים.