ניר שטרן הוא הצרה האחרונה של עובדי סלקום

1. עופר עיני: פוקד, ואז רוקד

ערב החגים הכריזה סלקום על "תוכנית הבראה", שתכלול, לפי הערכות, פיטורים המוניים של 800-700 עובדים - יותר מ־10% מכוח העבודה. "הפחתה משמעותית בכוח האדם", ניסחה ההנהלה בהודעתה הלקונית לבורסה, ולא פירטה. באופן טבעי, עובדי החברה יצאו להיאבק על הישרדותם. למזלם, בדיוק בשביל רגעי משבר כאלה הם התאגדו בהסתדרות, ארגון העובדים החזק בישראל.

העובדים התפקדו כבר ב־2013, בצעד שהיה אז כמעט תקדימי משום שעובדי חברות טכנולוגיה מיעטו להצטרף לארגוני עובדים. לא במקרה התפייט אז יו"ר ההסתדרות עופר עיני: "עובדי סלקום הפסיקו להיות פראיירים, הם לוקחים את גורלם בידיים ומתאגדים". נאומו בעניין בישיבת מליאת ההסתדרות נקטע במחיאות כפיים. 

צילומים: ראובן שוורץ, טל שחר, עמית שעל, נגה ויסמן, אלכס קולומויסקי

ואכן, מיד אחרי פרסום תוכנית ההבראה בספטמבר האחרון, מיהרה ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה. שני הצדדים נערכו בעמדות קרב לקראת העימות ביניהם.

אלא שאז גילו העובדים לתדהמתם שמי שעומד מולם, הפעם מהצד של ההנהלה, הוא לא אחר מאותו עופר "מחיאות כפיים" עיני, היו"ר הפומפוזי מאז. ההוא שעודד אותם להתפקד כדי לא לצאת פראיירים.

עיני כמובן לא הצטרף לדירקטוריון סלקום - פראייר הוא לא - אלא הוגדר כ"יועץ להנהלה". כפי שקודם לכן כבר היה "יועץ" להנהלת דיסקונט ו"יועץ" להנהלת אל על כשאלה נדרשו להתעמת עם עובדיהן. בהחלט כבר אפשר לראות בעיני מומחה לענייני פיטורים - קריירה אלטרנטיבית לא רעה למנהיג פועלים בדימוס.

כדי להעמיק את הדיסוננס הקוגניטיבי, לאורך כל השנים האלה שבהן עיני "יועץ" להנהלות, הוא ממשיך לקבל כסף מההסתדרות, במסגרת מהסכם הפרישה הנדיב והממושך שלו. כך נוצר המצב האבסורדי שבו, בזמן שעיני מסייע להנהלת סלקום, עובדי החברה ממשיכים לממן אותו בעקיפין באמצעות מסי החבר שלהם.

וזה לא נגמר כאן. רק מתחיל.

2. צור: גם אלשטיין, גם ההסתדרות

מי שמשמש כבר שנים ארוכות כ"יועץ אסטרטגי" להסתדרות הוא רונן צור (צר לי על השימוש התכוף ב"יועץ", אבל המילה הנקייה הפכה לאפידמיה). צור מוכר כמי שמוכן ללכת רחוק למען לקוחותיו, ויש לו כל מיני לקוחות. בשנה שעברה, למשל, נשכר על ידי משפחתה של מלכה לייפר, החשודה באונס קטינות, כדי למנוע את הסגרתה לאוסטרליה.

לייפר שלייפר, למי אכפת. מבחינת העובדים לכאורה אין טוב מזה. הנה, עומד כעת בצד שלהם - כיועץ אסטרטגי, לא פחות - איש רב־ניסיון במאבקים תקשורתיים. אבל... אופס. אותו צור, מתברר לפתע, הוא בה בעת גם יועץ התקשורת של אי.די.בי, בעלת השליטה בסלקום. אותה אי.די.בי שהאינטרס הישיר שלה הוא דווקא מימוש התוכנית ל"הפחתה משמעותית בכוח האדם".

ממתי צור משמש כיועץ לאי.די.בי? ובכן, הוא זכה בתפקיד ממש באחרונה, בספטמבר, זמן קצר לפני הודעת סלקום על תוכנית ההבראה בחברה. יכול להיות שגם אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, נערך מבעוד מועד לקרב? ועכשיו, כשההסתדרות תבקש לתקוף את הנהלת אי.די.בי, או לשלוח עובדים להפגין מול ביתו של אלשטיין, מה צור - שרק זכה מידיו לתיק יח"צ שמן - ייעץ לה לעשות?

והערבוב לא נגמר כאן.

3. אלשטיין: מעל ראש המנכ"ל

מזל שיש את ארנון בר־דוד. מי? או, טוב ששאלתם. אתם לא לבד. מסתבר שבר־דוד נושא בתואר יו"ר ההסתדרות. מאז מרץ הוא כבר בתפקיד, אבל בינתיים קצת נחבא אל הכלים בהשוואה לקודמיו. בר־דוד כינס כינוס חירום מיד עם פרסום תוכניות ההבראה בסלקום וקרא להנהלה לפתוח במשא ומתן.

נאה דורש, נאה מקיים.

זמן לא ארוך אחר כך חשף גולן חזני ב"כלכליסט" כי בר־דוד נפגש, באופן אישי, עם אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי ובסלקום. מי שלא נכחו בפגישה הם מנכ"ל סלקום, וככל הידוע גם לא יו"ר ועד העובדים - שני הגורמים שנוגעים ישירות לתוכנית ההבראה. אפשר להניח שהיתה לאלשטיין ובר־דוד שפה משותפת. אחרי הכל, שניהם נהנים משירותיו של אותו יועץ.

אותו יועץ אסטרטגי דו־צדדי, אגב, הוא גם ידיד קרוב של עיני, מאז שניהל בעבורו את קמפיין הבחירות לראשות ההסתדרות. בכלל, עיני טיפוס חברותי וגם בר־דוד הוא חבר קרוב שלו, מאז ימיהם המשותפים בארגון העובדים. עם קצת מזל, יוכלו כל השלושה ליפול זה בזרועות חברו במהלך הדיונים סביב גורל עובדי סלקום.

לאותה פגישה בין בר־דוד לאלשטיין, חשוב לציין, היו תוצאות: בעקבותיה הודיעה ההנהלה על הקפאה זמנית של הפיטורים, והעובדים בתמורה הסירו את איום השביתה. חידוש המשא ומתן מול ההנהלה הובטח אחרי החגים.

אבל היי, אחרי החגים כבר מזמן כאן. וההנהלה היכן?

4. שטרן: העובדים לא יקרים מפז

אז זהו, שמנכ"ל סלקום ניר שטרן כבר פחות בעניין. באופן מפתיע, דרמטי, מטלטל, מסעיר, נטש בשבוע שעבר רב החובל את הסירה הרעועה בחברת התקשורת, נופף לשלום למלחים הרטובים על הסיפון, ודילג לספינה היציבה של פז.

מעט מאוד מנהלים של חברות בסדר גודל כזה העזו עד היום לפתוח במהלך הבראה דרמטי, ואז להודיע על פרישה טרם השלמתו. לעובדים לא נותר אלא להתבונן בעיניים כלות בסרטון הנוגע ללב ששלח אליהם שטרן מיד עם פרסום הכוונה לפטר מאות מהם. "תוכנית קשה, וכואבת... על מנת להבטיח לרובכם מקום עבודה יציב וחזק", הבטיח שטרן. "אלה ימים לא פשוטים. לי, לכולנו", סיכם. טוב שלא אמר שהם יקרים לו מפז.

אפשר לשער ששטרן פשוט זיהה לפני עובדיו שאין לו עתיד אמיתי בסלקום תחת בעל הבית אלשטיין, וניצל את הפריבילגיה להחליק לתחנה הבאה. מצער רק שהמשיך באוטומט להאשים את "הרפורמה", אותה אימה מרחפת, דרוגון רושף אש בלתי ניתן להכנעה כבר עשור. זה כמעט מעליב. קשה, נכון, אבל שמונה שנים בתפקיד הן מספיק זמן להיחלץ מהטרגדיה. המספרים של שטרן לא היו בכיוון בכלל: מהכנסות של כמעט 6 מיליארד שקל בשנתו הראשונה בתפקיד וכחצי מיליארד שקל רווח, סלקום הידרדרה להכנסות של 3.7 מיליארד שקל ב־2018 והפסד של 64 מיליון שקל - שרק העמיק ב־2019. המניה בזמן הזה איבדה סביב 80%.

אז עכשיו שטרן אמנם ינהל תוכנית אסטרטגית דרמטית, רק שהיא תהיה זאת שתכנן אברהם ביגר בפז. העובדים בסלקום יתמודדו בלעדיו עם זאת שהוא תכנן בעבורם.

5. הרפורמה: האימה!

מבולבלים? לא במקרה. הבלבול והערבוב הם כוח בידי מי שלא מתבלבלים ומכירים לעומק את החיבורים, האינטרסים והקשרים מתחת לפני השטח. לא נהיה יפי נפש, פיטורים בנסיבות הקיימות, כחלק מהתייעלות כוללת וגיוס הון, אינם מהלך מופרך. כבר היו כאלה. אלא שעובדי סלקום מנהלים היום קרב על המשרות שלהם ועל פרנסת המשפחות שלהם, בלי לדעת מי איתם בשוחות עד הסוף המר, ולמי יש גם אינטרסים אחרים. ככל שיבינו זאת מוקדם יותר, כך ייטב להם. רק אל תגידו שוב שהכל בגלל רפורמת כחלון, אותו תירוץ שאי אפשר להיפטר ממנו, דבוק כמו רוטב עגבניות לתחתית קופסת פלסטיק שחוממה במיקרו בעבודה. זה מגעיל.