"כשבשוק הפרטי משקיעים 12 מיליארד דולר, אי אפשר להתחרות בזה"
אל"מ י', המפקד היוצא של יחידה 9900 באמ"ן, מברך על הזינוק בהשקעות פרטיות בטכנולוגיה: "העולם הזה מתפתח בטירוף ואנחנו צריכים רק לרכוב עליו ולהתאים אותו אלינו"
היסטורית, לצבא ולגופי ממשל יש תפקיד מפתח בפיתוחים טכנולוגיים. טכנולוגיות שפותחו לשימוש צבאי הגיעו בהמשך לשוק האזרחי וחוללו בו מהפכה. הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא כנראה האינטרנט, שמבוססת בין היתר על רשת מחשבים שהוקמה במימון הפנטגון. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה הפוכה: טכנולוגיות שפותחו בשוק האזרחי ועבורו עושות את דרכן לגופי ביטחון, ששמחים להתאים אותם לצורכיהם. בצה"ל זו מגמה מוכרת היטב לאל"מ י', המפקד היוצא של יחידת 9900 באמ"ן, שסיים לאחרונה את שירותו בצה"ל.
"כשבשוק הפרטי משקיעים 12 מיליארד דולר, אי אפשר להתחרות בזה", אומר י' ל"כלכליסט" בראיון פרישה. "כשסכומים אדירים מושקעים במכונית אוטונומית כל שנותר לי זה לפחות לרכוב על הגל. יש פה שינוי מהותי, אבל עדיין נדרשת עבודה רבה כדי להכניס את זה לתוך אמ"ן".
י', אב לחמישה, יליד כפר סבא ותושב השרון, שירת במודיעין במשך 28 שנה. לפני כשלוש שנים הוא מונה למפקד 9900, היחידה שאחראית על איסוף, עיבוד וניתוח כל המודיעין החזותי והגיאוגרפי בצה"ל. פעילות היחידה מורכבת מתכנון, בנייה והפעלה של לווייני הריגול הישראליים ותחנות הקרקע שלהם; בניית מפות מדויקות לצה"ל וקהילת הביטחון; ועיבוד ופענוח המידע שאוספת היחידה דרך לוויינים, מטוסים ורחפנים להפקת תובנות.
"אנחנו בונים את תוכנית האיסוף למשימות מודיעיניות של מטוסי חיל האוויר, ויש רחפנים שאת חלקם אנחנו מפעילים בעצמנו. אין מבצע או פעילות אופרטיבית של צה"ל ש־9900 לא שם כמעט בכל חלק מהתהליך", אומר י'. "מתשתיות המיפוי — כי בסוף פצצה צריכה להגיע ליעד — ועד לפענוח והבנת המודיעין. למשל המבצע של תקיפת הכור בסוריה, היינו שם מהבנת הפעילות, איתור והבנת הכור, ועד יצירת תשתיות גיאוגרפיות מדויקות לאימונים שיאפשרו להביא את הפצצות למקום בדיוק הנכון".
"כשאנחנו מכוונים את השוק רואים את ההשפעה"
לדברי י', פעילותה של 9900 זכתה לתנופה משמעותית הודות להתפתחויות שארעו בשנים האחרונות בתחום החלל, ובעיקר בזכות כניסתן לתחום של חברות פרטיות כמו ספייסX של אלון מאסק: "אני לא יודע כמה אנשים בישראל מודעים לזה, אבל יש מהפכה מטורפת בתחום החלל", הוא מציין. "החלל נגיש וזול מאי־פעם, וזה מאפשר לנו למצות את החלל בצורה אחרת עם לוויינים קטנים וזולים. זה עולם שאנחנו מכוונים אליו ובהרבה מובנים אנחנו ב־9900 מעצבים אותו.
"היכולות שאנחנו מחפשים בעולם האזרחי הן לא דווקא כאלו שמתפתחות בשוק באופן טבעי. כשאנחנו מבקשים אותן או מכוונים את השוק ללכת אליהן, אנחנו רואים את ההשפעה שלנו על השוק".
השוק הוא חברות אזרחיות, פרטיות, לא פעם קטנות יחסית. איך נראית מערכת היחסים אתן?
"אני מעצב את השוק כשאני מוציא דרישות ומתעניין ביכולת אזרחית קיימת. כשאני אומר לחברה 'בניתם חמישה לוויינים כאלו ואני צריך 50', זה משנה להם את העבודה. אנחנו רואים את החלל כממד איסוף חדש. פעם החלל היה יקר ואסטרטגי, והיום הוא משמש לצרכים טקטיים עם לוויינים רבים מכל הסוגים, מתקשורת ועד צילום".
אילו יכולות קודמו בשוק האזרחי בעקבות צורך שלכם?
"כבר קיימות יכולות כאלו. יש לוויינים שמצלמים את העולם כל יום, אמנם ברזולוציה נמוכה אבל זה מאפשר לנו, דרך ניתוח תמונות רבות, לגלות מודיעין מסוג חדש. עולם התשתיות הפיזיות כבר קיים, והוא מתחבר לבינה מלאכותית (AI) כי אף אחד לא יסתכל על כל העולם כל יום כל היום. נדרשת מערכת AI שתגיע למסקנות. חלק מהמערכות האלו אנחנו מפתחים בעצמנו וחלק אנחנו קונים.
"עולם נוסף שמתפתח בתחום האיסוף הוא רחפנים, שגם הוא התפתח בלי קשר אלינו. הרחפנים עצמם לא באמת מעניינים אותי, הם רק יטוסו גבוה יותר, רחוק יותר ולמשך יותר זמן. אותי מעניין תחום החיישנים שמתפתח, ולאו דווקא לצרכים צבאיים אלא לצורכי חקלאות, מדידה וצילום. היפה הוא שזה כמו לגו: אפשר לקחת רחפן טוב וחיישן ולייצר יכולת חדשה שלה היתה לנו. מעניינים אותי חיישנים מורכבים שמאפשרים לגלות דברים חדשים, לכן אנחנו מקימים יחידת רחפנים שתצא למשימות מורכבות".
"כוחות השוק משקיעים, ואפשר לנצל את זה"
"תחום הראייה הממוחשבת גדל ואנחנו משתמשים בזה", אומר י' על הסתמכות הצבא על פיתוחים אזרחיים בתחום ה־AI. "יש לנו איסוף מידע מלוויינים ומרחפנים בכמויות עצומות, וברור שמפענחים אנושיים לא יפענחו את הכל אלא יש שילוב בין אדם למכונה. למכונה יש הספק גבוה מאוד בדיוק בינוני, היא מעלה נקודות עניין ומעבירה אותן לבדיקה של בן אדם.
"וקטור אזרחי נוסף שאנחנו רוכבים עליו הוא המכונית האוטונומית, שמורכבת מחיישנים, AI, ראייה ממוחשבת ותשתיות מיפוי מדויקות. כל העולם הזה מתפתח בטירוף ואנחנו צריכים רק לרכוב עליו ולרתום את זה לצורכינו. למשל, כשמפותח חיישן חדש נבדוק אם אפשר לשים אותו על רחפן ולא רק על אוטו. פותחו מנועי עיבוד לתשתיות מיפוי מדויקות? ניקח את זה. אפילו ניקח את המפות".
זה שונה מאוד מהמצב בעבר.
"העולם השתנה. זה קורה במקומות שיש בהם תמריץ כלכלי, ויש מקומות שבהם זה לא קורה, כמו לוויינות מדויקת ברזולוציה מאד גבוהה. כוחות שוק גדולים משקיעים בזה כסף רב, ואפשר לנצל את זה. החלל היה פעם העולם של נאס"א, ואז נכנסו שחקנים פרטיים ומאז השוק רק פורח. איפה שברור שיש צרכים ייחודיים למערכת הביטחון נשקיע, אבל יהיה טיפשי להשקיע במקומות שהשוק האזרחי כבר השקיע בהם".
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אשתקד מתח ביקורת חריפה על מוכנות 9900, בעיקר על המוכנות לחירום בפריסת אנשים לשטח.
"התפיסה היא שביקורת עושה אותנו טובים יותר. רוב הנקודות שהועלו בדו"ח טופלו או לפני פרסומו או אחריו. בדו"ח פורסם שאנחנו באחוזי איוש של 69% במוכנות לחירום, נתון נכון לזמנו. כשהדו"ח טופל כבר היינו ביותר מ־80% ושנה לפני פרסום הדו"ח היינו ב־20%. אני חושב ש־69% היה צריך להיות ציון לשבח ולא לגנאי, אבל בסדר. טיפלנו גם בזה ואנחנו מוכנים יותר לחירום".