דו"ח טכנולוגי
לא רק נהגים: אובר משיקה אפליקציית עבודות זמניות בניסיון להציל את עצמה
אובר משיקה אפליקציה חדשה לחיבור בין עובדים זמניים למעסיקים; גוגל שוקלת להיכנס שוב לעסקי המדיה החברתית; טראמפ ואפל הפכו לחברים טובים; וסופטבנק מתקשה לשחזר את גיוסי קרן ויז'ן הראשונה
כלכלת החלטורה אולי שינתה עמוקות את עולם התעסוקה המודרני, אבל החברות שמאחורי הכלכלה הזו מתקשות להחזיק את עצמן מעל המים. אובר, היא הדוגמה הבולטת ביותר לכישלון הזה. ההפסדים של החברה הולכים וגדלים מרבעון לרבעון, והאיומים הרגולטוריים רק מחריפים ומאיימים למוטט את המודל העסקי שלה. האיום המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא חוק קליפורני שייכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה, ושיחייב את אובר (וחברות כלכלת חלטורה אחרות) לקטלג את הנהגים שלה כעובדים מהשורה ולא כעובדי קבלן, וכתוצאה לשלם להם שכר מינימום ולספק להם זכויות סוציואליות אחרות – מהלך שאם יתרחב למדינות נוספות יכול להביא לקריסה של החברה.
בסוף השבוע שעבר ביצעה אובר מהלך שנועד לסייע לה להתמודד עם שני הקשיים האלו – הכלכלי והרגולטורי: השקת שירות חדש בשם אובר Works, שמאפשר לעובדים למצוא משרות זמניות כעובדי מחסן, ברמנים מנקי משרדים ועוד. "כיום עובדים מתמודדים עם לו"ז נוקשה ומידע מעורפל לגבי איפה הם יכולים למצוא משמרת וכמה הם יקבלו בתמורה. עסקים מתאמצים לאייש משמרות בעת ביקוש שיא, וצריכים להתמודד עם העדרויות ותחלופה גבוהה", כתבה החברה בפוסט שפרסמה בבלוג הרשמי שלה. "אנחנו מאמינים שגישה מבוססת טכנולוגיה יכולה לספק דרכים מהירות יותר וקלות יותר למציאת עבודה, באמצעות מתן תובנות להזדמנויות קיימות ושיפור החוויה של עובדים ושל עסקים".
הנפקת אובר מתבררת כסוג של כישלון צילום: בלומברג
אובר משיקה את Works ראשית בשיקגו ומתכוונת להרחיב אותו בקרוב לאזורים נוספים. אבל במאמצים לשנות את המודל העסקי כדי להפוך אותו למשתלם יותר ולבעייתי פחות מבחינה רגולטורית, לא בטוח שהשירות החדש הזה הוא התרופה הנכונה.
בפני עצמו, Works נראה כממוצב לפתור את הבעיות של אובר. לצורך השקתו משתפת אובר פעולה עם חברות כוח אדם בשיקגו, שמטפלות בהעסקה, בתשלום ובמתן ההטבות השונות לעובדים. אובר תתפקד למעשה רק כגורם מתווך בין המעסיקים לבין העובדים, ובניגוד לשירות הזמנת הנסיעות שם הנהגים כפופים לכללים שונים ולמחירים שנקבעים על ידה, כאן הפיקוח שלה על העובדים יהיה מינמלי אם בכלל, שכן הם יפעלו ישירות תחת המעסיקים ובהתאם לצרכים שלהם.
היא גם נמנעת ממראית עין של יחסי עובד-מעביד, שכן את המשבצת של תשלום השכר וכל מה שמסביב יתפסו סוכנויות כוח האדם. בכך, יוצרת אובר שירות שמבחינתה לפחות אמור לנטרל את הביקורת הרגולטורית שמניבים שירותי הזמנת הנסיעות או שליחויות המזון שלה.
עובדים זמניים של אינסטקארט שמפעילה מודל דומה לזה שאובר מתכננת להשיק צילום: בלומברג
מבחינה כלכלית, המודל צפוי להיות מוצלח יותר: אובר כנראה תגזור רק עמלה כלשהי על התיווך, בהתאם לגובה השכר שיקבלו העובדים. זה יקבע על ידי המעסיקים עצמם ולא על ידי אובר, כך שהחברה לא תאלץ לסבסד את המחיר כדי להישאר תחרותית וכתוצאה לצבור הפסדים. ההוצאות העיקריות יהיו, סביר להניח, שיווקיות ולא תפעוליות, ואותן אפשר יהיה לצמצם בקלות ככל שהשירות יזכה להצלחה גדולה יותר.
עם מספיק זמן, ובהנחה שיוותר לו עניין בשוק, יכול אובר Works להפוך למקור הכנסות משמעותי, לאזן את ההפסדים משירות הנסיעות ולהוות משקל נגד ללחץ הרגולטורי. הבעיה היא שלא בטוח שלאובר יש מספיק זמן. החברה מפסידה מיליארדי דולרים ברבעון – ברבעון השני עמדו ההפסדים על 5.2 מיליארד דולר – ואם ההפסדים יימשכו בקצב הזה המזומנים עלולים להיגמר לפני ש-Works יספיק להתפתח לגודל משמעותי.
הפגנות נהגי אובר ערב ההנפקה צילום: גטי
אובר גם מקווה אולי להשתמש בשירות על מנת שלא תאלץ לסווג את הנהגים בקליפורניה (ואולי במקומות אחרים) כעובדים, באמצעות קידום הטענה שעבודתם נמצאת מחוץ לליבת הפעילות העסקית שלה. על מנת שטענה זו תחזיק, פעילויות כמו שירות Works צריכות להיות בעלות נפח משמעותי מאוד, אולי אפילו להוות את רוב הפעילות של אובר. זה בוודאות לא יקרה לפני כניסת החוק לתוקף בקליפורניה ב-2020.
אם אובר תאלץ להכיר בנהגיה ובשליחיה בקליפורניה כעובדי החברה (וזה עדיין לא מובן מאליו – היא מתכוונת להלחם ולטעון שהחוק לא צריך לחול עליה), ובפרט אם חוקים דומים יחוקקו באזורי פעילות נוספים של החברה, היא עלולה להיכנס לסחרור שבתרחיש הפסימי (או האופטימי) ביותר עלול להסתיים בקריסה מוחלטת שלה. Works, בתיאוריה, יכול לשמש כמזרן אוויר שירכך את ההתרסקות ואולי גם יאפשר לשרוד אותה. השאלה אם יש לאובר מספיק זמן על מנת לנפח אותו לגודל המתאים.
קצרצרים
1. גוגל שוקלת לרכוש אפליקציה בשם Firework, שמתחרה באפליקציה האובר-פופולרית TikTok ובדומה אליה מאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף סרטונים מוזיקליים קצרים. טיקטוק הגיחה בשנה האחרונה כאיום הקוהרנטי ביותר על השליטה של פייסבוק בתחום המדיה החברתית והמסרים המידיים, לפחות בקרב משתמשים צעירים, ולא מפתיע שגוגל מבקשת דריסת רגל בתחום כחלק מהתחרות שלה עם פייסבוק. השאלה כרגע היא איפה פייסבוק בסיפור הזה, ולמה החברה לא מתעוררת ועושה את מה שהיא עושה הכי טוב: מעתיקה בלי בושה כדי לסנדל את המתחרים.
טים קוק מתברר כדיפלומט מוצלח מאוד שהצליח להתחבב על טראמפ למרות הבדלי האידאולוגיות ביניהם צילום: איי אף פי, רויטרס 2. לפני שלוש שנים, באחת מעצרות הבחירות של דונלד טראמפ, הוא שם על הכוונת את אפל וקרא להחרים את מוצרי החברה על רקע עימות בינה לבין ה-FBI. מנגד, כשבוע וחצי ממשל טראמפ נתן לאפל פטור נרחב ממכסים על רכיבים של המק פרו החדש – וזו רק דוגמה אחרונה ליחס המועדף שלו זוכה החברה. הסיבה לשינוי? המנכ"ל טים קוק שהשכיל לנווט את המים הסוערים של וושינגטון ולטפח יחסים אישיים קרובים עם בכירי הבית הלבן, ובראשם ג'ראד קושנר, איוונקה טראמפ והדונלד בעצמו. למעשה, מערכת היחסים הזו כל כך מוצלחת שמאז 2017 השקיעה אפל רק 18 מיליון דולר בלובינג – נמוך משמעותית מהסכומים של אמזון, אלפבית, מיקרוסופט או פייסבוק. וזאת, אגב, בלי להתפשר על העקרונות הליברליים שמאפיינים את אפל. רק בשבוע שעבר, למשל, הגיש קוק תצהיר אישי לבית המשפט העליון נגד מדיניות ההגירה של טראמפ.
3. סופטבנק מתקשה לגייס את הכסף לקרן ההענק השנייה שלה, Vision Fund 2. לפי רויטרס הקרן, שבמקור היתה אמורה לעמוד על 108 מיליארד דולר (לעומת 97 מיליארד דולר בקרן הראשונה), תהיה כנראה קטנה משמעותית. בשלב זה לא הצליחה סופטבנק למצוא משקיעים משמעותיים וההשקעה הגדולה היחידה היא 38 מיליארד דולר מהחברה עצמה. ברקע הכישלון עומדת הקריסה של WeWork, אחת מההשקעות הגדולות של סופטבנק, כתוצאה מכישלון תוכניות ההנפקה שלה.
