דו"ח טכנולוגי
שישים שנה של ניסיונות וסין עדיין לא מצליחה להרים תעשיית שבבים
מנהיגים סינים מדגישים את החשיבות של בניית תעשיית שבבים כבר דורות, אך המדינה עדיין רחוקה לפחות עשור מעצמאות בתחום; משרד החינוך הסיני נזכר לפקח על השימוש השערורייתי בטכנולוגיות זיהוי פנים בבתי הספר; ואפל נותנת למפתחים הסינים מתנה מפתיעה
האנקדוטה הזו לא אמורה להפתיע. המחסור הסיני בטייסים מקומיים והיבוא המסיבי של אנשי מקצוע זרים כולם נושאים מוכרים. בכל זאת, היה משהו די מדהים במראה של טור סיני בראשו שני מערביים. מדוע מדינה של 1.3 מיליארד בני אדם לא יכולה להכשיר מספיק טייסים? מעבר לסיבות הספציפיות מאחורי המחסור בטייסים מנוסים מקומיים, לדעתי במראה הזה היה ביטוי למשהו עמוק יותר: אף שסין היא מעצמה מובילה בתחומים מסוימים, כמו למשל פיתוח אפליקציות, AI או רשתות תקשורת מתקדמות, הסינים עדיין סוחבים פיגור מתמשך אחרי המערב (וגם אחרי שכנותיה) בתחומי ליבה חשובים אחרים, בראשם פיתוח שבבים.
עובד ביצרנית השבבים הסינית SMIC צילום: בלומברג
לפי דו“ח של חברת המחקר והייעוץ GlobalData שפורסם בחודש שעבר, סין רחוקה כ-10 שנים מעצמאות בתחום פיתוח וייצור שבבים. הפיגור בתחום השבבים יוצר מצב אבסורדי בו חברות סיניות כמו לנובו מייצרות מחשבים וחברות כמו שיאומי מרכיבות סמארטפונים, אבל סין עצמה חסרה את היכולת לפתח ולייצר את אבני הבניין עבור אותם מוצרים. סין היא צרכנית השבבים הגדולה בעולם, אך רק 16% מהצריכה השנתית היא מייצור מקומי. למעשה שבבים הם כיום מוצר הייבוא הגדול ביותר של סין, אפילו יותר מנפט.
הפיגור הסיני הומחש היטב אשתקד בחרם האמריקאי על ZTE, שהואשמה במסחר עם איראן בניגוד לסנקציות האמריקאיות, חרם שהביא בין לילה להקפאת פעילות החברה. הכנסת וואווי לאותה רשימה שחורה כעת מאיימת להכותה מכה אנושה לא פחות.
ניתוח שפרסם אתר טק-נוד הסיני פירק את המייט 20 X בגרסת ה-5G, סמארטפון עילית של וואווי. אף שהרוב המכריע של השבבים על לוח האם בסמארטפון מגיעים מיצרנית השבבים הביתית של וואווי, HiSilicon, הסמארטפון כולל מספר מרכיבים חיוניים וקריטיים, כמו רכיבי אנטנות שמיוצרים על ידי החברות האמריקאיות Skyworks ו-Qorvo.
תקועה בין ארה"ב וסין. וואווי צילום: שאטרסטוק
הפיגור הסיני בעולם השבבים ניכר גם כשבוחנים את טבלת מפתחות ומתכננות השבבים. נכון ל-2018 העשיריה הפותחת של מפתחות השבבים הגלובליות כללה שש חברות אמריקאיות, ביניהן מובילות אינטל, ברודקום וקוואלקום, שלוש מטיוואן וחברה אחת בריטית. בתחום ייצור השבבים מצבה של סין לכאורה משתפר, כאשר במקום החמישי בדירוג היצרניות העולמי ממוקמת SMIC משנחאי. אלא שגם החברה הסינית הזו אינה נמצאת בחזית הטכנולוגיה. בעוד המפעלים של TSMC מטיוואן וסמסונג הקוריאנית למשל כבר מייצרים שבבים בטכנולוגיות 7 ננומטר, סוג השבב שעליו בנוי אייפון XS, ומתכננים לעבור לייצור שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר, הרי שבמפעל SMIC החלו השנה לייצר שבבי 14 ננומטר, שלושה דורות אחורה.
במקרה של שבבים אי אפשר לטעון שסין נזכרה באיחור: החשיבות הביטחונית של פיתוח תעשיית שבבים עצמאית הובנה היטב על ידי המנהיגות הסינית כבר לפני 60 שנה והם עשו מספר צעדים משמעותיים לקידום תעשייה זו. אלא שהצעדים כשלו אחד אחרי השני; במידה רבה ההיסטוריה הסינית בכל הנוגע לפיתוח שבבים היא ביטוי מעולה לתהפוכות הפוליטיות והכלכליות שעברו על המדינה בחצי המאה האחרונה.
ההתחלה היתה דווקא חיובית. מדענים סינים הצליחו לבנות במעבדה מעגל משולב כבר ב-1956, לא הרבה אחרי שהפטנטים הראשונים בתחום נרשמו בארה"ב. גם בתחילת שנות ה-60 היו המדענים הסינים מתקדמים יותר בחקר שבבים מאשר מקביליהם בקוריאה, יפן וטיוואן. אלא שמהפכת התרבות הרת האסון של מאו דזה-דונג שפרצה ב-1967 גררה את סין לעשור של כאוס ואלימות במהלכם מכוני המחקר והאוניברסיטאות הושבתו לשנים ארוכות והמדינה נותקה מהעולם החיצון.
ארה"ב, יפן, קוריאה ובריטניה מצליחות. סין? פחות צילום: בלומברג
כשמהפכת התרבות הסתיימה סין כבר פיגרה אחרי שאר המדינות המתקדמות וחסרה מדענים צעירים שיובילו את התחום. בספר ”מלחמת השבבים של מזרח אסיה“ סיפר מהנדס סיני על חוויותיו מהפכת התרבות: ”חיינו שלנו, כמדענים שהתמחו בשבבים, היו קשים מאוד“. אבל גם במהלך מהפכת התרבות נעשו נסיונות סין להמשיך לקדם את תעשיית השבבים. צ‘ן בודה, בכיר בהנהגה הסינית באותם ימים, הציע למשל להשתמש באסירים בבתי הכלא המאולתרים שהוקמו לכליאת אויבי המהפכה כדי לייצר שבבים.
בודה גם ניסה להניע תנועה עממית לייצור ביתי של שבבים, בלי לקחת בחשבון את הצורך בתנאים סטריליים בתהליך. שני הניסיונות כשלו כמובן. בתחילת שנות ה-70 סין קנתה שבעה קווי ייצור שלמים לשבבים מיפן. אלא שהיפנים מכרו לסין קווי ייצור מיושנים יחסית, כדי לשמור על עליונותם הטכנולוגית, וגם אותם המהנדסים הסינים לא הצליחו לתפעל.
הניסיון הגדול הבא של סין לבנות תעשייה מתקדמת של שבבים הגיע בתחילת שנות ה-90 עם פרויקט 908. במסגרת הפרויקט השקיעה סין 2 מיליארד יואן (נכון להיום: 281 מיליון דולר) בהקמת מפעל מתקדם לשבבים תחת החברה הממשלתית חוואה ג‘יאנג. המפעל קנה מכשור וטכנולוגיה מחברת לוסנט המערבית כולל ספריה של עיצובי שבבים. אלא שכמו שקורה לא פעם בפרויקטים ממשלתיים, בניית המפעל התעכבה ונמשכה שמונה שנים. עד שהבנייה הושלמה הטכנולוגיה במפעל כבר היתה מיושנת, התפוקה היתה נמוכה והמהנדסים הסינים התקשו להחליט איזה שבבים בדיוק לייצר בו. בהמשך, נמכר הפרויקט המפסיד לחברה טייוואנית.
מערך הרכבת אלקטרוניקה בסין
החל משנות ה-2000 מנסה סין לפעול בדרך יעילה יותר, באמצעות עידוד חברות פרטיות בתחום השבבים על ידי הלוואות ומענקים. ב-2014 הקימה סין את הקרן הלאומית להשקעה בתעשיית המעגלים המשולבים שגייסה כבר 139 מיליארד יואן (כ-20 מיליארד דולר). היעד הסיני הנוכחי הוא להגיע לייצור של 70% מהשבבים הדרושים לתעשייה המקומית מבית עד 2025. זה לא יהיה קל בכלל.
תחום השבבים מהווה אתגר מורכב במיוחד עבור סין. הבעיה הראשונה היא שמדובר בתחום שמתפתח במהירות גבוהה, עם טכנולוגיה חדשה שמגיחה כל שנתיים בממוצע. בקצב סוחף כזה קשה מאוד למתחרה שבא מאחור כמו סין לצמצם פיגור של שנים. בעוד הרכבת מכשירי סלולר ופיתוח אפליקציות מספקים נתיב ברור להתעשרות בשוק הסיני מרובה הצרכנים, הרי פיתוח שבבים דורש השקעות ענק כשההחזר איטי.
ההשקעה הממשלתית בתחום אמנם נראית גדולה, אבל כשמסתכלים על תקציב של חברה כמו אינטל, שמוציאה לבדה 13 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח, מבינים שגם סכומים אלו הם רק ההתחלה. גם האפשרות של סין לבצע קיצור דרך באמצעות רכישת חברה זרה לשבבים חסומה, כיוון שהיום אף אחת מהמדינות המובילות בתחום לא יאשרו עסקה כזאת מסיבות ביטחוניות.
נהוג לומר שמלחמת הסחר מול ארה“ב מחדדת אצל הסינים את הצורך בהשגת עצמאות בתחום השבבים, אבל האמת היא שהמנהיגות הסינית חותרת כבר 60 שנה כמעט ליעד זה ללא הצלחה. התקווה הסינית הנוכחית לפריצת דרך מתמקדת בתחום ספציפי של שבבי AI - צ'יפים שיפעילו את המכוניות האוטונומיות ויישומי עיבוד הקול והתמונה של העתיד. רוב חברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות כמו עליבאבא ובאידו עוסקות בפיתוח שבבים שכאלה. שבבי AI מטפלים במידע בצורה שונה מההיגיון הישן של מעגלי סיליקון מסורתיים, ולכן, במידה מסוימת, מתחילים את המירוץ מההתחלה. בפעם הראשונה, יש לסינים הזדמנות להתחרות כשווים - ולא להסתפק במרדף מיוזע אחרי המובילים.
קצרצרים:
1. חיזוק האבטחה, מניעת בריונות, בדיקת נוכחות ואפילו בקרה על תשומת הלב של התלמידים בשיעור - בימים אלו יותר ויותר בתי ספר ואוניברסיטאות בסין מאמצים טכנולוגיות זיהוי פנים כדי להתמודד עם כל בעיה אמיתית או מדומיינת. באיחור לא אופנתי הודיע בכיר במשרד החינוך הסיני כי הממשלה מתכוונת לפקח על התופעה. ”אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בכל הנוגע למידע אישי, אל תאספו אותו אם זה לא הכרחי ואם חייבים תאספו מעט ככל האפשר“, הפגין ראש מחלקת מידע וטכנולוגיה במשרד החינוך הסיני, באופן מפתיע, גישה ליברלית. מדובר בהתפתחות חיובית בטיפול בתופעה שהגיעה למימדים אבסורדיים, ועדיין כדאי לזכור כי בתי הספר הסינים שואבים השראה מפרויקט הרבה יותר גדול של מדינת המעקב שהממשל אימץ בחום. בתי הספר בסך הכל רצו להצטרף בעצמם לחגיגה.
זיהוי פנים בכל מקום, עד כדי כך שהממשלה מתערבת. אילוסטרציה צילום: lsnglobal
2. מפתחי אפליקציות סינים התמרמרו לא פעם על העמלות הגבוהות שאפל גוזרת מהכנסותיהם באפסטור, אבל הפעם דווקא הופתעו לטובה מהסכום שקיבלו מאפל. בשל בעיות מול שותף של הענקית האמריקאית, דויטשה בנק, שילמה אפל למפתחים הסינים בטעות פי שבעה מהסכום שהיו אמורים לקבל עבור הכנסותיהם ביולי. לפי הערכות שפרסמו מפתחים סינים ברשתות החברתיות, אפל ודויטשה בנק שילמו בטעות את הסכום בדולרים במקום ביואנים סינים. שער הדולר עומד על 7.12 יואן. בכל מקרה, אפל לא מתכוונת לצאת מופסדת מהטעות שעשתה וביקשה מהמפתחים לאשר עם סניף הבנק שלהם מתן החזרה לחברה על הסכום העודף. אפל הכניסה מאז 2010 יותר מ-29 מיליארד דולר מעמלות ממפתחי אפליקציות בסין, אי אפשר קצת להחזיר לקהילה?
3. ענקית התחבורה הסינית דידי צ‘ושינג החלה בחודש שעבר לפרסם באופן רשמי רשימות שחורות של נהגים ונוסעים סוררים. הנוסעים שנכנסו לרשימה המפוקפקת היו כאלה שהטרידו את שירות הלקוחות במספר רב של תלונות כוזבות, כאשר השיאן היה משתמש מהעיר שנג‘ן שדיווח על 156 תלונות שווא וקיבל חסימה ל-30 יום. בגזרת הנהגים כיכב נהג שביטל 20% מהנסיעות שהוצמדו לו בתירוצים שונים, כשהוא משאיר את הנוסעים להמתין חסרי אונים. במבט ראשון פרסום הרשימות נראה כמו ניסיון לבייש את הנהגים והנוסעים החוטאים, פרקטיקה מוכרת בסין, אך כשמסתכלים לעומק על הרשימות אפשר לראות שהן מכילות פרטים חסרים מאוד כמו שם משפחה וחלקים ממספר הטלפון - כך שאף אחד לא באמת יכול לזהות את הסוררים. כנראה שמדובר בעיקר בעוד טריק יחסי ציבור של דידי שנועד להראות שהחברה נלחמת במרץ לשפר את השירות, אחרי שני המקרים המזעזעים של רצח נוסעות על ידי נהגים בשנה שעברה.
