פרשנות
טיל רוסי עם מנוע גרעיני - האם יש סיבה לדאגה?
תאונה ברוסיה התגלתה כתקרית מסוכנת במסגרתה פוזר חומר רדיואקטיבי - פיצוץ שארע במהלך ניסוי בטיל שהמנוע שלו כולל כור אטומי מיניאטורי. מה יכול טיל כזה לעשות, כיצד הוא פועל, והאם רוסיה בדרכה להשיג את הנשק המושלם לתקיפה בין-יבשתית?
מה בעצם קרה?
פיצוץ שאירע במתקן סודי של צבא רוסיה לפני כשבוע הרג חמישה בני אדם; לפי דיווחים, הפיצוץ ארע במהלך ניסוי של טיל שיוט בעל מנוע גרעיני - מערכת נשק מתקדמת ביותר, שמכונה במערב SSC-X-9 סקייפול (Skyfall) וברוסיה 9M730 ברווסטניק (ציפור ים, אלבטרוס). רוסיה, כמיטב המסורת הסובייטית, הכחישה בתחילה שבכלל קרה שם משהו אטומי.
הפיצוץ בצפון רוסיה צילום: MCT
הניסוי נערך על פלטפורמה צפה בים הלבן, וככל הנראה שחומר רדיואקטיבי התפזר בתאונה; השירות המטאורולוגי של רוסיה הודה לבסוף שמדד ערכים גבוהים פי 16 של קרינה בסביבת הניסוי, בין השאר בקרבת העיר סוורובדווינסק. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אשתקד שמדינתו מפתחת מערכות נשק בלתי מנוצחות, וטיל הסקייפול הוא ככל הנראה אחת מהן.
טיל הסקייפול במערך ייצור ברוסיה צילום: CEN
איך עובד טיל עם מנוע אטומי?
עדיין לא ברור איך פועלת ההנעה הגרעינית של הסקייפול. ישנן שתי טכניקות לשימוש באנרגיה גרעינית להנעת מנוע סילון. הראשונה נשענת על יניקת אוויר והעברתו דרך הליבה הלוהטת של הכור, כדי לייצר זרם סילון. בשיטה זו, פולט המנוע גז רדיואקטיבי לאורך כל טיסתו.
תצורת מנוע סילון אטומי שפותחה בארצות הברית בשנות החמישים צילום: INL
השנייה נשענת על יניקת אוויר וחימומו דרך צנרת שעוברת בסמוך לליבה, תוך שהוא מחומם אך כמעט שלא סופג קרינה. יתכן שרוסיה פיתחה טכניקה שלישית, בה הרכיב הרדיואקטיבי הינו רק חלק מהמערכת, מה שאיפשר מזעור שלו לגודל שאפשר להכניס לטיל.
למה דווקא מנוע כזה?
טיל שיוט הוא, במובנים רבים, מטוס קטן; הוא טס לטווחים ארוכים של אלפי קילומטרים תוך תמרון מדויק, למשל תנועה נמוכה בתוך עמק, כדי להקשות על מכ"מים ולהגיע בהפתעה מירבית. לטילי שיוט יש מנועי סילון, שמאפשרים טווח שכזה. מנוע רקטי אמנם היה מספק להם יותר כוח, אך הדלק שלו היה נגמר במהירות, כך שהטיל היה נע מכוח האינרציה, ומאוד מוגבל ביכולות התמרון שלו.
ניסוי שיגור טיל שיוט על קולי, החשוד כסקייפול או גרסה מוקדמת שלו צילום: militaryrussia
מנוע אטומי לוקח את אלמנט הטווח לרמות חדשות: אמצעי לחימה כזה מאפשר שיגור מיבשת אחת לאחרת, ופגיעה בהפתעה כמעט מוחלטת; הנשק הבין-יבשתי הטיפוסי - טיל בליסטי - הוא משהו שקל מאוד לזהות כבר עשורים רבים, הודות לתשתיות מכ"מ שנפרסו גלובלית עוד בימי המלחמה הקרה. בעשורים האחרונים צצו טילים נגד טילים כאלה - בראשם החץ הישראלי. סקייפול הוא בעצם, שיבוש של המצב הזה: טיל שהרבה יותר קשה לאתר וליירט.
האם זה נשק בלתי מנוצח?
לא; טילי שיוט הם פגיעים לאש נ"מ, אם התגלו בזמן. כמעט כל יצרנית מערכות נ"מ זירתיות שמכבדת את עצמה נתנה לדגמים האחרונים שלה שדרוגי תוכנה ואנטנות לשיפור המענה לטילי שיוט סילוניים.
גם אם מדובר בטיל שיוט על קולי, יוכלו מערכות נשק לפגוע ולהגיב; טילי שיוט לא נושאים מערכות להטעיית טילים. הדגמים המתקדמים ביותר מסוגלים לשנות נתיב כשמזוהה נעילת מכ"מ, אך זה לא תמיד יעזור; למשל, טיל פטריוט טס במהירות של כחמשת אלפים קמ"ש. המהירות המצרפית שלו ושל טיל המטרה תאפשר פגיעה לפני שיתבצע תמרון חריף דיו.
האם לישראל יש סיבה לפחד?
לא; מדינת ישראל לא נתונה במצב מלחמה עם רוסיה, ובשלב זה נראה שהטיל כלל אינו מבצעי. מדינת ישראל היא המוגנת ביותר בעולם מפני טילים, ובעלת הצבא המנוסה ביותר בעולם ביירוט טילים. אמנם רקטות גראד הן לא סקייפול, אך לצה"ל ניסיון ביירוט חימוש שטס נמוך ומהר. כמו כן, פרופיל הטיסה של מערכת כסקייפול דומה לשל מטוס תקיפה: הגעה בגובה נמוך ונתיב חדירה מסווה, וטילי נ"מ לא חסרים פה בארץ.
יש להניח שמכירת אמל"ח שכזה תהיה לנושא בינלאומי טעון ביותר, בשל הסכנה של זיהום רדיואקטיבי - דבר שכל העולם מנסה להימנע ממנו, בעיקר מאז אסון צ'רנוביל של 1986. רוסיה, כמו כל מדינה מתקדמת אחרת, תלויה ביחסים בינלאומיים תקינים למסחר וניהול כלכלתה באופן תקין. פוטין לא יסתכן בבידוד בינלאומי יקר רק כדי שיוכל למכור טילים משוכללים.
